איזו מדינה?

המטרה הסופית של המהפך השיפוטי שמובילה ממשלת נתניהו היא ליצור את יכולתה של ישראל לספח שטחים כבושים מבלי להעניק לפלסטינים זכויות אזרחיות, פוליטיות ואדם. הכוחות העיקריים לכך הם כמובן אלו המכונים "ציונים דתיים" והם בלב ליבה של תנועת ההתיישבות הישראלית. הפרשנות המעוותת שלהם ליהדות מספקת להם את ההצדקה להרוס את הדמוקרטיה הליברלית שהם רוצים להחליף בגרסה משלהם להלכה הדתית היהודית. עבור המוחות המעוותים הללו, הפירוש שלהם לדבר ה' שהם יצרו הוא שהברית הישנה היא יצירה ארצית של ארץ ישראל ודבר ה' לנביא יהושע להשמיד ולחסל את יושבי הארץ שהיו כאן. לפני כיבוש הארץ, מתייחס לשאר התושבים המקוריים של הארץ הזו - העם הפלסטיני.

כפי שכתבתי בשבוע שעבר, העיוות הזה של השקפת העולם ניצח. הם ניצחו, לפחות בינתיים. אם הם ימשיכו להצליח, זה יהיה סוף החזון המשותף לרוב הישראלים של מדינה יהודית ליברלית דמוקרטית. שבעים וחמש שנות היסטוריה הוכיחו שישראל מעולם לא הייתה ולא הייתה יכולה להיות מדינה יהודית דמוקרטית ליברלית, כי היא בנויה על רעיון הריבונות היהודית במציאות שבה יותר מ-20% מהאזרחים הם ערבים פלסטינים. מהאנשים שחיים כאן הם ערבים פלסטינים. ישראל אולי הייתה דמוקרטיה ליברלית עבור רוב היהודים, אבל היא לא הייתה עבור רוב הערבים הפלסטינים - אזרחי ישראל או אלה שחיים תחת כיבוש ישראלי.

הייתה הרבה דחיפה בשבוע שעבר כשהצהרתי שפתרון שתי המדינות עלול להיות מת. כל מי שמכיר את המציאות בשטח בגדה המערבית הכבושה ובמזרח ירושלים יכול לראות בקלות שכנראה אין אפשרות למדינה פלסטינית ריבונית להתקיים. מלבד תפיסת הקרקע העצומה והשליטה הצבאית בכל מקום, יש אזור קטן שיכול להיות מדינה פלסטינית ריבונית.

הדיכוי הבוטה של ​​הכיבוש ממשיך לעמוד בבסיס השנאה והעוינות הפלסטינית כלפי ישראלים, מה שייקח דורות של בניית שלום ואמון כדי לאפשר פתרון שתי מדינות בדרכי שלום. הדיכוי של הפלסטינים הוא זה שמוביל ישירות לאלימות הפלסטינית נגד ישראל כיום. אבל גם מי שמודע לכך טוענים שאין פתרון אחר ושפתרון שתי המדינות הוא הפתרון הטוב ביותר. זה אולי הפתרון הטוב ביותר, אבל אני מאתגר אותם לספר לנו איך זה אפשרי. אפילו בנסיבות הטובות ביותר במהלך המשא ומתן בין אולמרט לעבאס, סיפוח ישראל של 4-5% מהגדה המערבית עם חילופי קרקעות 1:1 עם הפלסטינים יאפשר לכ-80% מהמתנחלים הישראלים ליפול תחת ריבונות ישראלית מבלי לעזוב את השטחים שלהם. בתים. אבל 20% יישארו בשטחה של המדינה הפלסטינית, ואלה הם המתנחלים האידיאולוגיים הקשוחים יותר - אותם אנשים שמניעים את המהומה השיפוטית קדימה. הם לא יעזבו את בתיהם ולא יסכימו לחיות במדינה פלסטינית. משימת חייהם הייתה למנוע הקמת מדינה פלסטינית. הם גם מייצגים את מי שמשתמש באלימות במעשי טבח בפלסטינים וכאלה שעלולים לנקוט נשק נגד החיילים והמשטרה הישראלים שעלולים להישלח להוציאם מבתיהם.

