את הקמפיינים הישראליים להחזרת ההתיישבות ועידודה בגדה המערבית, בעיקר בהתנחלות "חומש" המפונה, מובילים מפלגות תימן ומתנחלים קיצוניים, שהשתמשו בנימוקים דתיים כדי להצדיק את קריאותיהם, בטענה כי אדמות החומש. אזור, הנחשב לממשלתי, ושטחים נרחבים בו, נמצאים בבעלות חקלאים פלסטינים מהעיירה סילת אל-דהר והכפר בורקין, בשל חשיבותו הדתית.

עם זאת, מומחים ומומחים לענייני ישראל הטילו ספק בטענות אלו, וחשפו בראיון ל-Al-Quds.com את הסיבות והממדים האמיתיים של מדיניות זו, הנהנית מתמיכה וסיקור רב מצד ממשלת הימין הקיצוני ביותר בישראל. .

מועוויה כאמל, מומחה ישראלי מג'נין, חשף כי הגרעין הראשון של ההתנחלות "חומש" הוקם בצורת בסיס צבאי השייך לחטיבת הנח"ל בשנת 1978, והוא אחד מאמצעי השליטה של הצבא הישראלי על אדמות פלסטיניות. , ולאחר מכן הפיכתם להתנחלויות אזרחיות, תוך ציון כי שיטה זו התפשטה באינטנסיביות לאחר הופעת תנועת גוש אמונים והתעצמות הבנייה בהתנחלויות בשלהי ימי ממשלת העבודה בראשות רבין ועלייתם של מנחם בגין והליכוד. בשנת 1977.

בשובו לנתונים ולעובדות ההיסטוריה, הסביר כאמל כי בשנת 1980 הפך הבסיס הצבאי ליישוב אזרחי בו התגוררו כשבעים משפחות, שמחציתן או יותר מהן יהודים חילונים. יותר ממחצית המתיישבים עזבו את היישוב לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה והוחלפו במתיישבים מהתנועה הדתית לאומית.

כאמל הזכיר שהיישוב נקרא בשם זה, לפי כמה מקורות עבריים, על שם חמישה כפרים שהיו באזור בתקופת התלמוד, שנמשכה משנת 70 לספירה ועד הכיבוש האסלאמי. חמישה ביוונית - חומש פירושו חמישה או חמש, בעברית - פנטה פירושו חמש וקוומיה פירושו כפרים.

כאמל סבור כי החזרת ההתיישבות למקום "חומש" קשורה לפעילותן של תנועות ההתיישבות, לרבות נוער הגבעות הרואים התיישבות בכל סנטימטר של "ארץ ישראל", דווקא במה שמכונה "יהודה ושומרון". , כקריאה קדושה בפני עצמה, שבה המנגנון מקיים אותן. ביטחון על רוב מרכיביה, אך בתנאי שהדבר לא יתנגש עם האינטרסים האסטרטגיים של המדינה, בעיקר היחסים עם ארה"ב.

סיבות ביטחוניות..

וכמל ציין כי יש צוות חשוב בצבא ובביטחון במדינה הכובשת, שסבור כי פינוי התנחלויות ובסיסים צבאיים באזור ג'נין והסתפקות בשליטה ניידת בעיר וסביבתה ללא נוכחות קבועה, היה הסיבה להידרדרות המצב הביטחוני באזור ג'נין במיוחד, שהובילה לאובדן שליטה בשנתיים האחרונות.

הוא הוסיף, "הם מוכיחים זאת בשקט באזורים כמו חברון, בהם יש צפיפות התיישבות ויכולת תנועה מהירה של הצבא הישראלי, בשל נוכחותם של גושי התיישבות".

וכמל ציינו כי הם תומכים בפומבי בשיבה ספציפית ליישוב חומש וטרסלה (סנור), והדבר בא לידי ביטוי בפומבי וללא עוררין על ידי ראשי הזרם הביטחוני כביכול - עמותה על-פוליטית, אך למעשה מדובר כאן. תנועת ימין ששומרת על אינטרסים ביטחוניים ואסטרטגיים, וקוראת לשמר גם את מורשת ארץ ישראל ונאחזת בה על ידי הישארות בכל סנטימטר בגדה המערבית, תוך מתן אוטונומיה לפלסטינים הקשורה לענייני חיים טהורים בלבד. ללא קיומה של ישות מדינית עבורם, הפרויקט הציוני.

המומחה כאמל סבור שמה שקורה בסוגיית חומש הוא תרגום של היגיון ההתיישבות, שהוא אותו היגיון של הפרויקט הציוני, שכן הסרטן הזה התעורר על אדמת פלסטין לפני יותר ממאה שנים, גדר ו מגדל, ואז הסרת הגדר והמגדל.

הוא הוסיף: "במילים אחרות, הכרסום הזוחל, אבל עם הרבה חוכמה וכמה שיותר כוח, ואם זה מצריך צעד, שני צעדים או עשרה אחורה, אנחנו יכולים לעשות את זה, אבל כדי לחזור אחורה לזחול שוב."

ליצור קדושה.

ובאישור ממשלת נתניהו לפרק את חוק ההתנתקות ולחוקק את החזרת המתנחלים, פתיחת הדרך לקיצוניים האולטרה-קיצוניים לבנייה מחדש ולהתיישבות בחומש.

The researcher specialized in Israeli affairs, Muhammad Jaradat, confirmed that the occupation fabricated the issue of sanctity and religious reasons, to implement its dangerous plans to perpetuate settlement and Judaization in Palestine, questioning the fabricated narrative about the sanctity of the place in Israel.

