חשיפת הנרטיב שלהם והבהרת הנרטיב שלנו

מאז היום החמישי למבול אלאקצא, המכות שספג הנרטיב שלהם, בין אם בתקשורת ובין אם ברשתות התקשורת הציוניות או הציוניות, כלומר, המערביות הקולטות את כל מה שהציונים אומרים כאילו זה מקובל. האמת, היו עוקבים, עד שהשקר של הנרטיב הזה והשקרים של הציונים והציונים נחשפו ברחבי העולם ומעלים את הסרקזם על גסותו. השקרים של נתניהו מהיום הראשון על (שריפת ילדים חיים ועריפת ראשים) (אונס נשים), ביידן ובלינקן לוקחים את אותו סיפור על עריפת ראשים ומתוכים אותו ללא בדיקה, ואפילו לאחר שהבית הלבן הודיע ​​שבידן לא ראה תמונות להוכחה זה, העיתונאי ג'קסון הינקל חשף את האמת. תמונת הילד השרוף שנשא נתניהו, וההוכחה שזה היה של כלב שרוף שהגיע ממרפאה וטרינרית, תבוסתם ב"מלחמת התדמית" ברשתות החברתיות ובערוצי הלוויין, לאחר התמונות המרגשות של מעשי הטבח של ילדים, נשים ואזרחים בכלל, עדויות של נשים ממושבות עזה, בין אם אם שני הילדים ובין אם הזקנה שנעצרה. עם ההתנגדות שיבחו השניים את האתיקה של לוחמי התנגדות, שיצרו היסטריה בקרב גורמים ציונים ואנשי תקשורת, והתעמתו פומבית עם השקרים של סיפורם וחשפו אותו ברשתות חשובות שהיו מוטות היסטורית לסיפורם, כמו הראיונות של השגריר זומט לעיתונות הבריטית, המלכה ראניה אל-עבדאללה. ב-CNN, ועמדות רבות המוחות נגד שידור חי עם כתבים של רשתות טלוויזיה בינלאומיות, ולבסוף השערוריות של רשת BBC הבריטית וגירוש עובדיה שמזדהים עם עמנו, והסרטון המפוברק של CNN. די היה לצעוק להם בפרצוף: (תביא תמונה אחת כדי להוכיח את מה שאתה אומר), כפי שצעק אותו אמריקאי זקן בסולידריות בפני כתב פוקס ניוז, עד שהשקרים שלהם התפזרו לחלוטין.

רצח עם, טיהורים, פשעי מלחמה וחוסר אנושיות
מדובר בשורה של נתונים, אך בהחלט לא מוגבלים אליהם, שניתן היה לעקוב אחריהם במהלך שבועיים, הממחישים את ההתקפות התקשורתיות חסרות התקדים על הנרטיב הציוני בשני המישורים, הציוני והמערבי. ההשפעה הישירה של השביתות הללו היא ההבנה המוגברת של הנרטיב הלאומי שלנו ובהירות האמינות שלו. מה שמאשר זאת, ואנו רואים זאת חשוב ביותר, הוא סדרת המונחים שהחלו לפלוש לתקשורת הלוויין ולרשתות המדיה החברתיות ב- העולם המערבי, המחזיר את אמיתות הנוהגים הציוניים לדרכם הנכונה.

ישנה ירידה ברורה בשימוש במונח (הפרות ישראליות) כמונח משפטי/זכויות אדם, שהיה דומיננטי בשיח התקשורתי המתאר את נוהגי הכיבוש, למרות שבשלב הקודם הוא שיקף את מציאות הסולידריות עם עמנו, אולם, עם היקף הפשעים ברצועת עזה, מונח זה אינו מספיק עוד כדי לתאר את הפשע.

