במהלך השנתיים האחרונות תיעד מרכז בצלם לזכויות אדם שש תקריות שבהן מתנחלים תקפו בתים פלסטינים בכפר סוריף ממזרח לחברון, גרמו נזק לנכסיהם החקלאיים ופגעו בתושביו.

המרכז הדגיש בדו"ח כי אלימות זו היא תוצאה של הגנתה ומדיניותה של ממשלת ישראל, בה היא תומכת ובחסותה.

בדו"ח בצלם נכתב כי ביום ראשון, 2 באפריל 2023, הגיעו עשרות מתנחלים לכפר סוריף ותקפו את תושביו במשך שלושה ימים, מוגנים על ידי הצבא, אשר ירו גז מדמיע ואש חיה לעבר אזרחים פלסטינים שהגנו על עצמם.

מהארגון נמסר: בסביבות השעה 17:30 הגיעו שני מתנחלים רעולי פנים חמושים באקדחים לשטח החקלאי השייך לאברהים ג'ונאימאת (בן 53) בזמן שרועה את כבשיו באזור יחד עם בנו עוביידה (בן 15). המתנחלים התקרבו לשניים, ואחד מהם השליך אבן גדולה על מצחו של איברהים, וגרם לו ליפול ואיבוד הכרתו. שני בניו, רמי (בן 24) ואחמד (בן 31), הגיעו למקום כדי לעזור לו, וגם הם הותקפו, אך הם הצליחו לפנותו לבית החולים עליאה בחברון, שם אובחן כסובל. סדק בגולגולתו, ופצעים עמוקים נתפרו במצחו ובחלק האחורי של ראשו. האב סבל גם מחבלות בכתף ​​ובצוואר השמאלי וכן מנפיחות בעינו השמאלית, הוא אושפז למשך יומיים להשגחה. בנוסף אובחן סדק ברגלו של בנו, רמי, שנפצע מאבן שיידו המתנחלים, מה שחייב אותה לגבס.

בינתיים הגיעו לאזור הפיגוע כ-20 מתנחלים נוספים, חלקם רעולי פנים וחמושים באקדחים, וחיילים איתם. המתנחלים תקפו את הפלסטינים שהגיעו למקום ויידו אבנים לעבר הבתים השכנים. כשתושבי הכפר הגיבו ביידוי אבנים לעברם להגנה עצמית, החלו החיילים לירות מיכלי גז מדמיע לעבר הבתים. אימאן גונימאת, בת 30, שהייתה על גג ביתה, נפגעה בבטנה מאבן שיידו לעברה מתנחלים, והיא נלקחה באמבולנס פלסטיני למרפאת הכפר.

המתנחלים והחיילים נשארו בסוריף, ובשלב מסוים הצטרפו אליהם גם משמר הגבול. במהלך העימותים שפרצו בין המתנחלים לצעירי הכפר ירו החיילים מיכלי גז מדמיע לעבר בתי התושבים ומשמר הגבול ירו באש חיה לעבר הצעירים. בסביבות השעה 20:00 עזבו המתנחלים את השטח, אך חלק מהחיילים נשארו בשטח עד לשעות הערב המאוחרות.

למחרת, 3.4.23, בסביבות השעה 14:30, הגיעו שוב לכפר עשרות מתנחלים, חלקם רעולי פנים, מלווים בחיילים. אחד המתנחלים היה חמוש ברובה ואחר נסע על טרקטור. המתנחלים כרתו עצי זית ושרפו אותם בשדה השייך לתושבי הכפר, לאחר מכן התקדמו לעבר בתי הכפר והחלו ליידות לעברם אבנים לעיני החיילים. צעירי הכפר ניסו להדוף את המתנחלים באבנים, ואז החיילים ירו לעברם מיכלי גז מדמיע. חלק מהתושבים נפצעו כתוצאה משאיפת גז, והם טופלו בשטח. בתוך כך, הגיעו למקום גם שוטרי מג"ב והחלו לירות באש חיה לעבר הצעירים. המתנחלים והצבא התעמתו עם התושבים עד לשעות הערב, אז עזבו המתנחלים בצעקות ומאיימות לחזור ולשרוף את הכפר, כפי שעשו בחווארה. חלק מהחיילים שהו שם עד שעות הלילה המאוחרות.

