תרחישים לקיום הפגישה בקהיר

למרות הציפיות הנמוכות מהמפגש בקהיר, במאמר זה אנסה להציג את התרחישים השונים לקיום הפגישה.

תרחיש ראשון: ביטול או דחיית הפגישה

תרחיש זה אפשרי על רקע הפער הרחב המתמשך בין הפלגים,  אבל הוא תרחיש לא סביר. כי הפלגים אינם רוצים לשאת באחריות מול העם הפלסטיני בכך שהם נראים חסרי עניין בעליל מאחדות, בזמן שהצורך בה גובר, בדיוק כפי שהפלגים אינם רוצים להכעיס את מצרים בכך שלא נענים לקריאתה.

באשר לאיום של מספר רב של סיעות שלא להשתתף אם לא ישוחררו אסירים פוליטיים, מדובר בניסיון להתיישר עם קריאותיהם הקודמות בדבר חוסר היכולת לשלב בין אפשרויות ההתנגדות וההתיישבות, ולשפר את תנאי ההשתתפות. למרות שיש הבטחות לשחרר אסירים פוליטיים או חלק מהם, ואם לא שחרור אסירים פוליטיים או חלק מהם, במיוחד מהג'יהאד האסלאמי, הוא יכול להחרים את המפגש כפי שאיים המזכיר הכללי שלו, או שהוא יכול להעלות את הנושא הזה בתוקף. במהלך הפגישה, וההשלכות שעלולות להיגרם מכך.

התרחיש השני: שחזור דיאלוגים והסכמים קודמים

תרחיש זה סביר, ויש לו סיכוי גדול להתממש באמצעות הוצאת הצהרה של שני הצדדים בנוסח הצהרת אלג'יר, וההסכמים הקודמים שלא יושמו או יושמו חלקית וקרסו במהירות.

ניתן להשיג תרחיש זה על ידי הוספת נקודה להכרזה של אלג'יריה המדברת על ממשלת אחדות לאומית או ממשלת הסכמה לאומית, שהייתה נוכחת בטיוטה הראשונה, ולאחר מכן בוטלה בטענה של חוסר הסכמה על מחויבותה. ללגיטימציה בינלאומית, המשמשת כמילה נרדפת נסתרת לתנאי הקוורטט, והישיבה נדחית עם הוצאת הצהרה, והיא נשארת המצב זהה.

התרחיש השלישי: ניהול הפילוג

תרחיש זה מושג ע"י הסכמה למעשה להקים ממשלה מוסכמת (ממשלת אחדות או פיוס) המגבשת את העובדה המוגמרת ונותנת לה לגיטימציה סיעתית משותפת. קבצים, כגון התמודדות עם התוכניות והמדיניות של ממשלת ישראל, ויישומה של תוכנית ההחלטיות שעלולה להסלים את צעדיה נגד הפלסטינים לאור המשך והחרפת המשבר הפנימי בישראל, הממשלה מבקשת להסכים גם על תיק השיקום של מחנה ג'נין ותיק הגז ... ואחרים זה מכסה את העובדה שהחלוקה הפכה להפרדה.

התרחיש הרביעי: התחלה רצינית בהתמודדות עם האתגרים של שלב זה

תרחיש זה אינו סביר. כי שני הצדדים לפילוג, בעיקר הנשיא, דבקים בתנאים שמנעו את הצלחת מאמצי האחדות בעבר, בנוסף לגורמים החיצוניים הפוגעים באחדות, שאי אפשר לזלזל בהשפעתם. צוות משני צדי החטיבה אינו רוצה אחדות אלא אם כן יצליח להביא את הצוות השני בראשותו, מבלי לכבול את ידיו ואת תנועתו הפוליטית ברמות שונות, וצוות רוצה לשמור על הכוח במגזר, ולהוסיף זה הישגים אחרים, כמו הצטרפות לארגון, או השתתפות בתהליך קבלת ההחלטות.על ידי יצירת מסגרת מנהיגות זמנית, שעכשיו נוחה יותר מבעבר; כי הקבלה הריאלית של סמכותו גברה, והאיומים הפנימיים והחיצוניים נגדו נסוגו.

ואם לא נכללים התרחיש הראשון והרביעי, אז יש תחרות ומרוץ בין התרחיש השני והשלישי. הדבר מתחזק בנוכחות המידע שהנשיא ישתתף בפגישה ואם זה יקרה אז זה יהיה בפעם הראשונה הוא תמיד לא משתתף עד שהוא שומר על מרווח גדול כדי לסכל כל הסכם ולשלוט במהלך של עניינים.

