מתחילת השנה הנוכחית, Defence for Children International תיעדה שלושה ילדים פלסטינים שהיו מטרה מכוונת של הכיבוש, שגרמו להם לאבד את עיניהם.

בהצהרה התייחסה התנועה העולמית למקרה של הילד חאלד מלאלחא (5 שנים) מהכפר בזריה בנפת שכם, שאיבד את הראייה בעינו השמאלית כתוצאה מירי מהכיבוש.

עד ראייה סיפר לתנועה העולמית כי חיילי הכיבוש ירו כדורים לעבר הרכב בו נסע הילד מלחה עם אביו ב-23 ביוני האחרון, בעודם בצומת הכפר, שם התרחשו עימותים בסביבות השעה 18:00 באותו יום.

עד הראייה הוסיף כי המרחק בין חיילי הכיבוש לרכב בזמן הירי היה כ-200 מטר, המאשר כי הרכב חונה, וציין כי הקליע החי פגע באבנים סמוך לרכב בטרם התפזרו שבריו ואחד מהם פגע בעינו השמאלית של הילד, מלחה.

הילד מלחה הועבר מיידית לבית חולים בשכם באמבולנס שנכח במקום, ושם נמצא, לאחר בדיקות וצילומים, כי העין השמאלית של הילד נפגעה קשות והוא לא יוכל לראות בה שוב.

באשר לילד עומר עאסי (16 שנים), מהעיירה קרוואת בני חסן, ממערב לסלפית, הוא נפצע מרסיסים מפצצת רעש שירו לעברו חיילי הכיבוש הישראלי, בעשרים וארבעה באפריל האחרון, במהלך עימותים שפרצו בעיירה. כתוצאה מכך, הוא איבד את הראייה של עינו השמאלית שנפגעה באורח קשה.

הילד, עאסי, סיפר לתנועה העולמית כי העימותים פרצו באותו יום לאחר שכוחות הכיבוש הסתערו על העיירה, בכדורים חיים, רימוני הלם וגז מדמיע. הוא הוסיף כי בזמן שהוא חוסה עם מספר אזרחים בבית ספר, חיילי הכיבוש הקיפו אותם וירו לעברם גז ורימוני הלם, ורימון הלם התפוצץ ישירות בפניו.

הוא המשיך: "הרגשתי כאבים עזים בפנים, וכבר לא ראיתי בכלל בעיניים, וגם הרגשתי שדם נשפך מהפנים שלי, אז מספר מהנוכחים נשאו אותי והליכו אותי כ-100 מטר עד שהתרחקנו מהחיילים, ואז הם לקחו אותי ברכב פרטי לכניסה לעיירה ומשם באמבולנס לבית חולים בשכם".

הילד, עאסי, סיפר: "בבית החולים נמצא דימום חמור בעין ימין עם רסיס כלשהו וכן בעין השמאלית, אך במידה פחותה. עברתי ניתוח לעצור את הדימום בעין ימין , וכרגע אני לא רואה בה בכלל, אבל בעין שמאל מאוד אני רואה בה".

"התנועה הגלובלית" חזרה והזכירה את המקרה של הילד אשרף מחמוד פרחתי (16 שנים) מהעיר ג'נין, שנורה על ידי כוחות הכיבוש במהלך הסתערותם על רחוב אבו בכר במרכז העיר בשעת העומס, בששה עשר במרץ האחרון (2023).

הילד פרחתי נפצע בעינו הימנית בעת שהסתתר מאחורי רכב פלסטיני בזירת התאונה. רסיסים מהקליע נתקעו בגזע מוחו. בשל חומרת מצבו הבריאותי הוא פונה לבית חולים ברמאללה, שם שהה 65 ימים, בהם 20 ימים בטיפול נמרץ, שבמהלכם לא ניתן היה להעביר את הצוות הרפואי המסוכן למקום.

לאחר מכן הועבר פרחתי לחברה הערבית לשיקום בית לחם, עקב אובדן תנועה מוחלט, תוך כדי הזנתו דרך צינור.

אביו אומר שאינו יודע אם ילדו מכיר אותו או לא, שכן הוא אינו מסוגל לזוז או אפילו להביע את תווי פניו.

התנועה העולמית אישרה כי חיילי הכיבוש הישראלי פוגעים בכוונה באזרחים פלסטינים, לרבות ילדים, ממרחק קרוב ולכיוון חלקי הגוף העליונים, במטרה להרוג אותם או לגרום להם לנכות קבועה, תוך ניצול ההגנה מאחריות במסגרת מדיניות החסינות שמעניק להם הכיבוש, תוך ציון כי פשעים אלו עולים לדרגת פשיעה אנושית .