לראשונה מזה שלוש שנים.. המכללה האוניברסיטאית למדעי החינוך חוגגת את סיום לימודיהם של קבוצת סטודנטים

ד"ר טארק אל-שייח': המשך תהליך הלמידה בתנאים הקשים ביותר וההכרזה על פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים החדשה מאשרים את המשך מילוי שליחותה. מועאוויה עאמר: הסוכנות הצליחה לשקם את תהליך הלמידה באמצעות חלופות שונות והחלה לקבל בקשות הרשמה לשנת הלימודים הבאה. רולנד פרדריק: הסוכנות מתמודדת עם אתגרים פיננסיים חסרי תקדים שהכתיבו צעדי צנע שהשפיעו על היבטים שונים של עבודתה, אך המכללה ממשיכה בשליחותה. מייסר שלבי: הבוגרים נושאים היום אמון גדול עם כניסתם לתחום החינוך וההוראה ויהיו המשך לתרומת מוריהם. ד"ר נביל רומאנה: טקס הסיום הוא מסר ברור ליכולת המכללה להמשיך בתפקידה החינוכי ולהתקדם בהגשמת חזונה למרות התנאים הקשים. ד"ר ראאד שמסנה: המכללה הקפידה ליצור פינת שמחה לסטודנטים ולמשפחותיהם בתוך המציאות הפלסטינית המלאה בחדשות כואבות ואתגרים חסרי תקדים. רמאללה – מיוחד ל"אל-קודס" – המכללה האוניברסיטאית למדעי החינוך, המסונפת לסוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים (אונר"א), חגגה אתמול, יום רביעי, את סיום לימודיהם של קבוצת סטודנטים, לשלושה מחזורים לשנים 2024, 2025 ו-2026, בקמפוס שלה בעיר רמאללה, בנוכחות דיקן המכללה, חברי הסגל האקדמי, אישים רשמיים, פקידים והורי הסטודנטים. חברת רמאללה דיגיטל להפקת מדיה טיפלה בעבודות הצילום, בעוד ד"ר עאטף וחידי הנחה את קטעי הטקס. הטקס נפתח בכניסת תהלוכות הבוגרים, ואחריה תהלוכת חברי הסגל האקדמי, ולאחר מכן תהלוכת דיקן המכללה. לאחר מכן נוגן ההמנון הלאומי, והושמעו פסוקים מהקוראן הקדוש שקרא הסטודנט חוד'ייפה ראפת קנדיל. דיקן המכללה, ד"ר טארק אל-שייח', נשא דברים, ואחריהם ביצעה מקהלת המכללה את המנון המכללה בניצוחו של א. מוחמד זידאן. כמו כן, א. מועאוויה עאמר, ראש תוכנית החינוך בגדה המערבית, ומר רולנד פרדריק, מנהל ענייני הסוכנות בגדה המערבית, נשאו דברים לרגל האירוע. לאחר מכן הוצג קטע אמנותי, ולאחר מכן נאום הסטודנטית המצטיינת של המכללה, מונה שלבי. לאחר מכן, הבוגרים נשבעו את שבועת הסיום האקדמית מאחורי סגן דיקן המכללה, ד"ר אוסאמה אבו אל-בהא, ולאחר מכן החלו טקסי הכבוד, בהם כובדו העובדים הפורשים כהוקרה על תרומתם, יחד עם כיבוד הסטודנטים המצטיינים, בנוכחות ד"ר טארק אל-שייח', מועאוויה עאמר, אוסאמה אבו אל-בהא, וד"ר איברהים מלחם, העורך הראשי של עיתון אל-קודס והדובר הרשמי לשעבר של הממשלה, והמזכיר הכללי של המועצה להשכלה גבוהה, ד"ר מוהיב אבו לווחה. לאחר מכן, חולקו התעודות לבוגרי התמחות בשפה הערבית ובשלב היסודי, בהשתתפות ד"ר מרואן רבאייעה וד"ר ראאד שמסנה, ובמהלכן הוצג קטע