הפסקת האש במלחמה בעזה עשויה להתרחש עקב לחץ אמריקאי על ישראל, ובמקביל לניסיונות להגיע לעסקת חילופי שבויים. בצבא הישראלי תוהים על "מידת הרצון של חמאס להילחם עכשיו".

אנליסטים ישראלים ציינו היום, רביעי, כי המלחמה בעזה, במתכונתה הנוכחית, עשויה להסתיים בימים הקרובים, עקב לחצים שמפעיל הממשל האמריקני בנוגע להפוגה ולנסיונות להגיע לעסקת חילופי שבויים, אך הם סברו כי המלחמה עשויה להתחדש בצורה אחרת, ובאמצעות פלישות ישראליות מקומיות לרצועת עזה והתנקשויות במנהיגים בתנועת חמאס ובפלגים אחרים.

לדברי נחום ברנע, מנתח פוליטי בעיתון "ידיעות אחרונות", "הימים הקרובים עשויים להיות השלב האחרון והמכריע בשני המאמצים: המלחמה נגד חמאס והניסיון האמריקאי-קטארי להגיע לעסקת חטיפה. לאחר תקופה זו. יש ספק אם ישראל תוכל לעמוד". מול הלחץ האמריקני בנוגע להפסקת אש, במיוחד אם עסקת חטיפה על הפרק, השעון מתקתק".

ברנע ציין כי "ניסיון העבר בעזה, כמו גם בלבנון, מצביע על כך שאין סבירות גבוהה לחידוש הפלישה הקרקעית לאחר הסכם הפסקת אש. תלמידים (בישראל) יחזרו לבתי הספר, התושבים יחזרו לעבודה, שיקום הערים יתחיל, והעולם מצפה לאג'נדה נוספת". "וחיילי המילואים רוצים לחזור לבתיהם, למשפחותיהם ולעבודתם. הצבא הישראלי יישאר בעזה וימשיך לעבוד, אבל לא בגודל הנוכחי של הצבא הישראלי."

הוא הוסיף, "חשוב לשמור על ציפיות ריאליות. לא בטוח שצבא ישראל יצליח להגיע (מנהיג חמאס בעזה) יחיא סינוואר ועמיתיו בסבב הנוכחי. גם אם הם יחוסלו, חמאס לא יצליח להגיע אליו. להיעלם. חשוב לזכור שאנחנו לא לבד בדרמה הזו, ואנחנו צריכים את הממשל האמריקאי ומחויבים להקשיב לו".

לדברי ברנע, "הקולות שבידן מפסיד באמריקה מחמירים את הצורך שלו בהפסקת אש קרובה בעזה. עלינו להבין שעזה היא רק חלק אחד מהחורבן שפקד את ישראל ב-7 באוקטובר. ממשלת ישראל מצפה כעת הסדר באופן דיפלומטי להסרת כוחו של אל-רדוואן (בחיזבאללה) בגבול בצפון. בלי זה יש ספק אם התושבים ישובו לעיירותיהם בצפון. טרם הגענו לשאלה. מה חמאס ידרוש בתמורה להחזרת חלק מהחטופים.

הוא ציין, "כשנתניהו ואחרים מדברים על מלחמה מתמשכת, נראה שהם לא מתכוונים למלחמה שהתרחשה בחודש האחרון, אלא למלחמה מסוג אחר: חיסולים, פשיטות מקומיות ופעולות ביטחוניות מתמשכות ומתמשכות. ."

ברנע ציין, "כל עוד מדברים על המשך המלחמה, נתניהו יכול להפעיל עליו לחץ לשאת באחריות (על הכישלון הביטחוני והמודיעיני ב-7 באוקטובר) יחד עם הממשלה. בסוף החודש הראשון למלחמה. , אף אחד בישראל לא יוכל לחגוג ניצחון. ולפעמים הניצחון הוא מתוך הבנה שאין ניצחון".

גם הפרשן הצבאי בעיתון "הארץ", עמוס הראל, ציין כי "משך המלחמה, בגודל הכוחות הנוכחי, אינו בלתי מוגבל. ארה"ב, התומכת במבצע הישראלי להביס את חמאס, היא במקביל להפעיל לחץ ליישם הפסקות הפוגה הומניטריות ארוכות יותר ורמזים ל"בטווח הלא רחוק, יהיה צורך לחקור את שינוי אופי המלחמה".

הוא הוסיף, "הנהגת אזור הדרום (של צבא ישראל) רוצה חודשים ארוכים להשלים את המבצע הצבאי, המכוון במיוחד לחמאס בצפון רצועת עזה, וביצוע סקר רדיקלי באזורים אלו במטרה לפגוע במחבלים. וכל הנשקים."

הראל המשיך, "הממשל האמריקני משוחח עם ישראל על התאמת צורת המלחמה בהמשך: הוצאת רוב הכוחות מרצועת עזה ומעבר לשיטת פלישות מקומיות נגד מערכות חמאס, בצפון רצועת עזה ואולי ב גם בתחומים אחרים".

הראל ציין, "עדיין לא ברור איזו מציאות מתכוון הצבא הישראלי לבסס לאחר המלחמה. האמונה היא שאפשר לפרק את הכוח הצבאי והארגוני של חמאס, ולא לחסל אותו לחלוטין, כי רעיון או אידיאולוגיה לא יכולים. לְהֵהָרֵס."

הוא הוסיף, "מצטיירת תמונה מורכבת יותר משיחות עם קצינים ישראלים שמובילים את המלחמה ברצועת עזה והרמות שמעליהם. הם מרוצים, ואף מופתעים לטובה, מרמת המקצועיות של כוחות היבשה, בשטח. השבוע השני לפלישה הקרקעית בעזה. אבל עדיין נשאלת השאלה לגבי מידת הרצון של חמאס להילחם עכשיו".

הראל המשיך: "העובדה שחמאס דוחה בשלב זה כל מו"מ אמיתי על שחרור הרחב של החטופים תצביע גם על כך שהנהגתו אינה רואה כיום במצבו מסוכן מאוד. ביומיים האחרונים חלה ירידה בשיעור כמות פגזי הרקטות שנורו למרכז הארץ התבררה".

נראה שיש כאן שילוב של שתי סיבות: הקושי שעומד בפני חמאס בשיגור מצפון רצועת עזה בעקבות התקפת הצבא הישראלי, ורצון לשמר מספר מספיק של רקטות לטווח בינוני לשלבים הבאים של המלחמה.