רצח עם, טיהור אתני, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות הפכו למונחים המשמשים לתיאור מנהגים ציוניים, והדבר החשוב ביותר הוא שהם קשורים לא רק למה שקורה מאז תחילת התוקפנות הציונית נגד רצועת עזה, אלא גם מאז הופעת הנכבה הפלסטינית לפני 75 שנה. במילים אחרות, מונחים אלו המובעים באמצעות רשתות חברתיות, תקשורת סולידריות, פעילויות מחאה וטיעוני טלוויזיה מחזירים את הסכסוך למציאותו ההיסטורית, וכי הסכסוך לא החל ב-7 באוקטובר, וממילא אין מדובר בקונפליקט בין ( ישראל וחמאס), כפי שהתקשורת הציונית והציונים מקדמים, אלא בין הפרויקט הקולוניאלי הציוני לעם הפלסטיני.ותנועת השחרור שלו.

זה מה שלדעתי הוא המשתנה הבולט ביותר במלחמת התקשורת ברגע הנוכחי. התקשורת, במובן מסוים, אינה אלא דימוי ומילה. בשני המקרים, הנרטיב שלהם הובס. המלחמה המתנהלת נגד תושבי עזה אינם עוד (מלחמה לחיסול הטרוריסט חמאס), אלא השמדה, טיהור ופשע מלחמה נגד האנושות. התמונות והשקרים המפוברקים שלהם כבר אינם מועילים להם, גם אם הם מוצגים בצורה תיאטרלית, כגון כמו זו של השחקן הכושל אפקאי אדראי, עם דגל דאע"ש. במקום זאת, תמונות ההרס שגרמו ברצועת עזה ותמונותיהם של יותר מ-2,500 ילדים שטבחו האפילו על תמונותיהם וחשפו את שקריהם. קולה של האם המתאבלת על בנה היפה, יוסף, כשחיפשה אחריו (שערו היה מתולתל, לבן ומתוק) והוא היה מעונה (בעודו היה רעב), היה אולי לבדו מסוגל להביס את שקריהם ולחשוף. הפשעים שלהם.

קובעים את הנרטיב המובס שלהם
מאז הקמת יישותם, מאפייני הנרטיב הציוני הוגדרו על ידי כמה מושגי יסוד/טיעונים שנשאבו ונשאבים מדי יום, לא רק באמצעות התקשורת שלהם, אלא גם אומצו על ידי התקשורת המערבית באופן ש חסרה את רמת המקצועיות המינימלית, ואף עולה לרמה של כפיפות מוחלטת, מה שהופך את טענת המקצועיות והאובייקטיביות לשקר טריוויאלי גרידא, למשל, אך לא רק, היא נובעת גם מהתנהגות ה-BBC עם שלו. עובדים ו-CNN עם המצאות המבישות שלה.

השואה הייתה ועודנה עמוד התווך של כל הארכיטקטורה של הנרטיב הציוני, לא בתפקידה המועיל שהציונים הפעילו בצורה מבריקה בסחיטת תמיכה ותמיכה בהקמת הישות, ובחאלב את מאות המיליארדים ששילמה גרמניה. לישראל, כאילו היא נציגה של יהודי העולם, בידיעה שלפחות מבחינה דמוגרפית היא לא, ככפרה על פשעיה נגדם לא שיחק תפקיד מרכזי בבניית כלכלת הישות בשנות החמישים והשישים, אבל גם משום שזה היה הבסיס שעליו התבססו גורמים חשובים אחרים ברומן. כמו המושגים ביטחון וקורבן.

תפקיד השימוש הבולט ביותר של השואה הוא להשתמש בעובדה שהיהודי הוא קורבן של הנאציזם כדי להצדיק את תפקידו כמוציא להורג של העם הפלסטיני. השואה היא השער להצדקת הצורך של היהודי לאחר מעשי הטבח הנאצים ( של מולדתו), והצורך הזה מחייב להעלות את רמת מושג הביטחון בדעת הקהל המערבית, לרמת העגל הקדוש שאי אפשר לגעת בו. זה מה שהוביל ומוביל לביטויו בנוסחה המוזרה ש זוכה כעת לביקורת נועזת, אנו מתכוונים לנוסחה (זכותה של ישראל להגנה עצמית), שהיא הביקורת שרשם הנציג הרוסי במועצת הביטחון, ולפניה המלכה ראניה אל עבדאללה בציוץ הנועז שלה.