אמנותי שני, לפני השלמת חלוקת התעודות לבוגרי התמחויות במתמטיקה, מדעים ואנגלית, בהשתתפות ד"ר מוניר סרחאן וד"ר מונה גנאים. הטקס הסתיים ביציאת תהלוכות המשתתפים, כשבראשן תהלוכת דיקן המכללה וחברי הסגל האקדמי, ואחריה תהלוכת הבוגרים. כותרת: דיקן המכללה האוניברסיטאית למדעי החינוך: הסיום הוא שיא של שנות סבל ומסר להגנה על הזהות ובניית האדם. תחנה יוצאת דופן בתולדות המכללה. דיקן המכללה האוניברסיטאית למדעי החינוך, המסונפת לסוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים (אונר"א), ד"ר טארק אל-שייח', הדגיש כי טקס סיום לימודיהם של המחזורים העשרים ותשעה, השלושים והשלושים ואחד, מהווה תחנה יוצאת דופן בתולדות המכללה, שכן הוא מאחד מחדש את הסטודנטים ומשפחותיהם לאחר הפסקה של שלוש שנים שנכפתה על ידי הנסיבות שעברו על האזור, והדגיש כי הסיום אינו מוגבל למסירת תעודות, אלא מגלם את תוצאות שנים של התמדה, נחישות ונאמנות למסר החינוך ולזהות הפלסטינית. אל-שייח' פתח את דבריו בברכה ליו"ר חבר הנאמנים, וליו"ר אזור ירושלים ויריחו בסוכנות הסעד, המהנדס אנואר ע'בּש, ולסגני ראש תוכנית החינוך, ולנציגי המשרדים והמוסדות הרשמיים, ולהורים, ולבוגרים ולבוגרות, יחד עם מספר אישים אקדמיים ורשמיים, ביניהם ראש לשכת עובדי המדינה, ד"ר מוסא אבו זייד, ועורך ראשי של עיתון אל-קודס והדובר הרשמי לשעבר של הממשלה, ד"ר איברהים מלחם, והמזכיר הכללי של המועצה להשכלה גבוהה, ד"ר מוהיב אבו לווחה, בנוסף למנהלי המכללות בסוכנות הסעד. אל-שייח' אמר: "יום זה נושא משמעויות מיוחדות מכיוון שהוא מאחד שלושה מחזורים בחגיגה אחת לאחר שנים של הפסקה", והדגיש כי המכללה נשארה נאמנה לשליחותה החינוכית למרות התנאים הקשים שחוו העם הפלסטיני והאזור, ולא אפשרה למשברים לשבש את תפקידה בהכשרת מורים והסמכתם, אלא המשיכה למלא את שליחותה עד שהתאפשר להעניק לסטודנטים את זכותם לחגוג את הישגיהם האקדמיים. אל-שייח' הסביר כי הסיום אינו רק תעודה אקדמית, אלא סיפור ארוך של עבודה קשה, מאמץ וציפייה, וכי כל סטודנט וסטודנטית הגיעו לרגע זה לאחר מסע מלא באתגרים, והצביע על כך שעמים המאמינים בשליחותם אינם עוצרים בפני קשיים, וכי הרצון מסוגל להתגבר על מצוקות, קשות ככל שיהיו. אל-שייח' הפנה מסר ישיר לבוגרים ולבוגרות, וקרא להם להתגאות בזהותם הלאומית, והבהיר כי הכללת שמות הכפרים והערים הפלסטיניות העקורות לצד שמות הבוגרים בחוברת הסיום לא הייתה הליך פורמלי, אלא מסר המדגיש את הדבקות בזיכרון הפלסטיני, ושמירה על שמות המקומות שנותרו נוכחים בתודעה, כהבטחה לדורות הבאים כי לארץ זו יש בעלים והיסטוריה, וכי מפתחות השיבה נשארים סמל שאינו נופל עם הזמן. הזהות הפלסטינית אינה רק מסמך זיהוי. אל-שייח' הדגיש כי הזהות הפלסטינית אינה