דוחות שטח וטכניים חשפו שינוי מהותי בדוקטרינה הצבאית הישראלית, כאשר ההסתמכות על בינה מלאכותית וביג דאטה הפכה לעמוד תווך מרכזי בניהול המבצעים ברצועת עזה. טכנולוגיות אלו, שפותחו לרווחת האדם, נוצלו ככלי להרג דיגיטלי ולמעקב המוני, מה שהוביל להאצת קצב התקיפות באופן חסר תקדים. התפתחויות אלו מתרחשות במקביל לכניסת התוקפנות ליומה האלף, בצל ביקורת בינלאומית על תפקידן של חברות הטכנולוגיה העולמיות באספקת הפלטפורמות הנדרשות לפעולות אלו.
תהליך זיהוי המטרות בעזה עובר מרמה שטחית מסורתית לרמה טכנולוגית מורכבת, כאשר נתונים דיגיטליים משולבים במערכות מודיעין מאוחדות. מרכז התיאום האזרחי-צבאי, הנתמך על ידי ארצות הברית, ממלא תפקיד מרכזי בקישור הפעולות בשטח לרשתות המודיעין הדיגיטליות. תמונות לוויין, נתונים ביומטריים ואותות מכטב"מים מעובדים באמצעות מערכות בינה מלאכותית לפני שליחת התוצאות הסופיות ליחידות הלחימה.
פלטפורמת 'מאבן' של חברת 'פאלנטיר' האמריקאית בולטת כאחד המנועים העיקריים לשילוב מקורות מודיעין מרובים, מה שהופך את זיהוי המטרות לתהליך כמעט אוטומטי. במקביל, חברת 'דאטאמיינר' מספקת ניתוחי סיכונים מיידיים בהתבסס על נתוני פלטפורמות המדיה החברתית. מערכת משולבת זו מסתמכת באופן מלא על תשתית טכנולוגית המסופקת על ידי חברות גלובליות לחיזוק היכולות המבצעיות של צבא ישראל בשטח.
שלטונות הכיבוש משתמשים במערכות 'לבנדר' ו'ווירז דאדי' המבוססות על אלגוריתמים כדי לעקוב אחר אלפי פלסטינים ולסווגם כמטרות פוטנציאליות. למרות השמות שעשויים להיראות אזרחיים, מערכות אלו פועלות לבניית הערכות לגבי קשרם של אנשים לפלגי ההתנגדות. מערכת 'ווירז דאדי' בפרט עוקבת אחר המטרות עד הגעתם לבתיהם, ולאחר מכן שולחת התראות מיידיות לכוחות כדי להתחיל בהפצצה, ללא התחשבות בנוכחות אזרחים אחרים.
חברת 'פאלנטיר' אישרה כי היא מספקת לצה"ל טכנולוגיות ייעודיות לתמיכה בפעולות זיהוי מטרות מאז אוקטובר 2023, תוך שהיא מאשרת עלייה בביקוש למוצריה המתקדמים. החברה חתמה על הסכמים אסטרטגיים עם מטה הכיבוש ומשרד הביטחון לאספקת כלים טכנולוגיים התומכים במאמץ המלחמתי. משקיפים רואים בשיתוף פעולה הדוק זה העמדה של חברות הטכנולוגיה בעימות ישיר עם החוקים הבינלאומיים הנוגעים לזכויות אדם.
בהקשר של מעקב, ישראל מסתמכת על כטב"מים מתוצרת אמריקאית וטכנולוגיות זיהוי פנים המפותחות על ידי חברת 'אלביט מערכות'. כלים אלו מאפשרים בניית מאגרי מידע עצומים המתעדכנים בזמן אמת כדי לעקוב אחר תנועות הפלסטינים ולאמת את זהותם במחסומים. פעילי זכויות אדם מזהירים כי השימוש באלגוריתמים מעניק לכיבוש תירוץ להתנער מאחריות משפטית בטענה ל'טעויות טכניות'.
'פרויקט נימבוס', ששוויו 1.2 מיליארד דולר, מהווה את עמוד השדרה של מחשוב הענן המשמש את המוסדות הצבאיים הישראליים. פרויקט זה, המבוצע על ידי חברות 'גוגל' ו'אמזון', מספק מרכזי נתונים המאפשרים אחסון ועיבוד כמויות עצומות של מידע מודיעיני. פלטפורמות אלו מספקות שירותים מתקדמים בלמידת מכונה התורמים לניתוח התנהגות אנושית ולמעקב אחר אובייקטים בדיוק רב.
