יום העצמאות שלהם הוא הנכבה שלנו

סיסמה זו מגדלת על ידי מנהיגי הקהילה הערבית הפלסטינית בכרמל, גליל, משולש, נגב וערי חוף מעורבות, מאזורי הכיבוש הראשונים בשנת 1948, בפלסטין.

הם חוגגים את הולדת פרויקט המושבה שלהם ואת עצמאותם על אדמת פלסטין.

הם הגיעו מפינות העולם, מאוחדים על ידי רעיון התנועה הציונית שנתמכת על ידי המדינות הקולוניאליות הישנות בריטניה וצרפת לפני שאומצה במלואה על ידי האימפריאליזם האמריקאי.

הם באו עם מניעים שונים: 1- מתנחלים, 2- בריחה מרדיפת הצאריזם והפשיזם, בריחה מהשפעות השואה הנאצית, 3- משקיעים עשירים, 4- עזיבה בלתי הפיכה את מדינות המחנה הסוציאליסטי לפני, במהלך ואחרי תבוסת הקומוניזם, הסוציאליזם וברית המועצות ב-1990.

לחגוג את עצמאותם, ולבנות פרויקט הרחבה, שעדיין מתפתח ומתרחב, מטרת הביניים שלו כעת: 1- הפיכת ירושלים המאוחדת לבירת המושבה, 2- הפיכת הגדה המערבית הפלסטינית מאזור עם רוב ערבי פלסטיני, ל אזור לא פלסטיני, לא ערבי, לא כבוש, אלא יהודה ושומרון, כלומר חלק ממפת ההתיישבות, והרחבה מהותית שלה מהים התיכון ועד נהר הירדן, עם נוכחות זרה וישראלית יהודית. רוֹב.

הם חוגגים את עצמאותם, על חשבון תושבי פלסטין, הקטסטרופה שלהם, את העקירה שלהם, את אובדן המולדת ואחדות החברה, והיעדר מנהיגות שמכוונת ומובילה אותם, לאחר הגיאוגרפיה של המרחב והמרחב שלהם ריבונות האוכלוסייה וזהותן הלאומית נקרעו לגזרים.

קטסטרופה בכל המשמעויות, האינדיקציות, האינדיקטורים והמציאות.אסונו הושלם עם כיבוש מה שנותר מהמולדת המרוסקת: ירושלים, הגדה הפלסטינית ורצועת עזה.

בנכבה הראשונה ב-1948 הם כבשו שני שלישים ממולדת ואדמת הפלסטינים והחרימו את רכושם, ובהשלמת הנכבה הראשונה, השאר נכבש דרך הנכבה השנייה ב-1967.

תמצית סיפור הנכבה והרחבות, השפעותיה והשלכותיה, הוא שמחצית מהעם הערבי הפלסטיני נמצא תחת כיבוש, איתן ובעל כוח על כל מפת מולדתם פלסטין, שאין לה מולדת מלבדה, והשני. מחציתו חסרי בית, גולים, השואפים להשיג את זכות השיבה.

תמונה סותרת, הפוכה, חוגגת עצמאות עם הצלחת הולדת הפרויקט הקולוניאלי המתפשט שלהם, והפלסטיני נעצר לפני 75 שנים של כאב וסבל, כתוצאה מכיבוש, אפליה, רדיפה, הרג, החרמת קרקעות, שלילת קרקעות. הזכות לחיים נורמליים ככל בני האדם, ומניעת הזכות של המחצית השנייה של הפלסטינים לחזור לרכושם, אדמותיהם ובתיהם ב: לוד, רמלה, יפו, חיפה, עכו, צפת, ביסאן ובאר שבע. .

הצביעות האירופית שעשתה את המושבה על אדמת פלסטין ממשיכה את צביעותה באמצעות נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אשר בירכה את מנהיגי המושבה על חגיגותיהם, והתעלמה מסבלו של העם הפלסטיני במשך 75 שנה. , ופשעי המושבה ומעשיה העוינים את זכויות האדם, וכיבושה באדמות שלוש מדינות ערב: פלסטין, סוריה ולבנון.

רק ידידו של העם הפלסטיני, העיתונאי הישראלי גדעון לוי, כתב ב"הארץ" ב-27.4.2023 מאמר שכותרתו: "במעמד חגיגות יום העצמאות אנו מחויבים לדבר על הנכבה", בה הוא אמר:

"ישראל חוגגת את הקמתה ואת עצמאותה, בידיעה שהיא עושה זאת בכוחו של הרשע, ושחייה, רכושה וחירותה נבנו על חשבון כבודו של עם אחר".

מדינות קולוניאליות רבות ניצחו והרימו את ניצחונן, וחזרו ונכשלו מובסות, בשל שליטתן והעדר צדק אנושי בהתנהגותן וביחסיהן, כפי שעושה המושבה כעת במגעיה עם העם הפלסטיני.