למה צריך מדינה יהודית? כדי שנוכל לבטא את זהותנו בתוך טריטוריה שאנו שולטים בה. מהי הזהות הזו? האם זו ההסתערות החרדית שהשתלטה במהירות על שכונת קריית האובל בירושלים בה אני גר ב-32 השנים האחרונות? או שזו הזהות היהודית של תל אביב הרב-תרבותית? מי שולט בגיבוש הזהות שאנו רוצים לשמר? האם לשר החינוך הנוכחי יש נטיות של משרד שבו הגברת הדתיות נכנסת לתוכניות הלימודים של בתי הספר היהודיים החילונים בישראל? האם זה אותו משרד שתמיד מנע מאזרחים פלסטינים ללמוד על זהותם, הנרטיב שלהם והספרות שלהם? איזו מדינה יהודית דמוקרטית אנחנו רוצים? הרבה אנשים אמרו לי שאנחנו צריכים מדינה יהודית בגלל השואה. שגריר אירופה לא יהודי אמר שאנחנו צריכים מדינה יהודית כי יש עמים שמבקשים להשמיד את מדינת ישראל ואת העם היהודי. אני מבין את הפחדים שלהם ואני מכיר את הטראומה של העם היהודי, אבל הסיבות הללו עשויות להצדיק מדוע יצירת ישראל הייתה ציווי מוסרי לאחר השואה, אך הן אינן מצדיקות את מה שישראל הפכה להיות וכיצד ישראל מתייחסת לעם הפלסטיני. פתרון הסכסוך הפלסטיני-ישראלי הוא הדרך קדימה, לא פצצות גרעיניות ופעולות צבאיות תקופתיות שמטרתן לזכות בקולות ולבחון טכנולוגיות צבאיות חדשות שתעשיות צבאיות ישראליות יכולות למכור כנשק "נבדק בשטח".

השקפת ישראל והעולם היהודי העולמי בנוגע לאנטישמיות היא מציאות שנרקחה כוזב. אני לא מכחיש את קיומה של אנטישמיות. I am saying that being anti-Israel, or anti-Israel policies regarding Palestine, or even supporting BDS is not always anti-Semitic. למעשה, רוב הזמן זה לא. אבל עברנו מניפולציות על ידי אותם אנשים שמעצבים את המציאות שלנו כרגע ומתכוונים להפוך את ישראל למדינה לא דמוקרטית לחלוטין. הצלחתם כעת תעביר את ישראל באופן רשמי מצורה חדשה של מדינת אפרטהייד למציאות של אפרטהייד מלא. לא רק שישראל תהיה מדינת פרה מבחינת העולם, היא תהיה מדינת פרה ואולי חצי מישראל לא תרצה להצטרף אליה.

המאבק הנוכחי על נשמת ישראל חייב להסתכל לעומק במראה ולהבין שמה שאנו נלחמים עליו הוא לא רק מניעת מינוי שופטים פוליטיים לבית המשפט העליון, או מניעת מנהיגים מושחתים למנות את מי שהם רוצים, כשיר או לא. מדובר על היכולת באמת להיות דמוקרטיה ליברלית אמיתית בפעם הראשונה. סוף סוף מדובר בקבלת החלטה לגבי היחסים בין יהודים ישראלים לפלסטינים ישראלים וכיצד נוכל לחיות בשלום עם שכנינו הפלסטינים. מדובר בדרישה לביטול חוק הלאום היהודי ואימוץ חוק חוקתי של שוויון לכל האזרחים. אם אתה רוצה להגן על הדמוקרטיה הליברלית שלנו, ישראל חייבת להיות מדינה של כל אזרחיה שבה לכל אזרח ולכל קבוצת אזרחים יש אותן זכויות - כולל הזכות להביע ולקדם את זהותם הנפרדת.