חידוש התיאוריה המהפכנית הפלסטינית

במאמרנו שפרסמנו בשבת האחרונה תחת הכותרת "דוקטרינה מהפכנית", הדגשנו את ההכרח הבלתי נמנע בהתעוררות מהפכנית אמיתית הכוללת סקירה עצמית מודעת ואחראית שתחולל שינוי קיצוני במנגנונים ובניהול המהפכניים. פעולה, ומסוגל לטפל ולטפל בנושאים דחופים, מכריעים וחירום באופן מתודי המשרת את המטרה הפלסטינית ואת התועלת הפורה והחיובית שלו ברמת השחרור וההיפטרות מהקולוניאליזם ומעוליו ושאריותיו הכבדים.

כיום, באמצעות מאמר זה, וכדי להניע את אותו שינוי רצוי, שהוא הכרח וחובה דחופה, אנו רואים שאין מנוס מאיתנו לבצע תהליך של שיקום ותהליך של חידוש של התיאוריה המהפכנית "הנהוגה ” בשדה הקרב ובשאר הדרכים שנבעו ממנו במשך יותר מחצי מאה, אך הוא לא הוביל ולא הגיע הבה נתייחס למטרה המקורית שלשמה התקומם, והיא לשחרר את המדינה מעול הקולוניאליזם. במקום זאת, בנוסף לחוסר יכולתו להשיג זאת, היא סבלה מפגמים פתוגניים ושיתוק שנותרו מאחור מסיבות שונות ומשונות, החמורות שבהן הן: חלוקה על עצמה על ה"קודש" שיש לה, הגדרת תוכנו. והבנת משמעויותיו, בנוסף לגורם הזמן שהלך והמשיך עד שהייאוש חדר ללבם של תומכיו ובניו, בשל העדר ראיית זיק אור בקצה המנהרה החשוכה שבמסדרונותיה המהפכה הפלסטינית שקעה בשל הליקויים הרבים שחוותה בכל הרמות, ובשל סגירת האופקים הפוליטיים, מהלך השחרור המקרטע וההתבדלות בין שיטות ותפיסות ההתנגדות בנפש הפלסטינית האחד; דברים שלא היו להם פתרונות צפויים מול פתרון קולוניאליזם קולוניאלי שפעל ועדיין פועל ליצירת מציאות פוליטית מורכבת ומורכבת ומציאות מורכבת ושזורה יותר ברמת הגיאוגרפיה, ואנו רואים אותו שואף לעשות זאת ב- רמת הדמוגרפיה על מנת להשלים ולהדק את צווארונה ולהפוך אותו לעובדות מוצקות ומוצקות בשטח שיהיה קשה מאוד או עם זמן פירוק או התגברות עליה - לדבריו - ובלתי אפשרי לפתרונות חלקיים ומידיים ל הסוגיה למצוא את המרחבים וההזדמנויות שלה אפילו על הנייר במקום אדמה וגיאוגרפיה, וכך הוא פגע בהצגת ההיסטוריה בכל אפשרות של מקרה של בניית מדינה פלסטינית, כלומר מדינה פלסטינית...! וכל אפשרות של מדינת דו קיום בתוך מדינה אחת לשני עמים, כפי שהיא מועלית במסדרונות הפוליטיקה מעת לעת על ידי חוגים לא רשמיים במישור הפלסטיני והציוני העיקרי.

מול אבחון מהיר ומפושט זה, ובאמצעות חיטוט המצב המהפכני והבריאותי ואבחון מחלותיו ותחלואיו, ומול קריאתנו ומעקבנו אחר גישת הכיבוש הקולוניאלי ופיתוח מדיניותה וקיצוניותה. קידום ועליונות הכלים שלה, ומול הרחבת התיישבות התמנונים שלה ופרקטיקה במדיניות של סיפוח רך של אדמה ושליטה עליה על ידי מתנחלי המקרא ולאור פלישתה לעולם הערבי והאסלאמי בדרך של נורמליזציה. כלים ובלוניו, המבשר על קטסטרופה בלתי נמנעת שתעלה על קטסטרופה של הנכבה בשנת 1948. מה שהמציאות מבשרת יהיה "העברה" קולקטיבית ומקיפה וטיהור אתני והיסטורי של הארץ ושל האדם היליד (הפלסטיני) הוויה. להתעמת עם זה הוא פלסטיני כי הפיצול המהפכני והמפולג מבחינה רעיונית, ערכית ותוכניתית אינו יכול להתעמת עם "מאוחד" ומקרא וקולוניאליסט משלים עם עצמו.
כאן יש צורך להתעורר ולהתעורר, באופן ישיר ומהיר, מהתרדמה והעיוורון של המצב הממושך והבלתי פתיר (דגלון, שבר, פילוג ושבר), ולעמוד באומץ ובגבורה על מרפסת הכנות. ויושר עצמי, ולהכיר בכישלון המהפכני, להדיר את גורמיו וסיבותיו, ולהעלים עין מ"מקל הצדק" בזמן הנוכחי כדי ליצור ולגייס מצב מהפכני פלסטיני חדש ובריא על כל מרכיבים חומריים ומוסריים, וניתן להשיג זאת רק באמצעות מספר תכנים, שהחשובים שבהם הם:

1- הזמנת הפלסטינים לכנס ועידה הכוללת את כל הגיאוגרפיה הפלסטינית, אזורי הפזורה והעולים מהם בקצוות תבל.

