מופתעים, מזועזעים, מדוכאים מהשתיקה האסלאמית על הנעשה בירושלים, העיר האסלאמית הערבית הקדושה, בדיוק כמו מכה ומדינה.
ההסתערות היומיומית על מסגד המוסלמים: אלאקצא, שהוא למוסלמים, ולמוסלמים בלבד, קדושתו מחוללת, קדושתו נפגעת, ערכו הגבוה ומעמדו האצילי נפגעים, ובכל זאת אין מחאה, וגם לא. נשמה מהבירה הערבית והאסלאמית, שום פעולה מהן או מחלקן לא ראויה לעצירה ותשומת לב, אבל חוצפה חוגגת את יום השנה להקמת המושבה ולכיבוש פלסטין.
הם חוגגים בכמה בירות, ואינם זוכרים, לא מבינים ושוכחים שהמושבה הוקמה על ארץ פלסטין, לאחר תזוזת מחצית מאנשיה, גורשים אותם והכחישו אותם את הזכות לחזור לארצם, והתעקשו לא להחזיר את נכסיהם בלוד, רמלה, יפו, חיפה, עכו, צפת, ביסאן ובאר שבע, ועדיין זה מדוכא. ודיכא את החצי השני שנשאר תושב איתן על אדמת מולדתו.
מגבשת הצעת חוק על ידי חבר כנסת מהליכוד לחלוקת מסגד אל-אקצא, מסגד המוסלמים, הקיבלה הראשון שלהם, דרכו של אדוננו מוחמד ועלייתו, ואין מחאה למניעת פילוג, חלוקת אל- אקצא בין מוסלמים ליהודים.
אני מופתע, נדהם וזועזע מהשתיקה של הבירות האסלאמיות, בין אם אלו שיש להן מערכת יחסים של נורמליזציה עם המושבה, או אלו שאין להם שום קשר אליה, אני מופתע מהשתיקה האסלאמית, אני לא שולל. כל אחד מלהיות מואשם ואחריות, ואיבוד תחושת דאגה, מחאה או ביטוי. מדובר על אי קבלה וחוסר הסכמה, וזו הסיבה שהמושבה ממשיכה ועושה מה שהיא רוצה, מה שהיא רוצה, בזמן שהיא עושה לא לקבל או לשמוע שום דבר שמונע ממנו או מה שמרתיע אותו מלהמשיך בפעולותיו הפליליות, הבלתי מוסריות והבלתי אנושיות בפלסטין נגד אנשיה וקדושותיה.
ירושלים צריכה את הקריאה, להיענות לקריאה, להעלות את הרוח, לרגש, להביע דעה, ולתרגל את המחאה המעשית והמוחשית כלפי ירושלים ולמען ירושלים, כלפי מסגד אל-אקצא, ויש לה את הזכות לשמור על כבודו וקדושתו כמסגד למוסלמים ולמוסלמים בלבד.
אני כל הזמן אומר, ואני אמשיך לומר, שמועצת ההקדשים של ירושלים, שמוקדשת לשרת את אל-אקצא, נדרשת להתקדם לקראת ביקור בבירות, כי לא די בתפקידם הערכי במולדתם, אלא הם צריכים מנופים תומכים, המחייבים הקמת קבוצות גיוס מצדם, לביקור בבירות הערביות והאסלאמיות באסיה ובאפריקה, ופגישה עם ממשלות, מפלגות, פרלמנטים ומוסדות החברה האזרחית, וגיוס דעת הקהל המוסלמית מעבר לגבולות, על מנת להפגין סולידריות עם ירושלים ועם גבולותיה, אז האם יעשו זאת?
شارك برأيك
אל-אקצא וירושלים צועקות למוסלימים להצלתן