רק מסמך זיהוי, אלא מערכת של תרבות, זיכרון, ערכים, שייכות ועמידה איתנה, והדגיש כי הבוגרים נדרשים לגלם זהות זו בהתנהגותם, במיומנותם בעבודתם ובהצלחתם המקצועית, לפני כל סיסמאות שהם מניפים. הוא ציין כי התעודה שהסטודנטים מקבלים היום מהווה הוכחה ליכולתם להתגבר על קשיים, והצביע על כך ששנות הלימודים שילבו עייפות עם תקווה, חרדה עם נחישות, ואתגרים עם נחישות, בעוד המכללה המשיכה במהלך תקופה זו לפתח את תשתיתה וסביבתה האקדמית והטכנולוגית, ולשפר את שירותיה החינוכיים ולתמוך בסטודנטים שלה, מתוך אמונה שההשקעה בהכשרת המורה היא השקעה בעתיד החברה. אל-שייח' הדגיש כי המכללה הקפידה גם על בניית אישיות הסטודנטים באמצעות פעילויות תרבותיות, ספורטיביות ושיתופיות ושותפויות קהילתיות, מתוך אמונה כי בוגריה אינם רק נושאי תעודה, אלא בעלי שליחות ומסוגלים ליצור השפעה הנמשכת לאורך דורות. בסיום דבריו, קרא אל-שייח' לבוגרים לשאת את אמון החינוך כאחריות לאומית ואנושית, ולהיות יוצרי ערכים ובונים דורות ומופת לסטודנטים שלהם, וכי כל אחד מהם ישאיר את חותמו המיוחד במקצוע ההוראה, והודה לתוכנית החינוך בסוכנות הסעד, ולחברי הסגל האקדמי והמנהלי, ולכל השותפים התומכים, ובראשם המשטרה הפלסטינית, ההגנה האזרחית, המכס, והעיריות ומוסדות הקהילה המקומית, לפני שבירך את הבוגרים ומשפחותיהם על הישג זה, וקרא להם להמשיך לשאת את הידע כשליחות, ואת פלסטין כזהות, ואת האדם כמטרה. בראיון ל"י" בשולי החגיגה, הדגיש אל-שייח' כי המשך תהליך הלמידה בתנאים הקשים ביותר, יחד עם ההכרזה על פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים החדשה, מאשרים כי סוכנות הסעד ממשיכה למלא את שליחותה החינוכית וההומניטרית למרות האתגרים הפיננסיים והפוליטיים שהיא מתמודדת איתם. אל-שייח' אמר: "החגיגה מגיעה לאחר שלוש שנים שבהן פלסטין, ובמיוחד רצועת עזה, חוותה תנאים שהוא תיאר כקשים מנשוא, והדגיש כי השפעותיהם לא הוגבלו לעזה, אלא התפשטו גם לגדה המערבית, שם חוו הפלסטינים תנאים קשים ביותר", והדגיש כי המכללה לא הפסיקה את תהליך הלמידה במהלך תקופה זו, מתוך אמונה כי החינוך מהווה את ההשקעה האמיתית של העם הפלסטיני, בהיעדר משאבי טבע והחרמת אדמות, מה שהופך את הידע וההון האנושי לעמוד התווך העיקרי לעתיד. הוא הסביר כי המכללה עברה מהיום הראשון למלחמה למערכת למידה מרחוק, בעוד הלמידה הפרונטלית חודשה בכל פעם שהתנאים אפשרו זאת, למרות הצורך של הסטודנטים לעבור מחסומים ולשאת סיכונים כדי להגיע לספסל הלימודים, והדגיש כי נחישות זו משקפת את דבקותם של הפלסטינים בחינוך כאמצעי לשמירה על הזהות הלאומית ובניית האדם. הוא ציין כי חגיגת סיום לימודיהם של שלושת המחזורים באה בניסיון לחטוף רגע של שמחה בתוך מה שהוא תיאר כהר געש של