הקפאו את ההבדלים שלכם והגיעו למילה משותפת

איתנותו של מחנה ג'נין, ופעולות ההתנגדות הנלוות ובעקבותיהן שהתרחבו לאזורים שונים בגדה המערבית, היוו פגיעה בהיגיון היוהרה והשחצנות הישראלית, המאמינה ביכולתה לפתור את הסכסוך שלה עם הפלסטינים. בכוח של ברזל, אש, הרג והרס. הוא עדיין חושב שמה שלא ניתן לפתור בכוח יכול להיפתר עם יותר כוח. לבעלי ההיגיון הזה אין צורך לבחון את השורשים והגורמים העמוקים של הסכסוך הזה, ואין להם כל צורך לחשוב על הסיבות לעקשנותם של הפלסטינים, ועל התעקשותם להתנגדות למרות ההפסדים הכבדים שהם סובלים לאחר כל סבב של לחימה ותוקפנות.

התוקפנות האחרונה הסבה אבדות כואבות לאנשי מחנה ג'נין והמחוז בכלל, המיוצגים על ידי עלייתם של שנים עשר ירחים של מיטב בני העם הפלסטיני, יותר ממאה ועשרים פצועים ואותו מספר עצורים, ונפוצה. הרס התשתיות, ועקירה מאסיבית של אלפי תושבים (זהו לבדו פשע מלחמה, לפי עדויות של ארגונים בינלאומיים מיוחדים וחסרי פניות). עלות זו אולי נראית נורמלית ומוכרת בהשוואה לגודל הקרב ולכמויות האדירות של כלי הרג קטלניים שהכיבוש דחף לקרב הזה, כמו גם לגבורת לוחמי ההתנגדות, אבל אסור לשכוח שהאבידות הגדולות הללו. התרחש במחנה כבד מפצעים וקטנים יחסית, ולמשפחות שאיבדו חלק גדול מילדיהן ויקיריהן במהלך התקפות קודמות עם סדרה של מעשי טבח קטנים ובינוניים.

המסקנה הבולטת בקרב/סאגה זו היא כישלון הכיבוש בהשמדת הדגם אותו מייצג מחנה ג'נין, אשר המשיך להילחם ולהתנגד עד הרגע האחרון, על פי מה שתועד על ידי תחנות לוויין רבות ועשרות עיתונאים שנכחו במחנה מחומרים שניתן לזרוק לעבר החיילים הכובשים וכלי הרכב המשוריינים הנסוגים שלהם מתחת למטח הקליעים הפופולריים הללו.

ניתן להפריך בקלות את כל השקרים שהפיץ הכיבוש כדי להצדיק את תוקפנותו, במיוחד הדיבורים המומצאים על קיומה של תשתית ל"טרור", כמו מפעלים ומעבדות לייצור חומרי נפץ ופלטפורמות טילים. ומעצר והריסה, אם נצליח הוסיפו לכך את השליטה המלאה באווירת המחנה, בכניסותיו ובמערכת התקשורת, הופעתה של אותה תשתית לכאורה בלתי אפשרית. אבל מה שכוחות הכיבוש, מנהיגיהם והוגים שלהם החמיצו הוא שהתשתית של ההתנגדות טמונה בבן האדם, כלומר בליבות, במצפון, ברצון ובאמונה של הנוער, ואלה יכולות שלא ניתן לשבור. או נהרס, לא ע"י מבצע מוגבל ולא ע"י פלישה רחבה. יכולת החוסן ואופקי הרצון האנושי לעולם אינם מוגבלים.

