"מעצר מנהלי הוא עונש גלוי ופשע חמור המשפיע על חיינו ומטיל עלינו מציאות מרה וטרגית לאור עתיד לא ידוע". כך תיאר האסיר המשוחרר, סברי מחמוד, 5 פעמים את חווית המעצר המינהלי. במהלך השנים האחרונות, תוך שימת דגש על חשיבות התמיכה בתנועת האסירים הבאה נגד מורשת בריטית זו שנפלה.

מחמוד, בן 35 מג'נין, נעצר ללא אישום או משפט, לטענתו, באמתלה של תיק סודי במשך 5 שנים, שבמהלכן איבד את עסקיו, לא הצליח להשלים את השכלתו, ולא התחתן עד היום.

האסיר, מחמוד, אמר ל-Al-Quds.com: "מי ששולט באסיר הוא מנגנון הביטחון הישראלי. הוא עוצר את הפלסטיני על סמך חשדות ודיווחים, ואין ראיות או הוכחות. לכן, האפשרות הקלה ביותר עבורם היא מנהלית. מעצר, שלוקח את החופש שלנו, מחרים את זכויותינו ושומר אותנו בני ערובה באגרופם, בלי שמץ של זכויות אדם".

מחמוד ציין כי לאורך כל מעצרו הוא לא הואשם בשום כתב אישום, ואף לא הוצג בפני בית משפט הוגן שיבטיח לו את כל זכויותיו, והסביר כי ישיבת הערעור הייתה מחזה מומצא בין נציגי התביעה המודיעינית הישראלית ובית המשפט. שופט שתמיד מיישם את הוראותיהם ובקשותיהם, כדי שהאסיר יישאר בן ערובה לאחיזתם. עד להודעה חדשה, הוא מתכוון, כדבריו, ל"מאסר לשנה, שנתיים ושלוש ללא כל פעולה משפטית, תוך שלילת אסיר בכל זכויותיו".

העורך, מחמוד, התייחס לסבלו הרב של העצור לאורך תקופת המעצר המינהלי במונחים של חרדה ולחץ פסיכולוגי על חייו וגורלו. הוא נעצר וגורלו נתון בידי השב"כ הישראלי, והוא לא מפסיק לחשוב. האם הוא יוארך?האם הוא יישלח לחקירה?

המשחרר, מחמוד, קרא לתמוך בכל תנועת האסירים ובקרב הקרוב שלהם, שעליו החליטה הוועדה העליונה באמצע החודש.

משפחות האסירים

בשלב זה, משפחות האסירים הביעו את דאגתן ותמיכתן בהחלטה לשביתת רעב, והאזרח אום סעיד מג'נין אמר: "לפני שנתיים, הכיבוש עצר את בני בזיל חוסיין נאצר באמתלה של תיק סודי ללא אישום או משפט. עורך הדין הגיש ערעור והתנגדות, אך ללא הועיל. הוא עדיין עצור ואיננו יודעים את דאגתו".

היא הוסיפה, "הבן שלי הוא סטודנט באוניברסיטה שאין לו פעילות פוליטית. הוא לא שייך לארגון או לסיעה. עצרו אותו מהבית שלנו, והוא לא היה נתון לחקירה. אז כמה זמן יימשך המעצר שלו, יהרוס את עתידו, ולמנוע ממנו לסיים את לימודיו ולחזור לחייו".

תמיכה ותמיכה

אום אל-סעיד, כמו אמהות אחרות של אסירים מנהליים, אישרה כי תצטרף לבנה ותשובת רעב כדי לדרוש את חירותו.

בתורה, אמו של האסיר, ג'מאל עבדאללה, שנעצר מנהלית בפעם השישית, אמרה: "אין להם ברירה אלא לשבות רעב כדי לשבור את חירותם. 7 שנים אבדו מחייו של בני בגלל המעצרים שלו, אז כמה זמן העוול הזה יימשך?"

והיא דרשה מכולם לצאת עם משפחות האסירים לרחובות, ולהרים את קול החירות, באומרו: "די עם העוול והעונש הזה, אנחנו רוצים שהם יהיו חופשיים בינינו".