צער ואובדן שחווים הפלסטינים, וראה כי השמחה הפכה נדירה בצל התנאים הנוכחיים, וכי המכללה הקפידה שהסטודנטים ומשפחותיהם יחוו רגע זה שחיכו לו זמן רב. אל-שייח' הדגיש כי שליחות המכללה היא להכשיר מורים מוסמכים בעלי יכולת מדעית ומעשית, והבהיר כי מה שמייחד אותה הוא השילוב בין למידה תיאורטית והכשרה מעשית בשטח, שכן הסטודנטים מבלים שלושה שבועות של יישום מעשי בכל סמסטר, כך שסך ההכשרה מגיע לכ-580 שעות בתוך בתי הספר, מה שמאפשר להם לבחון תיאוריות חינוכיות באופן מעשי ולרכוש ניסיון המכשיר אותם להיכנס למקצוע ההוראה ביעילות גבוהה. הוא הדגיש כי המכללה מקפידה גם להחדיר מערכת ערכים בקרב הסטודנטים שלה, כך שהבוגרים יהיו מופת לסטודנטים שלהם בעתיד, ויתמקדו בעבודתם באתיקה, דת וזהות לאומית פלסטינית, בנוסף למצוינות בשיטות הוראה, והדגיש כי שמירה על הזהות הפלסטינית מהווה אחד המסרים החשובים ביותר שהמכללה שואפת להטמיע בנפשם של מורי העתיד. באשר לאונר"א, אל-שייח' אמר: "המכללה רצתה באמצעות החגיגה וההכרזה על פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים החדשה להעביר מסר ברור כי הסוכנות ממשיכה לספק את שירותיה החינוכיים, הבריאותיים והחברתיים לפליטים פלסטינים, למרות ההתקפה שהיא מתמודדת איתה וצמצום המימון הניתן לה ממדינות התורמות". אל-שייח' הדגיש כי "אונר"א" אינה רק מוסד שירותי, אלא עדה בינלאומית על הנכבה הפלסטינית והעקירה שחוו הפליטים בשנת 1948, והדגיש כי המשך קיומה קשור להמשך סוגיית הפליטים, וכי הפלסטינים אינם דבקים בה כמטרה בפני עצמה, אלא כעדה על זכותם עד להשבת זכויות הפליטים. אל-שייח' התייחס להיסטוריה של המכללה, והסביר כי היא הוקמה בשנת 1960 בשם "בית המורים", לפני שהפכה בשנת 1992 ל"מכללה האוניברסיטאית למדעי החינוך", שם החלה להעניק תואר דיפלומה, וכיום היא מעניקה תואר בוגר בחמישה תחומי התמחות: שפה ערבית וחינוך אסלאמי, אנגלית וספרותה, מתמטיקה ומחשבים, מדע וטכנולוגיה, וחינוך לשלב היסודי. הוא ציין כי המכללה ממשיכה לפתח את תשתיתה האקדמית למרות מגבלות המשאבים, שכן השנה עודכנו ארבע מעבדות מחשבים, הוקמה מעבדה חדשה לאנגלית, וצוידו מעבדות המדע בטכנולוגיות מציאות מדומה ומציאות רבודה, בנוסף לפיתוח תוכניות לימודים והכשרת חברי הסגל האקדמי, והדגיש כי העדיפות בצל מחסור במשאבים נשארת לענות על הצרכים הבסיסיים של הסטודנטים, וביניהם דיור ושירותים יומיומיים. אל-שייח' ציין כי המכללה, שבה הלימודים מוגבלים לסטודנטים פליטים, גאה בסיפורי הצלחה של מספר מבוגריה שהחלו את דרכם בתואר דיפלומה, ולאחר מכן המשיכו את לימודיהם עד לדוקטורט, לפני שמספר מהם חזרו לעבוד בה כחברי סגל אקדמי במכללה שבה סיימו את לימודיהם, וראה בכך ביטוי ליכולת המכללה להכשיר כוחות