בית הדין הפלילי הבינלאומי מדיח את התובע הכללי כרים חאן בצל קבלת פנים ישראלית ודרישות לביטול צווי המעצר של נתניהו

בצעד חסר תקדים מאז הקמתו, החליטה אסיפת המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, ביום שישי, להדיח את התובע הכללי כרים חאן מתפקידו. החלטה זו באה בעקבות האשמות שהופנו כלפי הבכיר הבריטי בנוגע להתנהגות מינית בלתי הולמת כלפי עובדת בצוותו, טענות שחאן הכחיש בתוקף מאז הופעתן.

מקורות דיפלומטיים דיווחו כי ההצבעה התקיימה בהצבעה חשאית בפגישה סגורה מיוחדת שנערכה במטה האו"ם בניו יורק. את החלטת ההדחה תמכו למעלה מ-80 מדינות מתוך 125 המדינות החברות בבית הדין, מספר העולה על הקוורום החוקי הנדרש להדחה, העומד על 63 קולות.

המקורות חשפו כי רק 13 מדינות הצביעו בעד השארת חאן בתפקידו, מה שמשקף את היקף הלחצים והשינויים בתוך האסיפה הכללית של בית הדין. כרים חאן, שכיהן בתפקיד מאז 2021, הוא התובע הכללי הראשון שמודח בדרך זו בתולדות בית הדין מאז שנת 2002.

מצדו, כרים חאן (בן 56) עמד על עמדתו הדוחה את כל ההאשמות שהופנו כלפיו, ותיאר אותן כמטעות. חאן התפטר זמנית מתפקידו במאי 2025 בהמתנה לתוצאות חקירה פנימית, לפני שהושעה רשמית מעבודתו ביוני בהחלטת משרד האסיפה.

הצוות המשפטי של התובע הכללי המודח אישר כי מרשם לא קיים כל קשר בלתי חוקי עם העובדת המדוברת, וראה בהליכי ההדחה בלתי הוגנים וחסרי בסיס משפטי תקין. עורכי דינו הזהירו במכתב פתוח כי החלטה זו עלולה לערער את עצמאות התובעים הכלליים בעתיד ולהפוך אותם לפגיעים ללחצים פוליטיים.

בהקשר של התגובות, מיהרה ישראל לברך על החלטת ההדחה, וראתה בה ניצחון לעמדתה הדוחה את חקירות בית הדין. שר החוץ הישראלי גדעון סער תיאר את ההחלטה כ'מצופה זמן רב', בטענה שחאן ניסה לכסות על התנהגותו באמצעות רדיפת מנהיגים ישראלים.

שלטונות הכיבוש ניסו לנצל את החלטת ההדחה כדי לערער על לגיטימיות צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. סער טען כי הצווים היו 'ממוסחרים ומבישים', ודרש מבית הדין לבטלם לאלתר בטענה שהם הוצאו על ידי תובע כללי 'מושחת'.

למרות הדרישות הישראליות, מקורות משפטיים אישרו כי צווי המעצר אינם מתבטלים אוטומטית עם הדחת התובע הכללי, מכיוון שהם הוצאו בהחלטה שיפוטית של הלשכה המקדמית הראשונה. לאף גורם אין סמכות למשוך צווים אלה מלבד שופטי בית הדין עצמם על בסיס נתונים משפטיים טהורים, ולא על בסיס שינויים מנהליים.

כרים חאן עמד במרכז הבמה הבינלאומית בשנת 2024 כאשר ביקש להוציא צווי מעצר נגד מנהיגי הכיבוש באשמת ביצוע פשעי מלחמה ברצועת עזה. צעד זה עורר זעם רחב בתל אביב ובוושינגטון, מה שהוביל להטלת סנקציות אמריקאיות על חאן ועל מספר בכירים בבית הדין.

בית הדין הפלילי הבינלאומי עומד כעת בפני לחצים עצומים, כאשר ארצות הברית הודיעה על כוונתה לפתוח בקמפיין דיפלומטי לפירוק בית הדין או לערעור סמכויותיו. מהלכים אלה באים בזמן שבית הדין מתעקש על סמכותו השיפוטית בשטחים הפלסטיניים הכבושים משנת 1967, כולל עזה, הגדה המערבית ומזרח ירושלים.

אסיפת המדינות החברות צפויה להתחיל בהליכי בחירת יורש לכרים חאן בתקופה הקרובה, בציפייה שהתהליך ייקח זמן רב. משקיפים רואים בבחירת התובע הכללי החדש מבחן אמיתי לעצמאות בית הדין וליכולתו להתמודד עם איומים בינלאומיים.

גורל החקירות בפשעים שבוצעו בפלסטין נותר תלוי ועומד בהמתנה למינוי התובע הכללי החדש ולכיווניו המשפטיים. עם זאת, צווי המעצר הנוכחיים נשארים בתוקף, מה שמעמיד את המנהיגים הישראלים תחת איום רדיפה בינלאומית במדינות החברות באמנת רומא.

הדחת כרים חאן חשפה את הפשיטת הרגל המוסרית של תובע כללי מושחת, וצווי המעצר נגד נתניהו וגלנט ממוסחרים ומבישים ויש לבטלם לאלתר.