מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, סבר ביום שני כי שיתוף הפעולה עם איראן הוא "איטי מאוד", וקרא לטהרן להאיץ את קצב התקנת המצלמות מחדש באתרי גרעין.

עם שובו מביקור ברפובליקה האסלאמית במרץ, בירך גרוסי על התחייבותה של טהראן להתקין מחדש את מכשירי הניטור שפורקו ביוני 2022 בהקשר של הידרדרות היחסים עם מעצמות המערב.

שלושה חודשים לאחר מכן, חשב גרוסי, בפתיחת ישיבת מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית במטה גוף האו"ם בבירת אוסטריה, וינה, כי "ההתקדמות הרבה פחות מהצפוי".
והוא הדגיש במסיבת עיתונאים שערך מאוחר יותר כי "העניין הזה מתקדם לאט מאוד".

"למעשה, התקנו מצלמות ומערכות מעקב בכמה מקומות, אבל הרבה יותר מזה צריך להיעשות", במיוחד מאז שאיראן ממשיכה בהסלמה הגרעינית למרות הכחשתה בניסיון לרכוש פצצת אטום, הוא הוסיף, "אנחנו חייבים לזוז מהיר יותר."

גרוסי הדגיש כי מה שהושג הוא רק "חלק קטן ממה שציפינו לו".
"גם אם כל המצלמות יותקנו מחדש, איראן תצטרך לספק כל מיני מידע כדי להשלים את החסר ו'להרכיב' את כל חלקי הפאזל כדי להשלים את התמונה", אמר.

כשנשאל על הביקורת שהוטחה על ידי ישראל, האויב המושבע של איראן, לאחר החלטת הסוכנות לשים בצד כמה מחלוקות, אפילו באופן זמני, על פי שני דיווחים שהוגשו למדינות החברות, אמר גרוסי, "לעולם לא מורידים את הסטנדרטים שלנו... היינו קפדניים, חסר פניות והוגן מבחינה טכנית, אבל תקיף".

בנוגע לאתר מריוואן הסמוי, הממוקם בסמוך לאזור עבאד בדרום איראן, אמר גרוסי כי קיבל "הסברים הגיוניים מאיראן" שייחסו את נוכחות החומר הגרעיני ל"פעילות כרייה שבוצעה בעידן הסובייטי".

בהינתן חוסר היכולת "להוכיח או להכחיש" מידע זה, רואים כעת כי תיק זה, שהיה תלוי ועומד כבר שנים, "הוסדר בשלב זה".

אבל הסוכנות דבקה בהערכתה הקודמת, שלדעתה "נערכו בעבר בדיקות נפץ".

תיק זה הוא אחד הנושאים השנויים במחלוקת שהפריעו למשא ומתן בוינה בשנה שעברה שמטרתו להחיות את ההסכם ההיסטורי שנחתם ב-2015 בין טהראן למעצמות הגדולות (בריטניה, סין, צרפת, גרמניה, רוסיה וארה"ב), המכונה רשמית "תכנית פעולה מקיפה משותפת".

הסכם זה מגביל את פעילותה הגרעינית של איראן בתמורה להסרת הסנקציות הבינלאומיות.
משא ומתן זה הושעה מאז קיץ 2022, ואין אינדיקציות חיוביות לחידושו, אם כי טהראן מאשרת תמיכה בחידוש זה.