נתניהו מכריז על סירובו לסגת מעזה, לבנון וסוריה ודבק ב'קו הצהוב'

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אישר את סירובו המוחלט לכל כיוונים אמריקאים עתידיים שעלולים לדרוש מישראל נסיגה צבאית מרצועת עזה או מהשטחים הסורים והלבנוניים. נתניהו הבהיר במהלך ישיבות שרים סגורות כי בכוונתו לעמוד בתקיפות מול לחצים אלה, והדגיש כי האינטרסים הביטחוניים של ישראל מחייבים הישארות באזורים חיוניים אלה.\n\nבהקשר קשור, חשפו מקורות יודעי דבר כי הקבינט המדיני-ביטחוני אישר רשמית את כניסתו של מה שמכונה 'מועצת השלום' לשטחי רצועת עזה. צעד זה מגיע כיישום של יוזמה שהוצגה בעבר על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ומטרתה לבסס כללים חדשים ליציבות באזור לאחר המבצעים הצבאיים הנרחבים.\n\nההחלטה זכתה לאישור פה אחד בתוך הקבינט, למעט השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שהביע התנגדות חריפה והצביע נגד ההצעה, ונשאר בעמדת מיעוט בתוך הממשלה. שוני זה משקף את היקף המחלוקות הפנימיות סביב אופי הניהול העתידי של הרצועה והתפקיד שיכולים למלא גורמים בינלאומיים בעניין זה.\n\nמקורות פוליטיים דיווחו כי האישור העקרוני לפריסת כוח ייצוב בינלאומי בעזה נכלל ב'תוכנית עשרים הנקודות' שהציע טראמפ. המקורות ציינו כי תוכנית זו הייתה המניע העיקרי שהוביל בסופו של דבר לשחרור כל בני הערובה שהוחזקו ברצועה, מה שהפך אותה לאבן יסוד למהלכים הישראליים הנוכחיים.\n\nממשלת ישראל דבקה בעקרון אסטרטגי הקובע כי צה"ל ימשיך להחזיק במה שמכונה 'הקו הצהוב' בתוך רצועת עזה. המקורות הדגישו כי ישראל לא תבצע כל נסיגה צבאית מעמדות אלה אלא אם כן יובטח פירוק מוחלט וסופי של חמאס מנשקו, והבטחת פירוז הרצועה מכל היכולות הצבאיות שעלולות לאיים על ביטחונה.\n\nהמידע הזמין מצביע על כך שהכוח הבינלאומי בשלב הנוכחי יהיה מצומצם במספרו, כאשר מדובר על כ-200 נציגים בלבד. כוח זה יכלול גורמים ממדינות המתוארות כ'ידידותיות' לישראל, וביניהן מדינות כמו אוגנדה ומרוקו, כדי להבטיח תיאום שטח ומדיני התואם את החזון הישראלי לביטחון אזורי.\n\nהקבינט גם אישר להעניק לכוח הבינלאומי הזה חסינות משפטית מלאה על פי חוק חסינויות הארגונים הבינלאומיים הקיים. צעד זה נועד להקל על משימות הכוח ולהגן עליו משפטית במהלך ביצוע עבודתו, בתנאי שיפעל בתיאום מלא וישיר עם פיקוד צה"ל בכל מהלכיו בשטח.\n\nההחלטה הישראלית הגדירה את היקף פעילותם של כוחות אלה באזורים שמחוץ ל'קו הצהוב', ובמיוחד בעמדות שאינן נתונות לשליטה צבאית ישירה של צה"ל. חלוקה זו נועדה למנוע כל חיכוך ישיר בין הכוחות הבינלאומיים ליחידות הלחימה הישראליות הממשיכות במשימותיהן באזורים אסטרטגיים אחרים.\n\nהקבינט קבע תנאים מחמירים לכניסת כל כוח נוסף, כאשר הדבר דורש אישור אישי ומשולש מראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ. תנאי זה מבטיח שההנהגה הפוליטית העליונה תשמור על שליטה מלאה בזהות ובהיקף הנוכחות הבינלאומית באזורים שישראל רואה כחיוניים לביטחונה הלאומי.\n\nהממשלה גם החליטה שישראל היא הגורם היחיד המוסמך לקבוע אילו מדינות יכולות לשלוח כוחות להשתתף במשימה זו. היא התנתה כי מדינות אלה יהיו קשורות בהסכמי שלום רשמיים עם תל אביב, כדי להבטיח בסיס פוליטי משותף והבנות מוקדמות שימנעו כל מתיחות דיפלומטית עתידית.\n\nהקריטריונים הישראליים הדגישו את הרחקתה של כל מדינה המעורבת בפעילויות עוינות לישראל או לפקידיה בפורומים בינלאומיים, כגון בית הדין הפלילי הבינלאומי או האו"ם. סעיף זה נועד להבטיח שהכוח הבינלאומי יהיה כלי ליציבות ולא פלטפורמה ללחץ פוליטי או משפטי על ההנהגה הישראלית וחיילי צה"ל.\n\nהתפתחויות אלה מגיעות בתקופה רגישה שבה האזור עובר שינויים פוליטיים גדולים, כאשר ישראל מנסה לאזן בין דרישות בעלות בריתה הבינלאומיות לבין יעדיה הצבאיים המוצהרים. הדבקות בשליטה בשטח וסירוב לנסיגות כוללות נשארים הכותרת הבולטת לשלב הבא, בתיאום עם יוזמות הממשל האמריקאי.\n\nהאמריקאים ידרשו סדרה של נסיגות מעזה, סוריה ולבנון ואני מסרב לכך ואעמוד בתקיפות נגד כיוונים אלה.