הסוד של "חיזבאללה" ב"שיטפון אל-אקצא"

תנועת חמאס ניהלה כמה קרבות גדולים עם ישראל, וביכולותיה המוגבלות בהשוואה ליריבה, היא החזיקה מעמד והמשיכה את שלטונה בעזה ואת החיכוך שלה עם ישראל.

הקרבות שניהלה לא היו מעורבים אף גורם חיצוני, "במובן של השתתפות בשטח", אבל כדי לחזק את המורל, הם לא הפסיקו להזכיר לנו את תמיכת חיזבאללה, שהוא ענף של העץ האיראני, שחמאס. אהב לתאר כשופע. צללים.

באזכור זאת התכוונתי להסיק כי לחמאס יש ניסיון רב ומפורט בלחימה עם ישראל, והצליח, במשך תקופה ארוכה, לנהל מלחמה שיש בה התקדמות ונסיגה, לוקחים מחירים ומשלמים מחירים. הוא חווה ניסיון קונקרטי, פעולה ותגובה, מיקוח עד סף התהום והונאה.האויב, לפי המונח המפורסם של סאדאת.

כל זה נעשה על ידי חמאס, והמחיר היה גבוה מאוד. יש אלפי אנוסים, וחייהם של שני מיליון פלסטינים ויותר הם הקשים ביותר בעולם כולו.

בין הטקטיקות המדהימות שלה הייתה הימנעות מהשתתפות עם "ג'יהאד" בשני אתרים מרכזיים, כשהיא השאירה אותו מול שתי תקיפות ישראליות עזות, לבדה, שאישרו, לפי המסקנה ההגיונית, שהיא לא מוכנה לקלקל את ההכנות הנרחבות והמורכבות שלו לקראת מבצע "מבול אל-אקצא", שבו חיקה את "חמאס". היוזמה של מצרים להיסטוריה תיעד שהיו לה שני אוקטובר: אחד בחזיתות המצריות-סוריות, בהשתתפות פלסטינית "בגודל היכולות", וכן השני בחזית עזה-ישראל, ובהשוואה לגדלים וליכולות, אוקטובר השני היה הגדול והעמוק ביותר, והוא יכול להיחשב, לפי דיווחים ישראליים, הקשוח ביותר.כואב ומשפיע בכל ההיבטים.

השאלה שעלתה בשעה הראשונה של הלחימה בתוך יישובי הכיסוי. האם חמאס עשה זאת באחריותו, או שהוא הסכים עם חיזבאללה, כלומר איראן, על מה זה דורש מהתערבות מיידית וישירה?

מה שעורר ספקות בנושא זה היה פנייתו של ראש תנועת חמאס, איסמעיל הנייה, שלקח נוסחה כללית, לבעלות הברית, למהר להשתתף בניצחון, והכוונה בהשתתפות אינה חגיגה כמובן. , אלא נלחמים.

זה היה בטרם התגבשה התגובה הישראלית כשהפעם ההרס המוחלט של עזה, וההכחדה המוחלטת של חמאס ואיתו, כפי שהוכרזו בהצהרות הישראליות, שסיקרו את ההפצצה האווירית המתמשכת עד כדי הפיכת שכונות להריסות. מבלי להסתיר את המטרה של זה, שהיא לסלול את הדרך להתערבות קרקעית.

אני כותב מאמר זה ביום השישי למלחמה העזה בין "מבול אל-אקצא" ל"חרבות הברזל". במהלך הזמן הקצר גייסה ישראל כ-400,000 חיילים בציפייה להפתעה בחזית הצפון. מאחור. אלפים אלה, המורכבים ממטוסיה, הטנקים והתותחים שלה, עגנה נושאת המטוסים. ג'רלד פורד, כתומך בכוח הישראלי, שותף בהחלטה הצבאית, ואזהרה לחיזבאללה מפני התערבות. הדוברים האמריקאים לא הפסיקו לומר כי לא היו להם עדות לתפקיד איראני במה שקורה.

איש מלבד המעגל המצומצם בחמאס, בג'יהאד האסלאמי ובחיזבאללה אינו יודע אם יש תיאום מוסכם לפי תוכנית אחת. או שמא הושאר העניין להערכות פרטניות, שסברו שגודל ההישג, כאשר יושג, יהווה תמריץ הגיוני ואוטומטי להשיג את מה שהנייה קרא לו, שכנראה הופתע ממה שקרה, שעל בעלות הברית למהר לשתף את הניצחון איתנו.

שישה ימים שבהם התרחשו עימותים מצומצמים מאוד בחזית דרום לבנון, והשאלה היא: האם כוונת חיזבאללה הייתה להתערב אם העניין היה נותר רק מלחמת פלישה ישראלית, או שמא האזהרה האמריקנית פעלה בצורה נחרצת, שכן היא אינה נכונה. להתעלם ממנו ולראות בזה תמרון, בתור נושאת המטוסים ש... זה הגיע, קרא לעוד אחד, וזה משהו שחיזבאללה ואיראן ראויים לקחת בחשבון.

עזה הגיעה למצב של הרס מוחלט ולמצור שהתהדק עד כדי חנק. כל מה שנעשה למענו הוא מאמץ מצרי ובינלאומי להבטיח שקט לכמה שעות, כדי שיגיעו מזון ותרופות, וחמאס וחבריו לפלגים ממשיכים באיתנותם, ההפצצות והחדירה לקווי הישראלי באומץ ובעזה. , שכן נראה שמלאי הטילים שלהם די והותר, ואחינו איסמעיל הנייה ממשיך בקריאה לבעלות הברית לחלוק עמו את הניצחון. אף אחד לא יודע מה קרה ומה יקרה, אולי הימים הקרובים יחשפו עובדות נוספות וברורות יותר. והכי חשוב, עזה לפני המלחמה, עזה שנחרבה במהלכה, ועזה אחריה נותרה פלסטינית ברוחה, בלב, בשייכות ובהישרדות.