רג'וב ואל-ערורי מבקשים להימנע ממוקשים

מקורות ציינו כי ג'יבריל רג'וב וסאלח אל-ערורי חידשו את המגעים ביניהם, והחלו להתכונן לפגישה, ויש לאשר זאת, תיקים המהווים מכשול גדול או מוקש שעלול להתפוצץ בכל רגע, ולכן הם בחרו בגישה של דחיית סיום החלוקה והחלטה על האופציה הפוליטית ועל התחייבויות אוסלו, והתמקדות בהפחתת השפעות החלוקה, אפילו על ידי ניהולה, והתמקדות בחיפוש אחר נקודות מוסכמות פוליטיות ואחרות, כגון קיום בחירות במסגרת הנוסחה של הרשימה המשותפת, וההסכם למנות את הנשיא כמועמד בהסכמה בבחירות לנשיאות.

האתגר העומד בפני רג'וב ואל-ערורי הוא שהנוסחה הקודמת שעליה הסכימו נכשלה. בגלל האופוזיציה הפנימית והחיצונית, בעיקר האופוזיציה האמריקאית והישראלית, שהטילו וטו על הבחירות, גם אם חמאס לא השיג רוב אם לא הסכים לתנאי הקוורטט, והסיבות לכישלון עדיין קיימות.

כמובן, מחלוקות הפתח ומינויה של מספר רשימות המזוהות עם תנועת הפת"ח תרמו לכישלון יישום ההבנות של איסטנבול, שאין כל ערובה שיישומה באמצעות קיום בחירות, אם יתקיימו, יובילו. לסיום החלוקה. כי אותן סיבות שגרמו לו לקבל את הגישה לבחירות לאור הפילוג, יגרמו לו לקבל את ניהול החטיבה לאחר מכן, ובאותה עת יזכו המפלגות הזוכות לחטיבה ללגיטימציה עממית.

המאמצים הנוכחיים עומדים בפני מכשול גדול יותר בדמות ממשלה ישראלית קיצונית יותר מקודמותיה ותתנגד יותר לכל מהלך שיכול לאחד את הפלסטינים, לרבות קיום בחירות פלסטיניות שיחזקו את הפלסטינים מולו. והיא מבקשת להחליש ולפצל עוד יותר את הפלסטינים; קל לה לחסל את העניין הפלסטיני על כל ממדיו.

הנאספים בקהיר יכולים לבחור להתמקד בהסכמה על תוכנית או אסטרטגיה משותפת בהתמודדות עם ממשלת (נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר). זו התחלה טובה, אבל היא דורשת צעד מאוחר יותר, שהוא הצורך לסטות ממנו. ההתחייבויות הפוליטיות, הכלכליות והביטחוניות של אוסלו, ואפשר להסכים על כך.המקרה לדחות צעדים כמו הרכבת ממשלה או יציאה לבחירות; כאשר אנו עומדים בפני תקופת מעבר שמטרתה לבחון פוטנציאלים, אפשרויות והתפתחויות עתידיות ולפעול לאורם, והדבר מצריך הסכמה על נוסחת מעבר מנהיגותית זמנית שאינה מהווה חלופה למוסדות אש"ף, אך יש לה רחבה סמכויות שיוסכמו והדבר לא צלח קודם לכן בניסיון של מסגרת ההנהגה הזמנית. בהסכם קהיר ממאי 2011 אין מספיק אינדיקטורים שיאפשרו הפעם אופטימיות לגבי הצלחה. במסגרת זו ניתן להקים ועדה ארצית מוסמכת המייצגת את כל הצבעים, הקבוצות, המגזרים והדורות, ומשני המינים, שתפקידה לערוך מפת הצלה לאומית.

מדוע שוררת הפסימיות במאמר זה?

זאת מסיבה פשוטה, והיא שקבוצות האינטרס בהמשך הפילוג הן החזקות ביותר ושולטות בשתי הרשויות הסותרות, בעוד הכוחות, הקבוצות והתנועות שנעים לסיים את הפילוג ולגלם את האינטרס הלאומי והאחדות. עדיין חלשים, ואינם מאוחדים בחזונותיהם ובדרישותיהם, שכן חלקם מתמקדים בקיום בחירות או בארגון. ראשית, חלקם דורשים תחילה את הפלת הקבוצה השולטת, והקמת תואר מנהיגות חלופי מהארגון. מנהיגות שוויתרה על תפקידה המנהיגותי, וחלקן מסרבות להשתתף עם סיעה או פלגים הקשורים לפרויקטים פוליטיים אזוריים תחת תואר דתי וכן הלאה.

אין דרך אלא לצבור כוח כדי לגבש זרם שלישי הכולל כוחות ותנועות המאמינות בנחיצות השינוי, ולפעול לספק את הדרישות להתרחשותו. האזור והעולם עדים לתמורות ושינויים שיכולים לפתוח את דלתות של הזדמנויות ושינוי פלסטיני, שבלעדיהם לא ניתן להמשיך בנתיב הישועה הלאומית.