אפילו הפשע בישראל הוא גזעני!

לפני יומיים התעוררו תושבי נצרת לרצח מחריד, שבו נהרגו חמישה ערבים. באותו יום נפצעו שלושה בני אדם בכפר כנא ובוואדי ערה בפשעי ירי, שהביאו את מספר ההרוגים בקרב הערבים בתוך השטח. קו ירוק ל-96 מתחילת השנה. רוב מקרי הרצח נופלים במסגרת הפשע המאורגן המבוצע על ידי קבוצות כנופיות העוסקות בסמים, הימורים וזנות. לאור אדישותה של משטרת ישראל, ההרג בקהילה הערבית נמצא בעלייה, לפי ה"טיימס אוף ישראל", 74 בני אדם נהרגו בקהילה הערבית ב-2018.

מספר זה עלה ל-94 ב-2019, ל-109 ב-2020 ול-126 ב-2021. השנה, מספר הקורבנות צפוי לעלות על 200. בעוד הפשע המאורגן במגזר הערבי עולה ל-1.7 פשעים ביום, הפרדוקס טמון במספר הקורבנות הערבים בהשוואה לאחוזם בחברה הישראלית, שכן 731 בני אדם נהרגו בישראל בפשעי אלימות בין השנים 2018 ל-2022. למרות העובדה כי הקהילה הערבית המהווה רק 21% מהאוכלוסייה, הם היוו 70% מסך הקורבנות.

אין ספק שתופעת האלימות בחברה הישראלית נמצאת במגמת עלייה, אך היא מסלימה בצורה רחבה ומסוכנת יותר במגזר הערבי. בהקשר זה חשף עיתון "ידיעות אחרונות" כי מתחילת השנה הקודמת 2022 נפתחו בישראל 54,572 תיקים הקשורים לאלימות פיזית, 31,285 תיקים הקשורים לאלימות במשפחה ו-7,871 תיקים הקשורים לאלימות מינית. עוד עולה מהנתונים כי מתחילת השנה הנוכחית פתחה המשטרה 7,871 תיקי חקירה באשמת ביצוע הטרדה ופשעי מין, לעומת 6,922 תיקים בשנה הקודמת. כמו כן, ביקורות על אלימות במשפחה עלו ב-36% במהלך עשרת החודשים הראשונים של השנה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. וזה הפך ל-5,712 ביקורות.

למעשה, המספרים הללו מזעזעים ומשקפים את אופיו של האפרטהייד בישראל, בכמה היבטים, החשובים שבהם:

ראשית: אפליה באכיפת החוק, שכן מהנתונים עולה כי רק 29% ממקרי הרצח הוגשו כתבי אישום בקהילה הערבית בשנים קודמות, לעומת 69% בקהילה היהודית.

שנית: אפליה במתן שירותים למגזר הערבי בהשוואה למגזר היהודי, בעיקר בתחום השירותים הבנקאיים, המאפשרת למלווי כספים מכנופיות לשלוט במתן נזילות והלוואות במגזר הערבי לאור זמינותם של שירותים כאלה. המגזר היהודי.

שלישית: אפליה במתן ביטחון ומשמעת, שכן משטרת הכיבוש אינה ממלאת את חובתה לשלוט בנשק ולרדוף אחרי נושאי הנשק בקהילה הערבית לעומת תהליך השליטה והשליטה בישוב היהודי, שגרם לתהליך של נשיאת נשק בקהילה הערבית תהליך קל וללא פיקוח.

רביעית: עיכוב במרדף אחרי הפשע המאורגן במגזר הערבי, למרות ההסלמה בפשע המאורגן במגזר הערבי במשך חמש שנים, הודיע ​​לאחרונה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהודעה קצרה לעיתונות על כוונתו לתת עדיפות עכשיו לבעיה ולמנות מתאם מיוחד למדיניות הביטחון במגזר הערבי המרכז הערבי!

למעשה, המדינה אינה נוכחת בקהילה הערבית בישראל, והאלימות בישראל היא ללא גבולות, כך לפי ידיעות אחרונות. עבירות אלו הביאו לחוסר אמון בקרב האזרח הערבי בישראל בביטחון הישראלי, וכן הביאו לחוסר אמון בקרב האזרח הערבי בישראל. הובילה לעלייה בתחושת הפחד וחוסר הביטחון בקרב הערבים תושבי ערים ערביות בישראל.

כתוצאה מכך, ישראל הגזענית היא גזענית גם בפשעים המבוצעים בתוכה. הפשעים המתגברים הללו במגזר הערבי בישראל משקפים את מציאות האפרטהייד בה חיות ערים ערביות. הן ערים שחיות באפלת הפשע המאורגן בתוך כאוס ביטחוני בכוונת רשויות הביטחון הישראליות. התוצאה שאליה יגיעו ערים אלו אם הפשיעה תמשיך להסלים היא עקירת אוכלוסייתה, צמצום השתתפות אזרחיה בחיים הציבוריים והגידול בעוני ובאבטלה שם.