הצהרות של בכירים סעודים וישראלים העלו כי הסכם נורמליזציה בין מדינותיהם בפתח, אך מכשולים מדיניים, ביטחוניים ודיפלומטיים עדיין מהווים מחסום בפני הצעד ההיסטורי הזה במזרח התיכון.

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, השליט בפועל של הממלכה, אמר בראיון בשבוע שעבר לפוקס ניוז כי השיחות מתקרבות מיום ליום להשגת תוצאות שעלולות לסדר מחדש את הקלפים באזור.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר לעצרת הכללית של האו"ם כי שתי המדינות נמצאות על סף "שלום היסטורי". נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מצפה גם הוא להגיע להסכם לפני שהוא יתעסק בבחירות לנשיאות בשנה הבאה, על פי גורמים שמכירים את השיחות.

להלן שאלות ותשובות המתייחסות לאפשרויות להגיע להסכם:

בפגישה עם ביידן בניו יורק בשבוע שעבר, אמר נתניהו כי "שלום כזה יוביל דרך ארוכה לקראת סיום הסכסוך הערבי-ישראלי". זה גם יהווה ניצחון פוליטי גדול לראש ממשלה העומד בפני האשמות שחיתות בבית ומחאות נגד תוכניות הרפורמה השיפוטית.
ריאד תמיד קשרה את נושא הנורמליזציה של יחסיה עם ישראל לנושא הפלסטיני. בשנת 2020, בחסות אמריקאית, נחתמו הסכמי נורמליזציה בין ישראל, מרוקו, איחוד האמירויות ובחריין, שהפלסטינים ראו בהם "בגידה".

בשנה שעברה הציגו גורמים סעודים בפני וושינגטון את תנאיהם לנקוט בצעד דומה, הכוללים ערבויות ביטחוניות וסיוע בבניית תוכנית גרעין אזרחית ויכולת להעשיר אורניום.
נראה שבידן נרגש מהסיכוי להגיע להישג מדיניות חוץ גדול שיכול לסייע בייצוב המזרח התיכון ולהפחית את האיום הנשקף מאיראן, לפני הבחירות הקרובות בארה"ב.

הדיפלומט האמריקאי לשעבר דניס רוס מאמין שצוות ביידן מונע גם מהרצון לאשר מחדש את השפעתה של וושינגטון באזור שבו סין השיגה התקדמות.
רוס, לשעבר שליח שלום במזרח התיכון שעובד כיום כחוקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, אומר, "הדרישות הסעודיות מהממשל (ארה"ב) הן גדולות, אבל ברור שהממשל (...) הוא מוכן לנסות להגיע לתוצאה."

ה"ניו יורק טיימס" דיווח בשבוע שעבר כי פקידים אמריקאים בוחנים "אמנת הגנה הדדית" עם סעודיה בדומה להסכמים הקיימים עם יפן ודרום קוריאה, אך ציין כי הדבר "בהחלט יעורר התנגדויות קשות בקונגרס".

עדיין לא ברור באיזו צורה יקבל הסכם הביטחון הפוטנציאלי בין וושינגטון לריאד.

המחקר של הקרן להגנת הדמוקרטיות סבור כי וושינגטון צריכה לשקול את סיווג ריאד כ"שותפה הגנה מרכזית" או כ"בעלת ברית מרכזית שאינה בנאט"ו", כדי שלא יוטלו עליה אותן חובות כלפי בעלות בריתה בנאט"ו.

עזרה בבניית תוכנית גרעין תעלה שאלות גם בקרב מחוקקים אמריקאים, תוך ציון כי דיווחים בעיתונות מאשרים את דחייתה של ישראל לבקשה זו.

ריאד אומרת כי התוכנית שלה תהיה שלווה, אם כי הנסיך מוחמד בן סלמאן, בראיון שלו לפוקס ניוז, חזר על עמדת הממלכה שאם איראן תשיג נשק גרעיני, ריאד חייבת להשיג אותו גם כן.

לאור הביקורות הרבות על רקורד זכויות האדם של הממלכה, כל עסקה שמעמיקה את יחסי ארה"ב עם סעודיה עלולה לעמוד בפני התנגדויות בתוך ארצות הברית.

"מחוקקים אמריקאים לעולם לא צריכים לאפשר הסכם ביטחוני המחייב את צבא ארה"ב לשפוך דם כדי להגן על דיקטטורה אכזרית", אמר עבדאללה אל-עוודה, המנהל הסעודי של יוזמת החירות בוושינגטון.

ערב הסעודית אמרה זה מכבר שהיא לא תכונן יחסים עם ישראל ללא פתרון שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

באוגוסט מינתה הממלכה את השגריר הראשון שלה שאינו תושב בשטחים הפלסטיניים. היום הוא בביקור בשטחים הפלסטיניים.

בשיחה עם פוקס ניוז, הנסיך מוחמד בן סלמאן אישר שהנושא הפלסטיני "חשוב" לריאד, והוסיף: "אנו מקווים שזה יוביל לתוצאה שתקל על החיים של הפלסטינים ותאפשר לישראל למלא תפקיד באמצע מזרח."

לא ברור אם נתניהו יכול לעשות ויתורים יעילים בזמן שהוא עומד בראש ממשלה שבידן תיאר כ"קיצונית".

"זה יהיה מבחן קשה", אומר רוס ומוסיף, "אני לא יודע אם זה אפשרי".
שכנוע ערב הסעודית לכונן יחסים עם ישראל יספק כיסוי למדינות שהצטרפו להסכמי הנורמליזציה או שוקלות צעד כזה. עם זאת, העוינות כלפי ישראל נטועה עמוק במדינות האזור.

דיווחים בחודש שעבר לפיהם שרת החוץ הלובית נג'לה מנגוש נפגשה עם מקבילה הישראלי עוררו מחאות שהובילו לפיטוריה.

נשיא איראן אברהים ראיסי, שלמדינתו יש השפעה במספר מדינות ערביות, אמר בניו יורק כי הנורמליזציה של סעודיה ביחסיה עם ישראל תהווה בגידה בעניין הפלסטיני.

האנליסט הישאם אל-ג'נאם כתב החודש במגזין הסעודי אל-מג'אלה כי אין ספק שכל השיקולים הקשורים לפלסטינים נמצאים בראשם של מנהיגי סעודיה.

הוא סבר כי "כינון יחסים דיפלומטיים בין הממלכה וישראל בטרם (האחרונה) מתחייבת לוויתורים גדולים לפלסטינים אינה מספקת ערך מוסף לאינטרסים הביטחוניים והלאומיים של סעודיה".