אקדמיים התורמים לפיתוח המוסד ולהמשך שליחותו החינוכית. מסר של אתגר מול תנאים קשים. ראש תוכנית החינוך בגדה המערבית בסוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים (אונר"א), פרופסור מועאוויה עאמר, הדגיש כי המכללה למדעי החינוך המסונפת לסוכנות ממשיכה למלא את שליחותה בהכשרת מורי העתיד לשרת את בתי הספר של הסוכנות ובתי הספר הפלסטיניים, והדגיש כי המשך החינוך מהווה מסר של אתגר מול התנאים הקשים וההתקפות המכוונות לעבודת אונר"א. עאמר אמר, בנאומו במהלך טקס הסיום: "הסוכנות גאה בתוצרי מכללה זו, אשר פעלה במשך שנים רבות להכשרת צעירים וצעירות פלסטינים להיות שומרי מסר החינוך, הן בבתי הספר של אונר"א והן בבתי הספר של המולדת", והדגיש כי הבוגרים מייצגים את פרי המאמצים המתמשכים בתחום הכשרת כוחות הוראה. עאמר הסביר כי שירותי אונר"א אינם מוגבלים למכללה למדעי החינוך, אלא כוללים גם את מכללת אל-טירה המספקת לשוק הפלסטיני כוחות מקצועיים וטכניים, ואת מכון קלנדיה כמוסד חינוכי ראשון שהוקם לשרת את הפליטים הפלסטינים בשנת 1952, בנוסף לתוכניות מלגות לימודים, וציין כי אלפי סטודנטים נהנו משירותים אלה מאז הקמתם ועד היום. הרמוניה בין הכשרת מורים לצרכי בתי הספר. עאמר ציין כי המכללה למדעי החינוך מצטיינת ביכולתה להשיג הרמוניה בין הכשרת מורים לצרכי בתי הספר של אונר"א ובתי הספר הפלסטיניים, והסביר כי ההכשרה המעשית המתמשכת שהסטודנטים עוברים במהלך שנות הלימודים משפרת את כישוריהם ומכשירה אותם להשתלב במהירות בתחום החינוך, והדגיש כי רבים מבוגרי המחזורים הקודמים הפכו למורים ומורות בבתי הספר של הסוכנות ובבתי הספר של פלסטין. עאמר שיבח את מאמצי הסגל האקדמי והמנהלי במכללה, וראה כי הישגים אלה לא היו מתאפשרים ללא מאמצי המורים והמורות והעובדים שתרמו את ניסיונם לשרת את הסטודנטים ולהכשירם לעתיד. עאמר הפנה מסר לבוגרים, וקרא להם להיות שגרירים של המכללה ושל הסוכנות, ולשאת באחריות לחינוך ילדים ולספק חינוך איכותי, והדגיש כי הכשרתם במשך ארבע שנים מכשירה אותם למלא משימה זו ביעילות. עאמר הפנה מסר גם להורי הבוגרים, וראה כי הצלחת ילדיהם היא פרי הטיפול והתמיכה, ואיחל להם יציבות בחייהם המקצועיים כמורים במולדת, בסוכנות הסעד וברשות הפלסטינית. עאמר התייחס לאתגרים העומדים בפני אונר"א, והסביר כי הסוכנות עמדה בשנתיים האחרונות בפני מתקפה שמטרתה להגביל את עבודתה ולייבש את משאביה, וציין כי השפעותיה פגעו באזורי פעילות שונים של הסוכנות, כולל עזה, לבנון, סוריה וירדן. הוא ציין כי מתקפה זו התבטאה בירושלים בסגירת מתקני הסוכנות בשייח' ג'ראח, פיטורי למעלה מ-300 עובדים, וסגירת בתי ספר בשועפאט, ואדי אל-ג'וז, סילוואן וצור באהר, מה שהשפיע על מאות סטודנטים. עאמר ציין את התנאים הקשים