ביום שלישי, 4 באפריל 2023, בסביבות השעה 16:00, חזרו המתנחלים, מלווים במספר חיילים. גם הפעם פרצו המתנחלים ושרפו את עצי הזית בשדות הכפר, וצעירי הכפר יידו לעברם אבנים. העימותים נמשכו כרבע שעה ולאחר מכן הגיעו למקום משמר הגבול תוך ירי אש חיה ומיכלי גז מדמיע לעבר הצעירים. בשלב זה עזבו המתנחלים, והחיילים נשארו שם עד מאוחר, ואז גם הם עזבו.

איברהים ג'ונימאת, אב לשבעה מסוריף, אמר בעדות שמסר לחוקר השטח של בצלם מנאל אל-ג'עברי: אני גר באזור שואב אל-סיר, צפונית מזרחית לסוריף, עם אשתי, לילה, 53, וילדינו: טאריק, 27, עיסא, 26 ורמי. (בן 24), מוסטפא (בן 23), אוסמה (בן 16), עוביידה (בן 15) ויזן (בן 13) . ביום ראשון, 2 באפריל 2023, בסביבות השעה 15:00, בני אובאידה ואני נתנו לכבשים שלנו ללכת למרעה על אדמתנו, במרחק של כ-300 מטרים מהבית שלנו. הכל היה שקט עד שבערך בשעה 17:30 ראיתי שני מתנחלים רעולי פנים, מרכיבים את אקדחים סביב מותניהם, מתקדמים לעברנו. הם עצרו במרחק של כ-10 מטרים מאיתנו, ואז אחד מהם התקרב עד שהוא עצר במרחק של 4 מטרים ממני. שאלתי אותו מה הוא רוצה ואמרתי לו ללכת משם, אבל הוא התעלם ממני ושתק. סובבתי את ראשי כדי לדבר עם המתנחל השני, ובדיוק באותו זמן המתנחל השני זרק עלי אבן גדולה ופגע בי בצד שמאל של המצח. נפלתי ארצה מחוסר הכרה לחלוטין.

התעוררתי במרפאה במרכז הכפר. הבן שלי אחמד היה שם וסיפר לי שהוא לקח אותי למרפאה אחרי שעוביידה סיפר לו על התקפת המתנחלים. הוא אמר שכשהם הגיעו רמי מצא אותי שוכב על הארץ. במרפאה נתנו לי עזרה ראשונה, עצרו את הדימום, ואז לקחו אותי באמבולנס לבית החולים הממשלתי עאליה. הם עשו בדיקת CT ראש ומצאו סדק בגולגולת. היה לי גם פצע עמוק במצח ופצע בחלק האחורי של הראש ותפרו אותם בנוסף לחבלות בכתף ​​ובצוואר השמאלי ונפיחות בעין השמאלית. הרופאים החזיקו אותי בבית החולים למשך יומיים להשגחה.

רמי ע'ונאימאת, תושב סוריף, אמר בעדותו: ביום ראשון, 2 באפריל 2023, בסביבות השעה 15:00, אבי ואובאידה נתנו לכבשים שלנו ללכת למרעה על אדמתנו. הייתי בחדר שלי עם הפנים לרצפה. בערך בשעה 17:30 שמעתי את עוביידה צועקת לעזרה. הסתכלתי מהחלון וראיתי שני מתנחלים רעולי פנים בראש הגבעה.