כיצד ניתן להתייחס לכך שלמדינה קולוניאלית יש את הזכות להגן על עצמה מפני התנגדות לגיטימית על פי כל אמות המידה של המשפט ההומניטרי והמשפטי? רק אם המדינה הקולוניאלית הזו תוצג לא ככזו, אלא כקורבן של הטבח הנאצי. לפיכך, השואה מוזכרת ישירות בהצהרה הראשונה של נתניהו בפומבי כשאמר שמה שקרה ב-7 באוקטובר לא קרה מאז השואה. הציונים הצליחו, במשך עשרות שנים, להשתמש בשואה בנרטיב שלהם ובאמצעות התקשורת המערבית שאימצה אותה ב-100%, להפוך את המתנחל היהודי, שהפך לציוני, לתליין נגד העם הפלסטיני ולעבריין. פשעים של טיהור אתני ורצח עם, לכדי קורבן בוכה הדורש ביטחון וזכותה להגן על עצמה.

אבל הפעם זה לא עזר לציונים. הצהרת נתניהו לא מצאה שוק, לפחות לאחר היום החמישי לקרב, כאשר העולם החל לגלות כי הקשר הזה בין מאבק העם הפלסטיני לשואה הוא תעמולת שווא טהורה הנתמכת בתמונות מפוברקות במטרה לקטב את הציבור. חוות דעת, במיוחד לאחר הנתונים שנחשפו ואשר רשמנו בהקדמת מאמר זה. התליין הופיע כתליין וכבר לא מועיל לו למלא את תפקיד הקורבן הבוכה, להיפך, התנהגותו הפכה מאופיינת במאפיינים רבים שדעת הקהל העניקה לו הראויים לו: טיהור אתני. , רצח עם, פשע מלחמה ונגד האנושות.

המצאת (תדמית) ויצירת שקרים
אלה הם קובעים חדשים/ישנים לסיפורם. ההיסטוריה של הנרטיב שלהם, מאז לפני שנת 1948, הייתה מלאה בפרטים חשובים הקשורים לתמונה המוצגת בפני פלסטין. אולי המפורסמים שבה , שהלבנים הציונים באו ובנו ובנו ע"י ועדה דמוקרטית. זה חזר על ידי אורסולה הציונית, נשיאת הנציבות האירופית, ואילו התמונה השנייה היא ש(פלסטין היא ארץ ללא עם לעם ללא ארץ ). התמונות הללו הומצאו נפשית, למרות ידיעת השקר שלהן, והן קודמו, והתקשורת הציונית המערבית קלטה אותן, כרגיל, וחזרה עליהן כמו תוכי. המצאת התמונה אינה חדשה עבורם.

מי שמהרהר במה שאמר נתניהו בשיחת הטלפון הראשונה שלו עם ביידן כדי להכניס את זה לתמונה של מה שקרה ב-7 באוקטובר, והשיחה שודרה, לא יכול שלא לחוש תדהמה על יכולתו, מבלי להראות זאת, לנסח שקרים. וליצור (את התמונה) יש מאין. הוא הודיע ​​שיש (ילדים שנערפו ונשרפו בחיים ונשים שנאנסו), בלי להניד עפעף. לגבי מה שהציג כדי להוכיח שאין כלום, רק שקרים שנקלטו על ידי הזקן הסנילי ביידן, ו מאחוריו בלינקן וכל מקהלת העבדים הציונים בתקשורת המערבית, והם חוזרים עליהם.