שחוו מחנות ג'נין, טול כרם ונור שמס, שהובילו לאובדן גישה לבתי הספר של הסוכנות המשרתים כ-4,000 סטודנטים וסטודנטיות, והדגיש כי הסוכנות הצליחה, במאמצי המורים והמורות והמשפחות, לשקם את תהליך הלמידה באמצעות חלופות שונות ולמידה מרחוק, והדגיש כי אונר"א תמשיך לספק את שירותיה החינוכיים, וכי היא החלה לקבל בקשות הרשמה לשנת הלימודים הבאה, ואמר כי מועד עזיבתה יהיה "כאשר יהיה פתרון צודק לסוגיית הפליטים הפלסטינים". מוסד אקדמי מוביל בהכשרת מורים. מנהל ענייני סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים (אונר"א) בגדה המערבית, רולנד פרדריק, הדגיש כי המכללה האוניברסיטאית למדעי החינוך ממשיכה לבסס את מעמדה כמוסד אקדמי מוביל בהכשרת מורים, והדגיש כי המשך מילוי שליחותה החינוכית למרות האתגרים הפיננסיים העומדים בפני הסוכנות משקף את עוצמת האמונה במסר החינוך וההשקעה באדם. פרדריק אמר, בנאומו מרחוק באמצעות הודעה מוקלטת, במהלך טקס הסיום, כי הוא מוסר בשם אונר"א את ברכותיו הכנות לבוגרות ולבוגרים שהגיעו לתחנה חשובה זו בזכות נחישותם והתמדתם, והודה למשפחותיהם ששימשו להם תמיכה וגיבוי לאורך שנות הלימודים, ולהנהלת המכללה ולסגל האקדמי והמנהלי שלה על מאמציהם המתמשכים. פרדריק הסביר כי המכללה האוניברסיטאית למדעי החינוך, שהוקמה בשנת 1960, שימשה במשך עשורים עדה להשקעה באדם, ובמיוחד בסטודנטים הפליטים הפלסטינים, מתוך אמונה כי החינוך הוא הדרך העיקרית לבניית העתיד וחיזוק הכבוד, וציין כי המכללה הכשירה מאז הקמתה למעלה מעשרת אלפים סטודנטים וסטודנטיות, ועדיין משיגה תוצאות מצוינות בהכשרת בוגרים לשוק העבודה. פרדריק ציין כי שיעור התעסוקה של בוגרי המכללה בתחום החינוך עלה על 85%, וזהו אחד משיעורי התעסוקה הגבוהים ביותר בקרב מוסדות הכשרת מורים בפלסטין, והצביע על כך שבוגריה משיגים תוצאות מתקדמות בבחינות התעסוקה הממשלתיות וזוכים במקומות הראשונים ברמת הגדה המערבית. פרדריק הבהיר כי מצוינות זו קשורה לאיכות התוכנית האקדמית וההכשרה המעשית האינטנסיבית שהמכללה מספקת, כאשר הסטודנטים עוברים יישומים מעשיים בבתי הספר לאורך ארבע שנות הלימודים, בממוצע של שלושה שבועות בכל סמסטר, מה שמקשר את הידע התיאורטי לפרקטיקה המעשית בתוך חדרי הכיתה, ומעניק לבוגרים ניסיון המכשיר אותם להשתלב בתהליך החינוכי ביעילות גבוהה, וזאת מאושר על ידי המשוב מהנהלות בתי הספר הממשלתיים והפרטיים. תנאים קשים עוברים על אונר"א. פרדריק התייחס לתנאים הקשים העוברים על אונר"א, והסביר כי הסוכנות מתמודדת עם אתגרים פיננסיים חסרי תקדים שהכתיבו צעדי צנע שהשפיעו על היבטים שונים של עבודתה, אך תנאים אלה לא מנעו מהמכללה להמשיך בשליחותה או להשפיע על איכות תוכניתה האקדמית, בזכות מחויבות הנהלתה וכוחותיה