75 שנה לנכבה

75 years have passed since the Nakba of the Palestinian Arab people, since 1948, which led to the establishment of the Israeli colony on part and then the occupation of the entire map of Palestine, the displacement of half of the Palestinians outside their homeland, the התפוגגות זהותם הלאומית, והעברת זכויותיהם המוכרות על ידי האומות המאוחדות בשתי ההחלטות: 1- החלטת החלוקה 181, 2- החלטה של זכות השיבה של פליטים 194, הפיכתה להחלטה 302 בדבר יצירת סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים. כך, המושבה ובעלי בריתה הקולוניאליים והאדונים האירופים והאמריקאים הצליחו להפוך את סוגיית העם הפלסטיני מסוגיה פוליטית לנושא הומניטרי, אנשים שהם מדכאים, מחרימים, הם מתחננים למחייתם במחנות פליטים ובחוסר בית.

כך הצליחה התנועה הציונית לכבוש את פלסטין, ולחלץ את הלגיטימציה לקיומה ואת הפרויקט הקולוניאלי שלה על אדמת פלסטין, אך לא הצליחה לגרש את כל העם הפלסטיני ממולדתו, שאין לה מולדת מלבדה, ובכך לא הצליחה לגרש את כל העם הפלסטיני ממולדתו. הציונות והמושבה שלה רשמו כישלון אסטרטגי במאמציה, במטרה ובתוכנית לסיים את תושבי פלסטין מאדמתם, שכן מחציתה נותרה איתנה, דבקה בעריה ובכפריה, למרות כל גילויי הטרדה, אפליה, רדיפה, הרג. ומעצר, שכן יותר משבעה מיליון ערבים פלסטינים נשארו איתנים עד היום על כל מפת פלסטין, והם עם, ולא קהילה, מיעוט, מדכאים שלו, מתחננים לחיים, אלא עם שחוטף את נכון בחיים, באמצעות מאבק, עקשנות והתמדה, הם מטרידים את המושבה, כי הם יהיו הכלי לתבוסתה, תבוסתה וכישלון הפרויקט כולו.

The Israeli expansionist colonial project succeeded in occupying the entire map of Palestine, but it failed to expel all the Palestinian people from their homeland, and this is the visible abstraction that exists on the ground, in the field, and within the pores of the land של פלסטין. המפלגה הלאומית הדמוקרטית הפלסטינית.

מה לגבי העתיד?? זו השאלה היסודית שאת תשובותיה יש לבקש מהפלסטינים, כי הצלחת המושבה לא הייתה תלויה רק ביוזמות התנועה הציונית, בתמיכת המדינות הקולוניאליות בה ובשיתוף המפלגות האזוריות בה. אלא נובע מחוסר האיזון בביצועים הפלסטיניים, בין אם על ידי ההנהגה הפלסטינית המסורתית, לפני 1948 והרחבותיה ומה שנותר ממנה לאחר 1948, והתיעוד האחרון של ההנהגות הפלסטיניות במונחים של פיצול, פיצול ופלגתי ואנוכיות אישית, המציעים את שירותיהם לאויבם הקולוניאלי בחינם, באמצעות המשך הפילוג, התואר הבולט ביותר הבולע את הכוחות הפוליטיים הפלסטינים, בין אם בשטחי 67 בין שלטונות פתח וחמאס, בין רמאללה לעזה, בין הגדה המערבית ורצועת עזה, ובאזורים 48 בין שתי הרשימות הפרלמנטריות: 1- הרשימה המשותפת השמאלנית הלאומית, 2- הרשימה המאוחדת האסלאמית.

זה לא צירוף מקרים, זה לא תמים, ולא המודיעין, שפועל לשימור הישרדות האוגדה, ב-48 האזורים, וב-67 האזורים, מדובר בתכנות תת-קרקעי מודיעיני מאורגן וזדוני הניזון מה- המכשירים והכלים של המושבה, כך שהחלוקה הפלסטינית תישאר כותרת שימושית לטובת המושבה, אז האם יש התאוששות, מהערנות, פלסטינית??.