כפי שאומר הפתגם, "השכרות חלפה, והרעיון הגיע". האמת של השקרים והדמיונות הללו התבררה, לא מהתקשורת האוהדת את עמנו, אלא מתושבי המושבות שאמרו בתקשורת הציונית בדיוק ההפך, אלא הראו את הפנים האנושיות של הלוחמים , מה שגרם לתקשורת הציונית לצאת בקמפיין נגד מי שאפשרו להם לדבר!!! ! מוזר ליידע אותם. תמיד ערערנו על היושרה והאמינות של התקשורת הערבית הרשמית בכלל, וזהו אתגר לגיטימי ואמיתי, אבל היום אנחנו שמים לב שהתקשורת שלהם על השקרים והתמונות הדמיוניות שלה עלתה במדרגות על התקשורת שלנו: הם מקצוענים בשקר. ולהמציא (הדימוי), אבל הבעיה שלהם היא שחבל השקר קצר וקצר מאוד, ולמול הדימוי הדמיוני המומצא יש תמונות מאוד מאוד מציאותיות.

שימוש במיתוסים דתיים
בשני ספריו (המצאת העם היהודי והמצאת ארץ ישראל) מתחקה ההיסטוריון הישראלי שלמה סאנד אחר התהליך התרבותי/פוליטי שבוצע על ידי אינטלקטואלים ציוניים מאז אמצע המאה התשע-עשרה כדי להביא להפריה הדדית בין הטקסט המקראי האגדי והנטייה הלאומית האירופית (להמציא את העם היהודי ואת ארץ ישראל), בתהליך שהיה הבסיס לבניית הבסיס האידיאולוגי לתנועה הציונית המתהווה, ולאחר מכן לפרויקט הציוני.

בהתבסס על שתי האמירות המיתולוגיות (העם הנבחר של אלוהים) והמקרא (הארץ המובטחת), כל הארכיטקטורה של הנרטיב הציוני נבנתה לאחר השתלבותו עם הלאומיות האירופית באמצע המאה התשע עשרה ולאחריה, כדי להפוך לנרטיב של אדם לבן ציוני שהולך למלא את תפקידו הקולוניאלי (התרבותי) במזרח. שתי הצהרות אלו הפכו לחוד החנית במשיכת יהודי העולם, ואף מגזרים גדולים של נוצרים פרוטסטנטים, אשר נודעו כציונים נוצרים, מה שסיפק לציונים תמיכה אדירה בארצות הברית ובמדינות רבות באירופה ברמה העממית.

היום, לנרטיב הזה חדרו ברחוב הסולידריות עשרות ואף מאות אלפי אמריקאים ואירופים, חלקם נוצרים. מה שאפילו בולט הוא מה שאמר נשיא קולומביה שגירש את שגריר ישראל מארצו ( אף משטר ערבי לא עשה זאת), כשהוא דחה זאת מבחינה דתית, כנוצרי קתולי. הישות מבצעת רצח עם, מכיוון שזה לא מאושר על ידי התנ"ך הקדוש.

ההתפתחות הבולטת היא החדירה לתוך יהודי ארצות הברית עצמה, שבה נהנו הנרטיב הציוני והמיתוסים המכוננים שלו, כפי שניסח זאת גארודי עד לאחרונה, דומיננטיות בקרב היהודים שם. חוגים יהודיים רבים, המתרבים מדי יום, פעילים ברחובות מאז היום החמישי לקרב. אלו הם חוגי נוער ספציפיים הפעילים באוניברסיטאות. הם הפכו מחוץ לנרטיב של "העם הנבחר של אלוהים". המובטח) המצדיק אתניות טיהור ורצח עם כדי ליישב את הארץ בגרסה מזרחית של הקולוניזציה הלבנה של אמריקה.

ובכל זאת, אלו הם חלק מהקובעים של הנרטיב הציוני כפי שאנו רואים אותו, שכן שקריותו ושקריו נחשפים אל מול הנרטיב של עמנו, שאמינותו הולכת ומתבהרת, ואשר יש לו בסיס פופולרי יותר ויותר במדינה. עולם שמתרחב מדי יום.