הנפח שלנו לא מייצר חרבות

Every time the memory of the setback comes, two sayings jump to my mind, the first of the master of the resistance, Hassan Nasrallah, that Israel at that time occupied everything it occupied from the rest of Palestine to Egypt to Syria to Jordan to Lebanon בשש שעות, לא בשישה ימים, והאמרה השנייה של המשורר ניזאר קבאני "אין נפח בארצנו שעושה חרבות" מתוך שיר מפורסם ארוך שכותרתו "חווים על מחברת הנסיגה".

הראשון, הוא הצליח, תוך עשרים שנה מיום שהקים את מפלגתו, לשחרר את דרום לבנון לאחר פלישת הכוחות הישראלים, יחד עם בירתה ההיסטורית, היפה מכל בירות ערב, ביירות, מעשי הטבח שהיא ביצעה במדינה. מחנות פלסטינים, והצבא המלאכותי שיצר בדרום, אנטואן להד וסעד חדד והארזים" על ידי פיצול העם האחד וחלוקתו לכתות, כתות וגדודים, כל זה כמעט הסתיים עם נסיגת החייל הישראלי האחרון. או סוכן יחיד במאי 2000 תחת מהלומות ההתנגדות הלבנונית והפלסטינית בראשות המפלגה הזו והשייח' המורד הזה מבלי לחתום על שום הסכם עם המדינה הזו שהוא אמר עליה באותה תקופה היא חלשה יותר מבית העכביש.

השני הוא המשורר ניזאר קבאני, שהציג ניתוח אינטלקטואלי ואבחון מעמיק של התבוסה/הנסיגה, בשיר האפי "שוליים על מחברת הכישלון", שחלפו כעת חמישים ושש שנים, מבלי שהמשטר הערבי ילך. קרא את השוליים האלה, אפילו לא כדי לפתוח את המחברת. אז ראינו אותם, במקום להילחם בישראל, הולכים לקראת פיוס איתה, פותחים שגרירויות, מחליפים שגרירים ושטיחים אדומים, ומניפים את דגלה מתנוסס באוויר השמים שלנו; קמפ דייוויד, אוסלו, ואדי עראבה, הסכמי אברהם, שלא לדבר על מה שנמצא מתחת לשולחן ברבות מהבירות הערביות שנותרו.

בפואמה האפית ניזאר אבלה עלינו (השפה העתיקה, הספרים העתיקים וסוף המחשבה שהובילה לתבוסה. כי אנחנו נכנסים למלחמה עם כל כישרונות הנואמים שיש למזרחי, עם הניגודים שעשו כן. לא להרוג זבוב, ועם ההיגיון של התוף והרבב...). אחר כך הוא סקר את ההיסטוריה המודרנית, הרחוקה והעתיקה שלנו (חמשת אלפים שנה...ואנחנו במרתף, הסנטרים שלנו ארוכים, העופרות שלנו לא ידועים, העיניים שלנו נמלים לזבובים). טיפוח אותיות, רימונים וענבים). .. ועצור בשמן הזורם שלנו במדבריות (כדי להפוך לפגיון... מלהבות ואש... אבל... האצילים מתביישים בקוריש, נשפך מתחת לרגלי המשרתות.. אנחנו עושים את שלנו גמדים גיבורים ואצילינו נבלות ... אנו מאלתרים את הטורניר ... אנו יושבים במסגדים ... אנו מסתובבים ... עצלנים, ומחדדים את הניצחון על אויבנו ... ממנו הכל יכול ... עשה אל תקלל את השמים אם הוא נוטש אותך... אל תקלל את הנסיבות. אלוהים נותן ניצחון למי שירצה, ואין איתנו נפח... שעושה חרבות).