בירושלים, דוחות הבנק העולמי והאו"ם לשנת 2023

במהלך החודשים אפריל ומאי פורסמו שני דו"חות של הבנק העולמי, העוקבים אחר הביצועים הפיננסיים והכלכליים הרשמיים של הפלסטינים לאחר המגיפה, וכן טיוטת דו"ח של האו"ם על ביצועים גלובליים לקראת השגת 17 יעדי הפיתוח בר-קיימא.

האו"ם כינה את הדו"ח שלו: לקראת תוכנית הצלה לעמים ולכדור הארץ שתשקף את הציפיות המדאיגות לאן הולך העולם במסעו להשיג את השגשוג והשלום הרצויים. מהדוח עולה כי פלח האנשים החיים מתחת לקו העוני הקיצוני גדל בכ-70 מיליון איש, וכי גם פלח האנשים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי גדל ב-179 מיליון אנשים, רובם ילדים בעלי תת-תזונה. עוד עולה מהדוח כי פלח המנותקים מרשתות אנרגיה הסתכם בכ-700 מיליון איש, בנוסף לגידול בפלח האנשים המשתמשים במקורות אנרגיה מזוהמים כדי להגיע לכשני מיליארד איש, עם התרחבות פלח האנשים. הסובלים מחוסר ביטחון מים. בהערכתו של תוכניות חינוך בר-קיימא, הדו"ח מצביע על הרחבת פער משמעותי בין מדינות שעדיין מאמצות מערכות חינוך מסורתיות לבין אלו שפיתחו את מגזר החינוך להסתגל להתפתחות טכנולוגית, לרבות טרנספורמציה דיגיטלית וייצור ידע. הדו"ח מסתיים בהתייחסות לאתגרים העומדים בפני העולם מבחינת תכנון הפיתוח, ומציין כי יותר מרבע מאוכלוסיית העולם מתגוררת כיום באזורים המושפעים מסכסוכים פוליטיים וצבאיים, מה שהוביל לעלייה בהגירה הכפויה של כ-100 מיליון אנשים שאיבדו את היכולות ואת בתיהם.

באשר לדו"ח הבנק העולמי על מצב הפיתוח הפלסטיני, שבמהלכו הוא סוקר את ביצועי הכלכלה הפלסטינית לאחר ההתאוששות ממגיפת הקורונה, הוא סוקר כמה אינדיקטורים חשובים הראויים לניתוח מקומי ועולמי. מהדו"ח עולה כי שיעור האבטלה (בגדה המערבית וברצועת עזה) ירד מ-26.4% ל-24.4%. הירידה מיוחסת לגידול במספר העובדים במשק הישראלי, לרבות בהתנחלויות, אשר הוביל בתורו לגידול במספר העובדים במשק הישראלי. עלייה בהעברות ותמיכה בצריכה ביתית של מגלשות אלו. עם זאת, הדו"ח מצביע, מנגד, על הסכנות שבירידה לצד זה בגלל המלחמה באוקראינה והשפעת שרשראות האספקה מחד, ובגלל ההסלמה הישראלית המתמשכת נגד השטחים הפלסטיניים מאידך גיסא. . באשר להכנסות הממשלה, הדוח מצביע על עלייה בגביית המיסים ב-19%, עם גידול של כ-20% בהכנסות מהפינוי בממוצע שנתי, המשקף את הגידול בפעילות הכלכלית. לגבי ההוצאה הציבורית, הדוח מצביע על עלייה בשכר הטרחה, עם הצטברות גדולה של התחייבויות ממשלתיות לפיגור בתשלומים למגזר הפרטי ולקרן הפנסיה, המהווה איום, אם תימשך, על המשק הלאומי במדינה. טווח ארוך.

התוכניות המומלצות בדו"ח כוללות רפורמות מקיפות המבוססות על שיתוף פעולה בונה ומשמעותי בין הממשלה הפלסטינית לממשלת ישראל, וצעדי רפורמה המתמקדים בשליטה וצמצום הקצבאות והשכר, לצד ביצוע סקירה תפקודית לקביעת תחומי תעסוקה. ופיצוי להפחתת הלחץ על חשבון השכר, תוך חשיבות ניהול תכליתי של התשלומים.

ראייה אנליטית של שני הדו"חות מובילה לניבוי שהאתגרים הקרובים יתגברו. הם דורשים להתגבר על ההבדלים הלאומיים, להפנות מאמצים להתמודד עם השלכות שליליות עתידיות, ולקחים לקחים מדוחות האו"ם המצביעים ישירות על כך שהגופים שהמשכנו התלות שלהם בתמיכה חיצונית היא אלו העומדות בפני אתגרי הפיתוח הקשים ביותר.