כל עוד ראש ממשלת ישראל נתניהו והנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בשלטון די ברור שלא יהיה משא ומתן בין ישראל לפלסטין, כי רמת האמון בין שני המנהיגים הללו הגיעה מזמן לשפל המדרגה. נוסף על זה, מידת העוינות השוררת היום בין הציבור הישראלי לבין הציבור הפלסטיני אינה מותירה מקום למשא ומתן שעשוי להצליח, גם אילו רצו בו המנהיגים, והם לא רוצים. יתרה מזו, בשל התפיסה הנכונה של מנהיגי האזור והעולם, מארה"ב והאיחוד האירופי ועד סין ורוסיה, כי יש אפס סיכוי למשא ומתן אמיתי בין ישראל לבין פלסטין, סוגיית הסכסוך הישראלי-הפלסטיני נמחקה מסדר היום הבינלאומי. ארה"ב לא תוביל בעתיד הנראה לעין תהליך שלום חדש במזרח התיכון, וכמוה גם האיחוד האירופי או כל מדינה חברה באיחוד האירופי. גם מדינות האזור, הקרובות והרחוקות, מצרים וירדן, איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, מבינות היטב שאין סיכוי למעורבות קונסטרוקטיבית בעת הזאת, שתוכל להביא את ישראל ופלסטין לשולחן המשא ומתן. כל אותן מדינות משקיעות מאמצים גדולים כדי למנוע התלקחות חדשה של אלימות בין ישראל לפלסטין מחשש שזו תפר את היציבות בקרב ההמונים אצלם, ובה בעת הן מאפשרות את המשך שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל החיוני להן, תוך שמירה על התמיכה הציבורית בעם הפלסטיני ובמיוחד באל-קודס ואל-אקצא.

אבל בסופו של דבר יגיע הזמן שבו נתניהו או אבו מאזן או שניהם כבר לא ישלטו כאן יותר. בין אם הם נתפסים בעיני בני עמם כמנהיגים טובים ובין אם כרעים, אף מנהיג אינו צריך לאחוז בהגה השלטון פרק זמן כה ארוך כמו זה ששני השליטים האלה אוחזיםם בו. ישראל, הרואה את עצמה כדמוקרטיה, צריכה להבין בקלות את הדברים שאמר בבהירות נתניהו בעצמו כבר ב-1997, ולפיהם אסור למנהיג לכהן יותר משתי קדנציות. ובצד השני – העם הפלסטיני מייחל לדמוקרטיה ודורש בחירות, ואילו אבו מאזן אינו הפלסטיני היחיד שמסוגל וראוי להנהיג את העם הפלסטיני. בסופו של דבר יבוא היום שבו יהיו מנהיגים חדשים במשרד ראש הממשלה בירושלים ובמוקטעה ברמאללה. מי שמבין שמתישהו ישראל ופלסטין יצטרכו לחזור לשולחן המשא ומתן, צריך להיות מודע לצורך להתכונן היום למחר. למרות שאיפותיהם ומעשיהם של חלק מהשרים בממשלת ישראל הנוכחית, לא תהיה נכבה שנייה ומאות אלפי פלסטינים לא יעזבו את בתיהם ולא יהפכו לפליטים מחוץ לפלסטין כפי שקרה ב-48. ובה בעת, למרות חלומם של חלק מהפלסטינים שישראל תיעלם פתאום או שהיהודים יידחקו לים, גם זה לא יקרה. הסכסוך הישראלי-הפלסטיני אינו צפוי להיעלם, וככל שחולף הזמן האפשרויות לפתרונו הולכות ונעשות קשות יותר. זו המציאות שהדור הבא של המנהיגים הישראלים והפלסטינים יצטרך להתמודד איתה.

כשיהיו כאן מנהיגים חדשים, ייתכן שיותנע תהליך חדש מכוח של לחצים בינלאומיים שיצברו תאוצה – מקלות וגזרים עשויים לשמש את ארה"ב, את האיחוד האירופי או את מדינות ערב הקרובות והרחוקות כדי להביא את שני הצדדים הניצים אל השולחן. גם מדינות ערב שחתמו על הסכמי שלום עם ישראל יכולות להשתמש בהשפעתן על ישראל ועל הפלסטינים, כדי לסייע בתהליך.

אבל עוד לפני שיגיע הזמן הזה, אם יגיע, יש להכין את הקרקע לחזרה למשא ומתן "ביום שאחרי". אני סבור שיש לפתוח כבר היום ערוצי הידברות ישירים וחשאיים בין אנשי מפתח ישראלים ופלסטינים, שבהם כל צד ילמד מה חיוני שעמיתיו בצד השני יקבלו ממנו כדי לשנות בהדרגה את דעת הקהל שלו ולהכינו לחזרה למשא ומתן. ערוצים כאלה יכולים לשמש לבדיקת רעיונות ולהצעת הסכמות אפשריות, והם גם מספקים פלטפורמה טובה לעזרה הדדית בעיצוב המסרים והפעולות שעשויים להשפיע על דעת הקהל בקרב שני העמים לקבל באופן חיובי יותר אפשרויות עתידיות של שלום. אני מציע לאנשים שרואים את עצמם כמנהיגים פוטנציאליים עתידיים בישראל, בפלסטין ובאזור, לפתוח כבר היום ערוץ ישיר וחשאי של דיונים לשם היכרויות הדדיות ולצורך פיתוח מתווי פתרון, שייתכן כי יוכחו כמועילים בעתיד. ניתן לפתח באמצעות ערוצים כאלה תהליך הדרגתי של בניית אמון בין אנשים משני הצדדים, שעשוי להניב הצהרות משותפות פומביות או פעולות שבכוחן להגביר את סיכוייהם של אותם אנשים לעלות לעמדות כוח, ובו בזמן להחזיר לבני שני העמים את השאיפה ואת האמונה כי שלום, סיום הכיבוש, וסיום הסכסוך יכולים יום אחד להפוך למציאות.

בעשורים האחרונים ניהלתי כמה וכמה ערוצים חשאיים בין ישראלים לפלסטינים. אנשים פה משני הצדדים טוענים שאי אפשר לשמור על חשאיות, אבל מניסיוני האישי למדתי שזה בהחלט אפשרי, אם המשתתפים מעוניינים בזה באמת. ערוצים ישירים חשאיים הם האמצעי הטוב ביותר להידברות מוקדמת ולהכנת הקרקע למטרה משותפת, בין היתר משום שהם מאפשרים למשתתפים בהם מוצא של הכחשה. כאשר התחושה הכללית הברורה כל כך בשני הציבורים היא שאין פרטנרים לשלום בצד השני, חיוני להתחיל לפרוץ את חומות הייאוש ולזרוע זרעים של תקווה. אני משוכנע שניתן להשיג זאת באמצעות אסטרטגיית עבודה בונה ומחושבת היטב בערוצים ישירים חשאיים.

גרשון בסקין הוא יזם פוליטי וחברתי, העוסק כמעט יובל שנים בחיפוש דרכים לשלום בין ישראל לשכנותיה. כיום מנהל קרן השקעות לשילוב פיתוח כלכלי בפתרון הסכסוך (The Holy Land Bond) ומנהל סניף המזרח התיכון של ארגון הקהילות הבינלאומיות (ICC - International Communities Organization). חבר מייסד של מפלגת "כל אזרחיה" (كل مواطنيها כֻּל מֻוָואטָנִיהָא) בישראל.