שבעה עצירים מנהליים ממשיכים בשביתת הרעב שלהם היום, יום שני, כדי לדחות את המעצר המנהלי שלהם.

העצורים השובתים הם: קיד אל-פאספוס מהעיר דורה, והסולטן אל-חלוף מהעיירה בורקין/ג'נין, השובתים רעב כבר 19 ימים, בנוסף לעצור, אוסאמה דאקרוק, אשר שובת רעב כבר 19 ימים. שובתת 15 ימים, והצטרפה אליהם לפני 12 ימים בכלא "ריימונד" העצורים: (מוחמד טייסר זכרנה, אנאס אחמד קמיל, עבדול רחמן איאד ברקה וזוהדי טלאל אבידו).

אתמול, ראשון, דיווח מועדון האסירים כי העצורים בבתי הכלא, מוחמד אחמיס מהעיירה בית אומר בחברון, והאדי נאג'י נזאל מקבטיה, דרומית לג'נין, השביתו את שביתת הרעב הפתוחה, שנמשכה במשך 11 ימים, לאחר הבטחות לקבוע את תקרת המעצר המנהלי שלהם.

הוא הדגיש כי העצירים המינהליים בכלא "עופר" ממשיכים בעיקר במאבקם בעבירת המעצר המנהלית המתמשכת נגדם, באמצעות התוכנית הלאומית שאושרה על ידי ועדת העצירים המנהלית של ועדת החירום העליונה לתנועת השבויים.

לדבריו: מאז תחילת שביתת הרעב של שבעת העצורים, החלה מינהל בתי הסוהר הכיבוש בצעדים הפוגעניים נגדם, ובעיקר: מדיניות הבידוד, המהווה את המדיניות המסוכנת ביותר שהיא נוקטת נגד אסירים ועצורים, גם כן. כניסיון לחסום ביקורים של עורכי דין אצלם, ולחץ הסוהרים עליהם, באמצעות שימוש בשיטות פסיכולוגיות כדי להרתיע אותם מלהמשיך בצעדי המאבק.

הוא הוסיף כי המשך המאבק בעבירת המעצר המינהלי, באמצעות מספר כלים, בין אם בצעדים של אי ציות, סירוב ושיבוש משטר הכלא היומי, ובין שביתת רעב, בנוסף לחרם על בתי המשפט לכיבוש. המבוצעת על ידי עשרות עצירים מנהליים, היא חלק מהמאבקים שניהלו עצורים ואסירים במשך עשרות שנים, תוך ציון כי חשיבותם של צעדים אלו טמונה בעיקר בהמשכיות ובהמשך היכולת להתמודד עם פשע זה.