כמו הלוויית גופות הקדושים, משאל העם הגדול ביותר על מעמד ההתנגדות בתודעת האנשים ועל בחירת ההתנגדות כאופציה ראשונה לגיטימית, ומשפיעה במשוואת הסכסוך, ומזה בדיוק חוששת ישראל. שמחנה ג'נין יהפוך למודל שיוכל ללכת בעקבותיו בשאר השטחים הכבושים, ושצורת מאבק זו תהפוך לצורה. לכן, מכונת הכיבוש עשתה כל שביכולתה והאנרגיות ההרסניות שלה הטעונות בשנאה ושנאה, להפוך את המחנה ממנוף למאבק הלאומי ומקטר המוביל אותו בשלבו החדש, למעמסה על אנשים, חייהם, ביטחונם ופרנסתם, ליצירת מודעות חדשה לכך שההתנגדות לבדה היא הגורם לבני אדם. הסבל והצרות שלה.

אפוס ג'נין העלה את המורל הפלסטיני, ויצר מצב רוח עממי בטוח בהיתכנות המאבק, אך הוא לא פיזר את כל הרעלים והזיהומים שדבקו בנו בשנות הפילוג השונא. משלחת הוועד המרכזי של תנועת הפת"ח, בראשות סגנו, מחמוד אלאלול המיליטנטי (אבו ג'יהאד), תוביל לכך שאם מגמה זו תישאר, יציגו הפלסטינים את מה שמכונת ההרג וההרס לא מסוגלת לעשות.

נכון שהאירוע לא הגיע משום מקום, וקדמו לו מסעות הסתה, מתיחות, האשמות הדדיות, התבטאויות נכונות ולא צודקות לגבי תפקיד הרשות, הפלגים והמפלגות השונות, אבל נכון גם שמה קרה במקביל לשינויים מדהימים בתפקיד הרשמי בעקבות שואת טורמוסאיה, והוא התחזק במהלך הקרב על ג'נין ותוארו הוא אישור. על ידי הדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר בזכות העם הפלסטיני להתנגד לכיבוש, וקריאה להפעלתו. המנהיגות הלאומית והוועדות המשמר המאוחדות, וכיצד יש לקבל מתנחלים שתוקפים כפרים, מה שמוביל לקריאה של הנשיא לכינוס מזכירים כלליים, כולן יוזמות חשובות שיש להרים ולהתבסס עליהן, ולגזור משימות מעשיות מתאימות. מהם וממציאות המתקפה המקיפה שפתחה ישראל נגד העם הפלסטיני במטרה להכניע אותו, לפתור את הסכסוך עמו ולחסל את זכויותיו הלאומיות.

לאחר התקרית הנידונה, בקבלה של הנהגת הפתח, הפכה מכונת המתיחות והפילוג לפעולה באופן שלא היינו עדים לו בשנים האחרונות. התנגדות שמרעילה עוד יותר את המצב ומשרתת את מטרות הכיבוש.

מנהיג בסדר גודל של אבו ג'יהאד אינו זקוק לעדויות מאף אחד, ולא להחזר, ותפקידו היוקרתי נובע לא רק מההיסטוריה האישית שלו וממאבקו, אלא גם מהתקוות הנלוות בו שהוא ינהל ויכוון את התנועה הלאומית על כל פלגיה לשלב הבא. התוקפנות לא נעצרה, והפלישה למחנה ג'נין היא רק אחד מפרקי המתקפה המקיפה שבמרכזה ירושלים ומטרתה לייהד אותה ולהשלים את הטיהור האתני של את האזרחים הפלסטינים, והיא כוללת את עזה באמצעות התקפות חוזרות ונשנות עליה ועל כל האדמות הפלסטיניות, במיוחד באזורים הכפריים ובאזורים המסווגים (C) כהקדמה לכפיית הפתרון הסופי, וזה בדיוק מה שהעם צריך העם הפלסטיני משבח את המאמצים של כל ילדיה. תנו לחילוקי דעות רציניים ומלאכותיים להיות בצד. הקפיאו את המחלוקות שלכם והגיעו למילה משותפת, ותנו לכולם לעבוד על תוכנית פעולה מאוחדת על בסיס מכנים משותפים כדי להדוף את המתקפה התוקפנית הממשמשת ובאה.