הוא הוסיף: יצאתי מהר מהבית עם אחי אחמד בטנדר שלו. אחמד הוריד אותי ליד הכרם, וכשהגעתי לאבי, מצאתי אותו שוכב מחוסר הכרה על האדמה, פניו מכוסים בדם. עוביידה ואני ניסינו להוציא אותו משם, אבל שני המתנחלים יידו עלינו אבנים. נפגעתי מאבן גדולה ברגל שמאל, אבל התעלמתי ממנה והצלחתי להרחיק את אבי אל הטנדר ואחמד לקח אותו למרפאה בכפר.

הוא המשיך: אני נשארתי שם, ובינתיים הגיעו עוד כמה תושבים מהכפר. בינתיים הגיעו למעלה מ-30 מתנחלים, בני 20 עד 30, חלקם רעולי פנים ואחרים נושאים נשק. הם היו מלווים בחיילים. המתנחלים החלו ביידוי אבנים לעבר הבתים, התושבים יידו לעברם אבנים מתוך הגנה עצמית והחיילים הגיבו בירי מיכלי גז מדמיע לעבר הבתים. אימאן ג'ונאימאת, בת 30, שהייתה על גג ביתה, נפגעה מאבן בבטנה ופונתה באמבולנס למרפאת הכפר.

למחרת, 3 באפריל 2023, בסביבות השעה 14:30, הגיעו שוב עשרות מתנחלים לכפר, חלקם רעולי פנים. גם הפעם התלוו אליהם חיילים. הם נכנסו לאדמתו של מוסטפא ג'מיל ג'ונאימאת (בן 50) והחלו לנפץ ולשרוף עצי זית ולזרוק אבנים על בתים לעיני החיילים, שלא עשו דבר.

צעירי הכפר ניסו לעצור את המתנחלים על ידי יידוי אבנים לעברם, ולאחר מכן ירו החיילים מיכלי גז מדמיע לעבר הכפר ושפכו אותו בגז. חלק מהאנשים נחנקו וטופלו בשטח. כמו כן הגיעו כמה שוטרי מג"ב וירו באש חיה לעבר הצעירים. העימותים עם מתנחלים וצבא ישראל נמשכו עד השעה 20:00 לערך. לאחר מכן עזבו המתנחלים, אך איימו כי יחזרו וישרפו את הכפר, כפי שעשו בחווארה. חלק מהחיילים שהו בכפר עד השעה 23:00.

ביום שלישי, 4 באפריל 2023, בסביבות השעה 16:00, חזרו המתנחלים, מלווים במספר חיילים. הם שברו ושרפו עצי זית, וצעירי הכפר יידו לעברם אבנים. שמעתי יריות, ולא ידעתי מי יורה, אם זה חייל או מתנחל. העימותים נמשכו כרבע שעה, עד שהגיעו משמר הגבול וירו לעבר הצעירים אש חיה ומיכלי גז מדמיע. לאחר מכן הוציאו את המתנחלים, והחיילים שהו שם עד 19:30 בערך.

למחרת, 3 באפריל 2023, בסביבות השעה 14:30, הגיעו לאזורנו עשרות מתנחלים בוגרים, חלקם רעולי פנים, מלווים בחיילים. המתנחלים החלו להרוס ולשרוף עצי זית במטע של מוסטפא ג'מיל ג'ונאימאת, במרחק של כ-200 מטר מביתנו. החיילים לא עצרו את המתנחלים, אז הם התקדמו לעבר הבתים שלנו והתחילו לזרוק עליהם אבנים. תושבי הכפר ניסו לעצור את המתנחלים ביידוי אבנים, ואז החלו החיילים לירות מיכלי גז מדמיע לעבר התושבים, והגיעו למקום משמר הגבול שירה גם הוא באש חיה. אחת מפצצות הגז מדמיע נפלה על המדרגות המובילות לביתנו. גז זרם לבית והילדים שלי התחילו להיחנק. הם בכו וצרחו ולא נרגעו עד שהצלחנו לאוורר את הבית.