המקצועיים. פרדריק הפנה מסר לבוגרים, והדגיש כי סיום לימודיהם אינו סוף הדרך, אלא תחילתה של אחריות לאומית ואנושית, בהיותם נושאי מסר החינוך ויוצרי השפעה בחברה, וקרא להם להיות מופת לדורות הבאים, ולשמור על מורשת החינוך של אונר"א ועל ערכי הידע, היצירתיות והשייכות. פרדריק הדגיש בסיום דבריו, כי אונר"א תישאר, למרות כל האתגרים, נאמנה לשליחותה החינוכית וההומניטרית, ותומכת במוסדותיה האקדמיים, ובראשם המכללה האוניברסיטאית למדעי החינוך. תחילתו של שלב חדש. הסטודנטית המצטיינת של המכללה האוניברסיטאית למדעי החינוך, מייסר אחמד שלבי, הדגישה כי יום הסיום מייצג תחילתו של שלב חדש בחיי הבוגרים, ולא רק סיומו של מסע לימודי, וציינה כי שנות הלימודים נשאו תערובת של אתגרים וחוויות שתרמו לבניית אישיותם המדעית, האנושית והחינוכית. שלבי אמרה, בנאומה במהלך טקס הסיום, "כי המילים אינן יכולות לתאר רגע זה שבו מתערבבים רגשות השמחה עם הפרידה", והדגישה כי שנות הלימודים במכללה לא הוגבלו לפיתוח ידע, אלא תרמו להטמעת המסר האנושי והחינוכי בקרב הסטודנטים, וללמדם כיצד לבנות את האדם לפני הבניין. שלבי הפנתה הוקרה והערכה לאבות ולאמהות הבוגרים, וראתה כי הצלחה זו היא פרי סבלנותם, הקרבתם ותמיכתם המתמשכת במהלך שנות הלימודים, ואמרה: "ההורים חלקו עם ילדיהם את האתגרים ונשאו בנטל כדי להגיע לרגע זה, המייצג את פרי מאמצים ארוכים". שלבי הביעה את הערכתה להנהלת המכללה האוניברסיטאית למדעי החינוך ולחברי הסגל האקדמי, ושיבחה את תפקידם בתמיכה בסטודנטים ובהסרת הקשיים שעמדו בפניהם, והדגישה כי הם היו להם תמיכה אמיתית, והחדירו בהם שאיפה ורוח אחריות, ותרמו להכשרתם להיות מחנכים לפני שהם מורים. שלבי הדגישה כי הבוגרים נושאים היום אמון גדול עם כניסתם לתחום החינוך וההוראה, והתחייבה כי יהיו המשך לתרומת מוריהם, וכי ישמרו על המסר שלמדו בתוך המכללה, וכי ימלאו את תפקידם ביושר ובמסירות לשרת את החברה ולבנות את הדורות הבאים. שלבי פנתה לעמיתיה הבוגרים ואמרה: "שנות הלימודים הארבע יצרו קשרים אנושיים עמוקים ביניהם", וציינה כי מסדרונות המכללה ואולמותיה יישארו עדים לרגעים של למידה, דיון ושיתוף פעולה, וכי אלה שנכנסו למכללה כזרים עוזבים אותה היום כמשפחה אחת הנושאת זיכרונות משותפים וגאווה בשייכות למוסד חינוכי זה. שלבי קראה לעמיתיה לצאת לעבר העתיד עם מוחות מוארים ולבבות אמיצים ונחישות שאינה נכנעת, ולפעול להשאיר חותם חיובי בחברה, והדגישה כי הבוגרים מייצגים "דור התקווה והשינוי" המסוגל לשאת את מסר החינוך וליצור את העתיד. החזרת השמחה והאושר לבוגרים. ד"ר נביל סלימאן רומאנה מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה במכללה האוניברסיטאית למדעי החינוך, הדגיש כי טקס סיום לימודיהם של המחזורים