עשרות עובדים בסוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים (אונר"א) ברצועת עזה הופתעו מקבלת הודעות פיטורים המוניות באמצעות דואר אלקטרוני באופן פתאומי. צעד מזעזע זה הגיע בזמן שהעובדים ציפו לחופשתם השבועית, והפך את חייהם המקצועיים לסיוט משפטי וקיומי המאיים על יציבות משפחותיהם.
מקורות יודעי דבר דיווחו כי מספר העובדים ששירותיהם הופסקו הגיע ל-70 עובדים, כאשר הנהלת הארגון הבינלאומי הצדיקה את הצעד בכך שהוא בא 'מתוך דאגה לאינטרס הסוכנות'. החלטות אלו מגיעות בתגובה לטענות שהגישו שלטונות הכיבוש הישראלי, המאשימות את העובדים בהשתייכות לארגונים פוליטיים וצבאיים ברצועה.
רביע אל-טנאני, מורה לערבית ואחד העובדים המפוטרים, סיפר על קבלת הידיעה אותה תיאר כבלתי צודקת ומקפחת ביותר. אל-טנאני הדגיש כי אינו משתייך לשום מפלגה פוליטית או צבאית, וציין כי עבודתו מוגבלת להוראת השפה והקוראן הקדוש, והביע את תדהמתו מההחלטה לפטר אותו ללא זימון לחקירה או הצגת ראיות כלשהן.
אל-טנאני הבהיר כי השלכות החלטה זו יהיו קשות מאוד מבחינה הומניטרית, שכן הוא המפרנס היחיד של שלוש משפחות הכוללות את משפחתו, משפחת אחותו ואביו. הוא תהה במרירות מה יעלה בגורלן של שבעים המשפחות הללו שנושלו על ידי ההחלטה, וכיצד יוכלו להבטיח את פרנסתן לנוכח התנאים הכלכליים הקשים השוררים ברצועת עזה.
מצדו, מוחמד שווידח, מנהל בית ספר ומזכיר איגוד העובדים, חשף את סיום שירותיו לאחר קריירה עשירה שנמשכה למעלה מ-26 שנים במסדרונות הסוכנות. שווידח ציין כי הממונה הכללי שלח הודעה כללית לעובדים לפיה הפיטורים הגיעו על בסיס טענות ישראליות המצביעות על עבודת העובדים במסגרת גופים חמושים, דבר שהעובדים מכחישים מכל וכל.
שווידח מתח ביקורת על האבסורד המשפטי הבוטה בהחלטה זו, שכן הממונה הכללי בפועל, כריסטיאן סונדרס, הודה כי הסוכנות ביקשה מהצד הישראלי לספק לה ראיות התומכות בטענותיה אך לא קיבלה דבר. הוא ראה בקבלת החלטת הפיטורים למרות היעדר ראיות תקדים מסוכן בתולדות הארגונים הבינלאומיים, שכן 'הוכחת החפות הפכה להיות הסיבה להאשמה'.
משקיפים רואים בעמדה זו מתן לגיטימציה לכיבוש לפגוע בעובדים במוסדות בינלאומיים, ושולחת מסר לפיו כל עובד פלסטיני הוא נאשם אוטומטית עד שיוכח אחרת. איגוד העובדים גם מתח ביקורת על התעלמות מהמחלקה המשפטית בסוכנות, והסתמכות על סעיפים המעניקים לממונה סמכות מוחלטת לפטר עובדים ללא הליכי משמעת מקובלים.
בהקשר קשור, מוסטפא אל-גול, ראש איגוד העובדים בעזה, תיאר את נסיבות ההחלטה כחסרות את מינימום סטנדרטים של צדק אנושי ומשפטי. אל-גול הדגיש כי האיגוד דרש מהממונה הכללי להקשיב לעובדים ולערוך חקירות שקופות עמם לפני נקיטת כל צעד, אך דרישות אלו נתקלו בהתעלמות מוחלטת מצד ההנהלה הבכירה של הסוכנות.
אל-גול הדגיש כי התירוץ של 'הגנת המוסד' הוא תירוץ קלוש שלא הוכחה יעילותו בעבר, והזכיר כי פיטורי 15 עובדים בעבר לא שינו את מדיניות הכיבוש כלפי הסוכנות. למרות ויתורים אלו, ישראל עדיין מונעת מבכירים באונר"א להיכנס לעזה ומעכבת הגעת סיוע הומניטרי חיוני לאוכלוסייה.
שוררת אווירה של כעס ודאגה בקרב עובדי אונר"א ברצועת עזה, מחשש שקבוצת מפוטרים זו היא רק תחילתה של סדרת החלטות נוספות המכוונות נגד הנוכחות הפלסטינית בארגון. העובדים דורשים התערבות של גורמים בינלאומיים וארגוני זכויות אדם כדי לעצור הפרות אלו הפוגעות בחוקי העבודה הבינלאומיים ובזכויות האדם.
מקורות איגודים מקצועיים סיכמו בהדגשה כי פיטורי עובדים על בסיס דוחות מודיעיניים שאינם מגובים במסמכים מהווים כניעה ללחצים פוליטיים שמטרתם לחסל את סוגיית הפליטים. הם הדגישו כי האיגוד ימשיך בצעדי המחאה והמשפטיים שלו כדי להשיג את זכויות העובדים שהקדישו את חייהם לשירות קהילתם תחת חסות האו"ם.
לא שמענו בחוקי אנוש ולא בדת שמימית על עובד המושלך לרחוב ללא חקירה, ומה שקורה במוסד בינלאומי הוא תופעה מסוכנת.
شارك برأيك
אונר"א מפסיקה את שירותיהם של 70 עובדים בעזה בתגובה לטענות ישראליות ללא חקירה