2- ביצוע מחקר מחקר מעמיק ומדויק של הרציונל והמתודולוגיה של המהפכה הפלסטינית, מעקב אחר דרך ההתנגדות שלה, עמידה על כל תורותיה ובחינת הסיבות לכישלון בהשגת יעדיה למרות העבודה המתמשכת והמתמשכת. מַאֲמָץ.

3- הסרת כל תחומי חילוקי הדעות וחיסכון מזירת הפעולה, אפילו עד לזמן ה"שחרור" וההתלכדות סביב ה"משותף" הפלסטיני בין כל המערכים והמסגרות של העם הפלסטיני, וזכות המטרה הפלסטינית. על ילדיו הוא שיש לו את ה"משותף" שאינו מתווכח ואינו מתנגד כאיל, שהוא ה"קדוש" המיוצג על ידי "המולדת" הכוללת והדרישה לשחררו מהכיבוש כחובה בלתי נמנעת של פטריוטיות, דת. , היסטוריה, זכות האדם לחיות וסיבות הקיום.

4- חשוב מאוד להתרחק מההתייחסויות האידיאולוגיות הפונדמנטליסטיות, בין אם דתיות, חילוניות, לאומיות או סוציאליסטיות, שכן הן טוטליטריות ורדיקליות, המסתמכות על "דוגמטיות" כבורר בחיפוש ויישום האינטרסים שלהם, מה שהופך אותם תחום מחלוקת בין שותפים ומחזיקי אידיאולוגיות שונות בקרב העם הפלסטיני. מה שלא צפוי להיות, לכל הפחות, לפני שחרור מוחלט ומקיף.

לפיכך, יש צורך לגבש תיאוריה מהפכנית מקיפה שהציר המשותף שלה הוא "קדוש" בהבנה המהפכנית, ואשר האמונה המהפכנית וההתנגדות שלה היא "שחרור מקיף ומוחלט וסילוק הקולוניאליסטים" בדומה למהפכות הגלובליות המודרניות של וייטנאם. , אלג'יריה, לוב וכו'.., והוא מונע על ידי המטרה הבלתי מחולקת שרחוקה מהוגנות ופתרונות רבע והטקטיקה שלהם פאזיזם, במילים אחרות (התרחקות מהניסוי שכישלונו הוכח והרס והרס שלו בגוף של העם, המהפכה שלו והעניין שלו).

5- בניית מבנה כולל לבית הפלסטיני הרחק ממכסות מפלגתיות צרות וחלוקת השלל הדמיוני.. כאן יש להדגיש את ההכרח בחידוש ושיקום אש"ף במקרה שיוסכם להשאיר את השם בין המשתתפים בוועידה הפלסטינית הגדולה, בידיעה שזה בריא לחפש שם חדש המשמש כהתחלה חדשה שנותנת ביטחון לנשמות שהתייאשו מהרופסות, או אפילו מההכחדה, של היסודות, המרכיבים והמכונות של זה. "ארגון". מאראווי אחראי כלפי המטרה הקדושה הזו שזקוקה לגיבורים אמיתיים שמקבלים שינוי והתחדשות שהם לטובת העניין ומתרחקים או מבטלים לחלוטין את הטאבו והעגבניות (רבים של תמתם) שנוצרו על ידי הרכים, הרופפים והרכים. מצב הנסיגה של המהפכה הפלסטינית במשך עשרות שנים של זמן קפדני.

יש צורך לכפות כללים חדשים ומבנה חדש וחם שמתאסף סביב ה"משותף" ומוציא את כל מה שדורש חלוקה ועיכוב, ויש להמציא מנגנונים וכלי עבודה חדשים המסוגלים להתמודד עם מציאות מורכבת שהולכת ונעשית קשה יותר. כל שעה וכל יום, ורק בכך ניתן לגייס מחדש את כל הפלסטינים סביב המטרה המקורית ואז אפשר לגייס את העולם הערבי שנטש את המטרה בגלל הפילוג נגד עצמו ובגלל הקיפאון של המהפכה שלו. והשייח' שלו, ואז יבוא העולם הרחוק עם שלטון אחדות המילה, איתנות העמדה ובהירות החזון, שבתורם יתנו רשמים אמיתיים ויכפו מציאויות חדשות, וידחפו את המתיישבות מאידך גיסא לשחזר את חישוביו ואת עבודת הביקורות הפוליטיות יהיו השפעות חיוביות לטובת המטרה הפלסטינית והמהפכה שלה..!
*כלא נפחא