שהתעכבו עקב ההפסקה החזיר את השמחה והאושר ללבבות הבוגרים ובני משפחותיהם, והדגיש כי המכללה הקפידה לשמור על רגע מורלי זה שהסטודנטים חיכו לו שנים, בהיותו חלק מהותי משליחותה החינוכית והפדגוגית. רומאנה אמר בראיון ל"י" בשולי החגיגה, "כי הנהלת המכללה והסגל האקדמי והמנהלי שלה השקיעו מאמצים רבים כדי להצליח בטקס הסיום, ולשמור על נוכחות אירוע זה המהווה שיא למסע הסטודנטים", והדגיש כי הצלחת החגיגה בתנאים אלה, ולמרות הטמפרטורות הגבוהות, משקפת את הנחישות להמשיך בהכשרת המחזורים ולהכיר לחברה הפלסטינית את הישגי המכללה ותפקידה. רומאנה הדגיש כי המכללה האוניברסיטאית למדעי החינוך אינה מספקת רק תפקיד אקדמי, אלא תורמת לשמירה על זהות החברה הפלסטינית, ובמיוחד חברת הפליטים, באמצעות מוסד שחיבק את הסטודנטים וסיפק להם הכשרה וחינוך, במטרה להכשיר את האזרח הטוב והמורה הטוב המסוגל לשרת את חברתו בעתיד. הוא הסביר כי שליחות המכללה בשלב זה היא להתמודד עם כל המחסומים והמכשולים המנסים לשבש את תהליך הלמידה, וציין כי טקס הסיום איחד את בני המשפחה האוניברסיטאית האחת מאזורים שונים של פלסטין, מהצפון והדרום והאזורים הרחוקים, במקום אחד כדי לחגוג את יכולותיהם ותעודותיהם ולתמוך בהם במעבר לשוק העבודה. רומאנה הדגיש כי המשך הכשרת הסטודנטים על ידי המכללה מהווה מסר ברור ליכולתה להמשיך בתפקידה החינוכי למרות התנאים הקשים, וכי היא מתקדמת בהגשמת חזונה המבוסס על הכשרת כוחות הוראה מוסמכים הנושאים את מסר בניית האדם והחברה. שלושה מסרים בסיסיים. ד"ר ראאד שמסנה, מרצה בכיר במכללה למדעי החינוך, הדגיש כי טקס סיום לימודיהם של סטודנטים מהמכללה נשא שלושה מסרים בסיסיים שהמוסד הפנה למרצים, לסטודנטים ולהורים, וציין כי האירוע יצר מרחב לשמחה בצל התנאים הקשים שחווים העם הפלסטיני. שמסנה אמר בראיון ל"י", בשולי החגיגה: "המסר הראשון מופנה למרצי המכללה ולהנהלתה, בהיותו יום זה מייצג את פרי שנות העבודה והמאמץ שהושקעו בהכשרת הסטודנטים במשך ארבע שנים, וזהו רגע קציר של מה שנזרע מידע, ניסיון וכישורים". הוא הדגיש כי המסר השני מופנה לבוגרים עצמם, והדגיש כי הסיום מייצג תחילתו של שלב חדש שבו הסטודנט עובר מ"החיים האוניברסיטאיים" ל"אוניברסיטת החיים", כדי ליישם את הידע והכישורים שרכש בהעלאת המודעות, חינוך וגידול הדורות הבאים. הוא הסביר כי המסר השלישי מופנה להורים, שזכותם לחגוג לאחר שנים של סבלנות, עבודה קשה ותמיכה, וציין כי המכללה הקפידה ליצור פינת שמחה לסטודנטים ולמשפחותיהם בתוך המציאות הפלסטינית המלאה בחדשות כואבות. שמסנה ציין כי מראה ההורים והסטודנטים במהלך הטקס שיקף את גודל השמחה, כאשר הם הגיעו מאזורים שונים, מדרום הגדה המערבית ועד צפונה, כדי להשתתף ברגע זה ולחגוג את הצלחת ילדיהם.