המומחה ג'רדאת אמר: "סמוך לשכם לכיוון ג'נין נבנתה ההתנחלות חומש בהר קובייבאת הפלסטיני, בין קירנאיקה לדרך אל-דההר, קרוב לסבסטיה הרומנית, שם נח סלאח א-דין אל-איובי. מסע לעבר ג'נין, והיהודים בדו לה קדושה שהתפוגגה בשנת 2005. כאשר שרון הורה על פינויה, ובהתאם לכך הוצא חוק ההתנתקות, בנוסף למספר התנחלויות בעזה ובגדה המערבית, כך מתנחלים חזרו ב-2009 לחומש, כדי לפתוח בית ספר תנ"כי, שהוא בית הספר שהמשך קיומו הצריך הקמת מספר נקודות צבאיות לאחר המבצע שבוצע על ידי קבוצת צעירי הג'יהאד האיסלאמי בג'נין, בו נהרגו שלושה מתנחלים. ופצועים, שאחד מהם עבד כשומר בבית הספר מאז פתיחתו.

ג'רדאת הזכיר שכאשר פונתה היישוב חומש ב-2005, ניסו כמה חיילים להתקומם, והעלו את הסיסמה חומש כמו תל אביב, שחוזרת היום על עצמה לאחר עליית הימין הקיצוני לשלטון בישות העברית, ואמר: "נתניהו סבר כי חומש היא ארץ האבות, וכי מתיישביה הם חלוצי הציונים, בתקופה שבה התמודדו חלוצים אלו לפני חודשים עם עסקה שהציע להם שר המלחמה גנץ לפינוי חומש. , תמורת התקנת היישוב אביתר בהר סביח, גם הוא בצמוד לשכם, הר שבעליו נאבקים בשלום כבר שנים, ועשרה מהם קמו כקדושים ב"זהו מאבק שליו".

סתירות משתנות.

החוקר ג'רדאת סבור שסתירות הקדושה התנ"כית של ההנהגה המדינית והצבאית בישות העברית משתנות בהתאם להתפתחויות בתחום. מה שקדוש היום עשוי להפוך בעתיד הקרוב לאיום ביטחוני, או לאינטרס לאומי עבור הישות. , ומה שמאיים על חייו של הישראלי אסור על פי ההלכה היהודית.

הוא הוסיף, "מה שגרם לשרון לפנות את ההתנחלות ימית בסיני ב-1982, לאחר שנבחרה לאחר תל אביב וחיפה להיות עיר החוף השלישית בגודלה, הוא אותו שרון שהפך את היכל יוסף באותה שנה, לעיר החוף השלישית בגודלה. מקדש יהודי קדוש, והוא אותו שפינה את חומש". הוא סיכם ואמר ושאל: "האם בני הנוער של נתניהו ובעלי בריתו, בן גביר וסמוטריץ' בגדה המערבית, דוחפים לעבר שדה שובר עצמות שהופך את גוב האריות של שכם והגדוד המנצח שלה משכיחים למתנחלים את קדושת העצמות לכאורה בשכם ובסביבתה מג'בל סביח ועד חומש?"

תגובה פלסטינית.

בתשובתו לשאלה, טוען החוקר פריד עבדאללה כי כל המצבים נתונים לפיצוץ והתנגשות בכל הצירים, אם ממשלת המתנחלים לא תיסוג ממדיניותה הקיצונית והגזענית, מזימות ייהוד, החרמת קרקעות, הקמת מאחזים, והחזרת מתנחלים לאזורים שמהם הוצאו יישובים ממחוז ג'נין, כמו חומש, טארסלה סנאור, ג'נים וקדים.

הוא הוסיף, "פשוט להשתמש בסיבות דתיות ככיסוי להטעיית העולם ובעלות בריתה של ישראל, אבל הפלסטינים משוכנעים שהרקע להתנחלויות נובע ממדיניות ממשלת הימין הקיצוני".

והמשיך: "בתמורה לתמיכה, העידוד, ההגנה והחימוש שישראל מספקת למתנחלים, השטחים הפלסטיניים חווים מצב של כעס ורתיחה, ומצב רוח עממי הולך לקראת התנגדות, שהקימה בסיס חדש. בסכסוך ובהתנגשות, מגולמים על ידי קבוצות וחטיבות חמושים שהפכו נוכחים ויעילים על בסיס יומיומי בהתמודדות ואתגר של הכיבוש, והוציאו החלטות על ידי רדיפה והתנגדות של מתנחלים ואיסור נוכחותם בגדה המערבית ובירושלים".

המומחה עבדאללה ראה בשיבה לחומש נקודת מוצא להצתת ניצוץ של התנגדות מזוינת אלימה, בעיקר באזור ג'נין, שהפך למוקד התנגדות וראש נפץ בהתנגדות לכיבוש. המיקום, הנשק, ו האפשרות היחידה, היא המאבק המזוין, וזה כבר לא סוד לאיש, כוחם של גדוד ג'נין של גדודי אל-קודס וחטיבת הקדושים של גדודי חללי אל-אקצא.

הוא הוסיף: "נוכחות התאים הללו, נכונותם להילחם ולפתח את כלי המאבק שלהם, וכישלון הכיבוש בחיסולם, מאשרים כי האזור נמצא על סף קרב שלא ייפסק ללא קשר להבדלים בין מאזן הכוחות, אך הוא מבטא עמדה פלסטינית מוצקה בהתמודדות עם הכיבוש ומתנחליו ודחיית נוכחותם בכל מחיר".