גורמים חיצוניים ואנדוגניים להארכת החלוקה

אין כמעט הצהרה של פלג, גוף או מוסד פוליטי פלסטיני שלא מדגישה את הצורך "לסיים את קובץ הפילוג ולהחזיר את האחדות הלאומית" הרוב המוחץ של הפלסטינים משוכנעים בזכאות זו ופועלים למענו ולילה. אם זה המצב במונחים של אנשים שמסכימים פה אחד על הדרישה הזו, וכולם מסכימים על חשיבות האחדות בהתמודדות עם אתגרים, סכנות ומדיניות אגרסיבית של ישראל, אז מי מפריע לאחדות ומעכב את יישום ההסכמים אז ?

ראשית, יש לשלול את הפרשנויות החדות והקיצוניות שבהן משתמשים כמה קיצונים משני הצדדים כדי להצדיק את מצב הניכור, כמו הטענה שיש שתי גישות שאינן יכולות להיפגש, שהן גישת ההתנגדות, המאבק והקבועים על מצד אחד, וגישת המיקוח, הכניעה והתיאום הביטחוני מצד שני, אשר תואמת את ההיגיון של האשמת היריב בכך שהוא פועל על פי אג'נדות בינלאומיות ואזוריות אינן אינטרס של עמנו, כי הבעלים של זה. ההיגיון הם אותם אלו שנסוגים ממנו בישיבות ובדיאלוגים לאומיים וחותמים על הסכמים נוספים, חלקם אף מתלהבים מלדבר על צורכי השותפות, שמגיעים לעיתים לנכונות להרכיב רשימות מאוחדות להתמודדות בבחירות.

אנו שוללים את הפרשנויות "ההדרה" הללו מכמה סיבות, ביניהן סיבות אובייקטיביות וגודל המכנים המשותפים בין כל הכוחות הפלסטינים מחד, והאבחנה של הסתירה העיקרית עם הכיבוש שקודמת לכל הסתירות והאי-התאמות המשניות. בניתוח הקונקרטי נגלה כי ההתנגדות והתיאום הביטחוני על צורותיו השונות מתקיימים משני צידי המתרס, כך שאף צד לא יכול לטעון שהוא הסוכן הבלעדי של ההתנגדות, ולא להאשים את היריב ולפטר את עצמו בתיאום ביטחוני. . החפיפה והמורכבות של נושאים וסוגיות פנימיות לאומיות וחברתיות מייצרות מגוון רחב מאוד של עמדות הנתונות לשינוי מתמיד.

נותר לנו אפוא לחפש את הסיבות האמיתיות שגרמו להארכת החלוקה ולהנצחתה עד כדי כך שיש מי שסבור כי החלוקה הפכה להפרדה קבועה שיש בה פוליטית, משפטית, מנהלית וחברתית. גילויים. במקום זאת, קראנו בספרות של כמה סופרים וסיעות קריאות לאימוץ סוג של פדרליות בין הגדה המערבית לרצועת עזה. עזה, ולא נגזים אם נלך לעובדה שבכמה הסכמי פיוס אימצו משהו כמו זאת מבלי להצהיר על כך במפורש.

אחת הסיבות החשובות שתרמו להנצחת הפילוג היא ההתערבויות הבינלאומיות והאזוריות, שהבולטת והמסוכנת שבהן היא כמובן ההתערבויות הישראליות, שכן גורמים ישראליים לא הסתירו בהצהרותיהם ובהתנהגותם את תמיכתם בחלוקה, שלדבריו בנימין נתניהו מייצג "אינטרס אסטרטגי ישראלי". החלוקה מחלישה את הייצוגיות של כל הנהגה פלסטינית, ובכך מסייעת לישראל להתחמק מכל זכות פוליטית, ומעודדת אותה להתמודד עם הפלסטינים כישובים מפוזרים, שלכל אחת דרישות החיים שלה: מעברים, מחסומים, היתרים, כניסת אספקה ובנייה. חומרים, מים, חשמל, דלק, חלל דיג, תנועת כוחות משטרה וביטחון בין נפות הגדה, ועוד נושאים במקום להיות עם מאוחד על נושאיו המרכזיים המתאחדים במאבק למענו, כמו למשל. סוגיות ירושלים, שיבת פליטים, עימות עם התנחלויות וסיום הכיבוש.

