חוסר תעסוקה ואיטיות מנהלית הם שני צדדים של אותו מטבע

בעולם הרחב הזה בעיות סביבתיות ומה שקשור להתחממות כדור הארץ הן כבר לא בעיית השורש. התלבטויות מתרבות, וצץ סוג חדש של התחממות כדור הארץ המשפיע על הסביבה החינוכית ושחוק את מערכת החינוך. הוא בעל חולשה וחוסר תושייה להתמודד עם אתגרי העבודה, החיים ודרישות הגיל.

הסביבה החינוכית התמלאה במורים חסרי תשוקה והתלהבות לעבודה והופיעו סימפטומים של אבטלה סמויה, למרות קיומה של משרה רשמית, תפקיד זה אינו עונה על צרכיו ורצונותיו של המורה ואינו פועל להדגשת מלוא שלו. יכולות. עבודה רשמית זו מנוגדת לרוב לגחמת המורה ואינה עומדת בדרישותיו.

תת תעסוקה היא בעיה חברתית וכלכלית, שכן עובדים בכלל ומורים בפרט סובלים מחוסר שביעות רצון בעבודה וירידה במוטיבציה לעבודה, המשפיעה לרעה על הצמיחה הכלכלית ועל רמת החיים של הפרטים והחברות בכלל. הסיבה לתעסוקה עשויה להיות מיוחסת להיעדר הזדמנויות אמיתיות להתפתחות מקצועית, הנובעת לרוב משחיתות ורפיון מינהלי.

כיצד שחיתות ורפיון ניהולי במערכת החינוך יכולים לתרום לאבטלה מרומזת?
אחת הסיבות הבולטות והשכיחות היא כפילות התמודדות והעסקה לא הוגנת על סמך קריטריונים לא אתיים, מתעלמים מאנשים בעלי כישורים ויכולות גבוהות, מה שמוביל למינוי אנשים לא מוסמכים לתפקידים חינוכיים ולקידום מי שאינו ראוי לכך. כתוצאה מכך, מערכת החינוך עלולה לסבול ממחסור בכישורים ובכישורים הדרושים למתן חינוך איכותי, דבר המשפיע על איכות החינוך ומצמצם את אפשרויות העבודה לבוגרים מוסמכים. המצב מחמיר בשל חוסר שקיפות ואחריות, שכן משאבים חינוכיים והזדמנויות מופנים לבתי ספר או אזורים בעלי קשרים חזקים עם פקידים, בעוד שתחומים שעלולים להיות זקוקים מאוד לתמיכה נשארים מאחור. הדבר מוביל לאי שוויון בהזדמנויות חינוכיות ומגביר את פער ההזדמנויות בין התלמידים, איכות חינוך ירודה ובידוד ההתפתחות המקצועית.

סיבות אלו מהוות גורם מרכזי בהרס והחלשת המורל של אותם מורים העושים מאמצים כנים כל זמנם ובכך רואים במו עיניהם שהם שווים לאלו היושבים ומבזבזים את זמנם עד גמר העבודה ומקבלים את אותו שכר, ובכך נכנסים לסתירה ברורה בין הישארות על עקרון הכנות והמסירות לעבודה לבין ניצול זמנם לפיתוח עצמו ולהביא לשינוי במקום העבודה באמצעות ייצור ועבודה רצינית, מה שגורם לו להרגיש שהוא מבלה את זמן עבודתו על משהו מועיל לו ולעבודתו, ובכך להגביר את הביטחון העצמי שלו. או להדביק את הסירה הרופסת? הוא עובד על בזבוז זמן ומקבל שכר והטבות ללא כל פיצוי, מה שמוביל לעלויות גבוהות של מוצרים ושירותים ללא כל משמעות או תועלת. אין ספק שהאחריות הגדולה ביותר מוטלת על אותם מנהלים ובעלי תפקידים בשדה החינוכי המשתמשים בסמכותם בדרכים לא חוקיות, כגון תיקון החלטות המבוססות על אינטרסים אישיים ומתן התפשטות של שחיתות, נפוטיזם, העדפה, נפוטיזם ואינטרסים אישיים, כך שהם התפשטות, עם או בלי כוונה, אבטלה סמויה.

לכן, נותרת השאלה: מהי הדרך הטובה ביותר לצמצם את תופעת האבטלה הסמויה?
התפקיד הציבורי הוא בעצם משימה שאינה מכובדת העבודה בה תלויה ביצירתיות ולא בטלה וישיבה רק מחכה לקבל את השכר.התקדמות והתפתחות דורשות חשיבה ורצינות בעבודה ויציאה מתבנית החיקוי והחיקוי של אחרים לעולם היצירתיות והחדשנות. אין ספק, קיימות שיטות טיפול רבות לתופעה זו, הטמונה בהגדרת סמכויות המנהלים בעת קביעת מינויים להישאר מבוססים על בסיס מדעי ואובייקטיבי ולהתבסס על יכולת, מיומנות ושוויון הזדמנויות במסגרת התאמה של כישורים ו ניסיון עם תיאור התפקיד. ושמורים מוערכים מדעית על סמך דוחות חודשיים והרחק מהעדפות והתאמה אישית, ושעקרון התגמול והתגמול יתחזק במטרה ללמוד, ולכן לא הגיוני לתגמל את מי שלא עובד עם מי שעובד, כי זה מהלל את הרפיון והורס את המורל של החדשן, כמו גם להתרחק לחלוטין מנושא העסקה הקבועה והנצחית. הוא עובד בחריצות וראוי להישאר בראש עבודתו. אחרת, הרשויות הנוגעות בדבר חייבות לשלוח אותם לקורסי הכשרה שונים על מנת להפוך לגורמים יצרניים, בין אם הם נשארים במקום עבודתם ובין אם בכל מקום עבודה אחר.

מערכת החינוך נושאת בנטל גדול בבעיית הרפיון והאבטלה המרומזת, משום שכל הקדרים האנושיים העובדים נמנים עם תפוקותיה, והם נושאים בנטל הגדול ביותר בשינוי המבנה האינטלקטואלי וההתנהגותי של חבריה כך שיוכלו להוביל את החברה. ולפתור בעיות בשיטות המבוססות על רציונליות, מודעות, שקיפות ותעוזה מודעת. מערכות חינוכיות חייבות לספק אקלים אינטלקטואלי פתוח לסביבותיהן ולחברות שלהן, המסוגל לפתח הרגלים נפשיים המעבירים את התלמידים מרמת המגבלות, הנאיביות והפשטות בהבנה ובתפיסה לרמה של ניתוח ביקורתי הרחק מאשליות ופנטזיות, וכן לבנות דורות המסוגלים להתמודד ביעילות עם הנתונים של המאה העשרים ואחת.