ממשלה ובחירות: אמצעי, לא מטרה

מדברים על סבב פיוס חדש ועל ישיבת המזכירים הכלליים של הסיעות, הפעם בחסות ארגון אחות מצרי ונוכחות הנשיא אבו מאזן בהזמנת הנשיא א-סיסי. לגבי ייצוג הסיעות, אין שום דבר חדש להזכיר אחרי כל השנים הללו. גם על הקמת ממשלה חדשה מדברים הרבה, והרחוב עדים לבלונים בוחנים את הרכבותיה, שכן יש מי שחושב שהקמת ממשלה חדשה תהפוך את העניינים. השינוי הוא ללא ספק בריא בכל מקום או מוסד הנה אני רוצה להזכיר לכם שעם סוף שנת 2018 התגלו משברים במישור הפנים-פלסטיני, במיוחד לאחר הכנסת חוק ביטוח לאומי ורשלנות רפואית, ובהמשך החלטת בית המשפט לחוקה לפזר את המועצה המחוקקת, עד לאיבוד המצפן. , והדילמה של המערכת הפוליטית כיום נעוצה בחלוקה מחד גיסא, ובבלבול בין תפקידי הרשות המבצעת והמחוקקת, ובין הבלבול של הרשות השופטת מאידך גיסא. כך תופסת הרשות המבצעת את מקומה של הרשות המחוקקת, ולפי חוק היסוד הפלסטיני, הרשות המבצעת המיוצגת על ידי הממשלה מציגה טיוטות חוקים, ולפי סעיף 43 ניתנים צווים נשיאותיים המקבלים מעמד של חוק כל עוד שכן המועצה המחוקקת בטלה בהעדר מושב.

סעיף 2 לחוק היסוד מדגיש את הפרדת הרשויות וכי העם הוא מקורו. ריבוי הסמכויות של הרשות המבצעת ומעבר שלה מיישום ופיקוח ועיסוקה בחקיקה הוא האתגר החשוב והגדול ביותר במקביל לפילוג, טיעון זה מנוצל נגדנו על ידי רבים!

יש להזכיר למתעניינים בענייני ציבור כי משימות הממשלה הן ביצועיות ושירותיות, באשר לבחירות, משימותיה הן השבת חיים לרשות המחוקקת!

אין מחלוקת הגיונית כי הקמת ממשלה היא עניין המתקדם במקביל לקיום בחירות ברמה הלאומית להחזרת האיזון למערכת הפוליטית ולסיום הפילוג, במיוחד לאור ממשלת ישראל קיצונית וגזענית שאינה עושה זאת. שימו לב לפלסטינים כבני אדם מלכתחילה, מה שמאלץ אותנו לעבור להציל את הבית הפנימי שלנו במקום לחכות לשינוי מבחוץ.

מדוע הצעד הזה אינו נקודת כניסה חדשה לפיוס ולהסכמה על קיום בחירות לחקיקה ברצועת עזה ובגדה המערבית, כולל ירושלים? מדוע איננו מעודדים יצירת אווירה לקיום בחירות אלו? הרכבת הממשלה צריכה לבוא במקביל להכנה לבחירות, והבחירות לא צריכות להיות משימה חשובה של הממשלה!! מכאן, אנו רואים כי הבחירות והקמת ממשלת אחדות הן הדרך הטובה ביותר לספק הזדמנות לאזרחים להשתתף בניהול ענייני הציבור, לבחור את נציגיהם ולחזק את כלי הפיקוח, ובכך לכבד את חובותיהם של מדינת פלסטין, במיוחד בכל הנוגע לזכויות וחירויות ויישום מערכת המשפט.

מה שחשוב היום הוא שתתקבל החלטה פלסטינית רשמית להתכונן לבחירות, שכן זוהי אחריות לאומית וחברתית ללא קשר להרכבת הממשלה, ויש להצטרף למאמצים של כל המפלגות הרשמיות או העממיות או ארגוני החברה האזרחית. לתמוך ולאשר את קיום הבחירות. מאז שיבוש המועצה המחוקקת, נוצר בלבול ובלבול בין הרשויות, מה שהוביל לירידה בביצועים הכוללים. הסמכויות רוכזו בידי הרשות המבצעת, ותפקיד האחריות והפיקוח הצטמצם עקב העיסוק של המוציאים לפועל והמשקיפים במשימות המחוקקים, הדבר הוביל למשבר אמון, רוח שלילית ואובדן תקווה במציאות פוליטית חיובית המשרתת את האינטרס הלאומי.

הקלפיות וקולות העם הם המילה האחרונה בהתאם לחוק היסוד ולהשתתפות פוליטית. זכותו של העם להשתתף בחיים הציבוריים באמצעות בחירות, חסימת היבט זה אינה משרתת את הפרויקט הלאומי שלנו, כפי שהיינו עדים לנו, ומרחקים. הדורות הצעירים מהשתתפות בחיים הפוליטיים והציבוריים.

אנו מודעים לחלוטין לחוסר הנכונות של מפלגות רבות לקיים בחירות פלסטיניות מסיבות שונות שעלולות להתייחס לאי קבלתן של תוצאות הדמוקרטיה הפלסטינית בעבר. מפלגות אלו רוצות לעצב את הדמוקרטיה הפלסטינית בהתאם למצב הרוח שלהן ורוצות להבטיח תוצאות הבחירות בהתאם לגחמותיהם ולאינטרסים האסטרטגיים שלהם באזור, ללא קשר לאינטרס הלאומי הפלסטיני העליון. אנחנו לא טוענים כאן שהבחירות יביאו לשינוי של 180 מעלות, כמו השפעת שרביט קסמים למשל, אבל בחירות הן אמצעי חשוב אם הן מאומצות על בסיס קבוע ובר קיימא המבטיח העברה דמוקרטית של כוח מבוסס על רצון העם. הפלסטינים זקוקים מאוד לצאת מהוואקום הפוליטי הזה, משימת הפלגים היא לסיים את הפילוג, וזה מתחיל בהסכם לקיום בחירות. הרכבת ממשלה חדשה היא לא הפתרון, בואו נזכור כולנו שמשימות הממשלה הנוכחית היו לסיים את הפילוג ולערוך בחירות, אך אף אחת מהן לא הושגה. זה חכם שמזכירי הסיעות הכלליים יפעלו בשני מסלולים, דהיינו הממשלה והבחירות, בהיותם אמצעים, לא מטרות, כדי לסיים את הפילוג ולהשיב חיים לפרויקט הלאומי.

- ד"ר. דלאל עריקאת, פרופסור לדיפלומטיה ותכנון אסטרטגי, הפקולטה ללימודי תואר שני, האוניברסיטה הערבית-אמריקאית.