ההתערבויות של ישראל בתדלוק והארכת הפילוג לא הצטמצמו רק בהצהרות והתחמקות מזכויות פוליטיות, אלא כללו תכנות תקיפות צבאיות בהתאם למטרה זו, הטלת שורה של סנקציות על הרשות ומניעת כספים פלסטיניים בעת הקמת ממשלת אחדות לאומית.

היו גם התערבויות בינלאומיות רבות לעידוד הפילוג, כולל הצבת תנאים בלתי אפשריים (כגון אלו של הקוורטט) הדורשים מסיעים לשנות את עמדותיהם, מה שמוביל להחלשת הסיכויים להקים ממשלת אחדות לאומית שבלעדיה אין לסיום הפילוג. מַשְׁמָעוּת. ניתן היה להבין את הדרישות של הצדדים הללו מהממשלה הפלסטינית לדבוק בעקרונות ספציפיים. באשר לדרישה של סיעה מסוימת לשנות את תוכניתה, זהו אימוץ ללא תשלום של התנאים הישראליים שמטרתם לפגוע באחדות הפלסטינית. המפלגות לא התערבו בשום צורה בתוכניות של המפלגות הישראליות המשתתפות בממשלה הנוכחית, הנוקטות עמדות גזעניות ופשיסטיות בוטות, היא מגיעה לכדי אימוץ אופציית ההעברה ושלילת קיומו של העם הפלסטיני, כמו גם הכחשת זכויותיהם הלאומיות. היא לא התנגדה להסכמים הקואליציוניים בין מרכיבי ממשלה זו, הסותרים את החוקים והאמנות הבינלאומיים, וסותרים את כל ההסכמים עליהם חתמו ממשלות ישראל.

כל הגורמים החיצוניים אינם יכולים להשפיע על הארכת תקופת החלוקה, ללא נוכחותם של גורמים פנימיים המקבלים אותם. בחזית הגורמים הללו עומדת התמדה של אשליות שניתן להשיג משהו בנסיבות הנוכחיות (כלומר, בנוכחות ממשלות ישראליות קיצוניות הנתמכות באופן מוחלט על ידי ארצות הברית). אנו שומעים דעה זו בביטויים שונים כמו "מציאת אופק מדיני" או חקר אופק זה או חיפוש אחריו כאילו הוא אבוד! ההיגיון הזה הוא כמו לחכות לנס משמיים, כאילו העולם, יחד עם אמריקה ואירופה, משוכנע ברלוונטיות ובלגיטימיות של דרישותינו, ולכן מי שמחזיקים בדעה זו אינם רואים צורך דחוף לסדר מחדש את הפנימיות שלנו. תנאים, ולהפעיל אלמנטים שוליים של כוח באופן שיכול לשפר את מאזן הכוחות לטובתנו.

אולי ההתפתחויות של השנתיים האחרונות והגעת הימין הקיצוני לשלטון לישראל הביאו לירידה באשליות שאנו יכולים להשיג משהו לטובתנו לאור האיזונים הללו. כאן קיימים הגורמים הסובייקטיביים המשפיעים ביותר על הארכת והנצחת החלוקה, שהם האינטרסים שצמחו, גדלו והתעצמו עם השנים, והעניין אינו מסתכם רק באינטרסים חומריים וכלכליים ישירים, אלא כולל גם את האינטרסים. של השפעה, עמדות נרכשות ומונופוליזציה בממשל. אינטרסים אלו פותחים פתח לכל סוגי השחיתות והעריצות, שהשותפות הלאומית והפעלת כלי השליטה העממיים הופכים עמם לנטל על שליטים ופקידים.

בעלי העניין בהמשך החלוקה הם אולי מיעוט ביחס לעם, אבל הוא מיעוט משפיע ומכריע, והוא מסוגל להמציא סיבות יומיומיות להארכת החלוקה אלא אם יעמוד מול לחץ עממי מתמשך לשים קץ לזה. מצב שערורייתי.