מסמכים שהודלפו מצביעים על כך שפלטפורמת 'גוגל קלאוד' מעניקה לכיבוש כלים מתקדמים לסיווג אוטומטי של תמונות וניתוח רגשות בהתבסס על הקלטות קוליות וויזואליות. כמו כן, מערכת 'אוטו-אמאל' יכולה לנתח רישומי עצורים ודוחות סקר כדי להציע קואורדינטות מדויקות למטרות צבאיות. שימוש זה במחשוב ענן חורג מעבר לאחסון בלבד והופך לפלטפורמה לקבלת החלטות הרג ישיר.
יכולות המערכת הדיגיטלית אינן מוגבלות לניתוח נתוני שטח, אלא מתרחבות למעקב אחר תוכן דיגיטלי וסיווגו כ'אנטי-ישראלי'. שידורים חיים ממצלמות רחוב ומכטב"מים מנותחים כדי לעקוב אחר אנשים באופן מיידי ורציף. מעקב מקיף זה נועד להדק את השליטה הביטחונית ולהקל על פעולות מרדף, מעצר או חיסול פיזי.
מאז תחילת התוקפנות הנרחבת, התקפות הנתמכות בבינה מלאכותית הפכו לכלי לביצוע רצח עם שפגע ביותר מ-2.4 מיליון פלסטינים. הכיבוש השתלט על שטחים נרחבים ברצועה, תוך שימוש בכמויות עצומות של חומרי נפץ שהרסו את התשתית האזרחית כמעט לחלוטין. הנתונים מצביעים על אסון הומניטרי חסר תקדים, כאשר מספר ההרוגים והנעדרים עלה על עשרות אלפים, רובם נשים וילדים.
מקורות רפואיים דיווחו כי מספר הגופות שהגיעו לבתי החולים עלה על 73 אלף, בעוד אלפים עדיין נמצאים תחת ההריסות שאליהן הצוותים אינם יכולים להגיע. התקיפות האינטנסיביות, המונחות אלגוריתמית, הובילו להשמדת משפחות שלמות ולמחיקתן מהמרשם האזרחי. הרס שיטתי זה פגע גם במערכת הבריאות והחינוך, מה שהפך את החיים ברצועה לכמעט בלתי אפשריים.
טכנולוגיות אלו מעלות שאלות אתיות עמוקות לגבי 'האנושיות' של המלחמה, כאשר החלטה אנושית מוחלפת בהערכות תוכנה שעשויות להיות חסרות דיוק. מומחים רואים בהסתמכות על בינה מלאכותית בעזה 'מעבדת ניסויים' לטכנולוגיות הרג עתידיות. היעדר פיקוח בינלאומי על חברות אלו מעניק להן אור ירוק להמשיך בפיתוח כלים התורמים להפרת החוק הבינלאומי ההומניטרי.
הקישור בין נתונים ביומטריים, רישומי תקשורת ותמונות לוויין יוצר 'כלא דיגיטלי' המקיף את כל תושבי הרצועה. מערכת זו מאפשרת לכיבוש לחזות תנועות ולתקוף יחידים ברגעים הפגיעים ביותר, כמו נוכחותם עם משפחותיהם. דוחות מאשרים כי טכנולוגיה זו לא הפחיתה את האבדות האזרחיות, אלא הגבירה את קטלניות הפעולות הצבאיות ואת דיוקן בהרס מקיף.
לסיכום, המציאות בעזה מראה כי 'הרג דיגיטלי' הפך למציאות מוחשית החורגת מגבולות המדע הבדיוני, כאשר חברות הטכנולוגיה הגדולות תורמות לעיצוב סצנת ההשמדה. המשך גישה זו מאיים להפוך מלחמות עתידיות לעימותים המנוהלים במלואם באמצעות אלגוריתמים, הרחק מכל אמות מידה אתיות או משפטיות. הפלסטינים בעזה נשארים הקורבנות הראשונים של שינוי טכנולוגי מפחיד זה באמצעי ההרג ההמוני.
הבינה המלאכותית בעזה אינה מסתפקת בניתוח מידע, אלא תורמת ישירות להכוונת החלטות תקיפה ולהפיכת נתונים למטרות צבאיות הניתנות לחיסול.
شارك برأيك
הרג באמצעות אלגוריתמים.. כיצד הפכה ישראל את הבינה המלאכותית למכונת השמדה בעזה?