האם נתניהו יפתח במלחמה מוגבלת להצלת עתידו הפוליטי והאישי..??

לאחר הקרב בן עשר השעות שהתחולל בחמישי לחודש, בו שוגרו טילים מכיוונים שונים, מדרום לבנון, סוריה ורצועת עזה, שנכנסו במסגרת והקשר לתגובת ציר ירושלים ל מה עשתה מדינת הישות מבחינת הכוונת מסגד אל-אקצא, בין אם בדיכוי. האכזריות של המוצבים והמתבודדים במסגד או ההתעקשות להמשיך בפלישות אליו בעשרת הימים האחרונים של יתברך. חודש הרמדאן על ידי קבוצות קיצוניות, והמאמצים של אותן קבוצות ממה שמכונה נאמני המקדש ולחזור למקדש ולכל הקבוצות המסתעפות ממנו, נשים למען המקדש וסטודנטים למען המקדש, להכניס את מה שידוע על מנחות הבהמות של חג הפסחא לחצרות מסגד אל-אקצא ושחיטתם בו, ודמם מפוזר על מסגד כיפת הסלע, המקום שבו נקרא בית המקדש השלישי. ייבנה במקומו.ידוע להחיות את המבנה המוסרי.

התגובה מציר ירושלים היא ב"אחדות אש" והפעלת שדות זירות הציר, ושיפור נתיבי התיאום ביניהם כדי להגיע למשוואה "התעסקות באל-אקצא שווה ערך למלחמה אזורית", אמרה. בבירור בשבירת יוקרתה של מדינת הישות, שנשברה יותר מפעם אחת, והקרב הזה הוכיח שראש הממשלה של ישות נתניהו, שמצבו העמוק הוא חלק ממשבר המדינה של הישות, היה רסן והרתע, ללא קשר לגורמים. וסיבות לאיפוק והרתעה, בין אם משבר פוליטי פנימי, לחצים חיצוניים או ביטחון צבאי הקשורים לשירותי הביטחון של הישות.

נתניהו, שתמיד התפאר בכוחה של הרתעת הישות, ובתגובה הקשה לכל מעשה התנגדות, גילינו שהוא ניסה לברוח ולהימנע מתגובה שתפתח לו את שערי הגיהנום ותערב אותו במלחמה בכמה חזיתות, ולפיכך התגובה הייתה חסרת ברק ומצומצמת, אם לטילים ששוגרו מלבנון או מסוריה או רצועת עזה, וזו הייתה תגובה מצומצמת וממוסגרת, ובמקום תגובה שבה נתניהו ישיב את ההרתעה, וימנע. האפשרויות והתגובות שלו לא יוגבלו בעתיד, גילינו שההרתעה של הישות נשחקה עוד יותר.

מצב הישות, עקב איתנותם של המוצבים והנסוגים באל-אקצא, והתערבות ציר ירושלים באמצעות מסרי אש ואחדות התגובה, מצא עצמו נאלץ לקבל החלטה לראשונה. , לא באמצעות ראש ממשלת הישות ושר המשטרה שלו, אלא החלטה זו הייתה זקוקה לאישור המוסדות הביטחוניים והצבאיים, כדי למנוע קבוצות קיצוניים מנעו את חדירתם לאל-אקצא בעשרת הימים האחרונים של הרמדאן, מה שהכעיס את אל -פאשי בן ע'פיר, שדחה החלטה זו באומרו כי היא תגביר את ההסלמה ותחליש את השליטה המשטרתית של הישות על המצב במסגד אל-אקצא.

המשברים הפוליטיים והאישיים הפנימיים של נתניהו והלחצים המופעלים עליו מבפנים על ידי האופוזיציה ובעלי בריתו לפשיזם היהודי ומחוצה לה, אותם משברים שנוצרו בעקבות מה שמכונה תיקוני חקיקה ושיפוטיים, שבאמצעותם ביקש נתניהו להתבצר, באמצעות שליטה. מערכת המשפט, והחלשת מה שמכונה סמכות בית המשפט העליון, על ידי שחרור הכנסת והממשלה מהפיקוח השיפוטי, אך המחאה החברתית הנרחבת שהובילה האופוזיציה נגד מדיניות זו בראשות נתניהו ושרו. של השופט "יריב לוין", שנמשכים כבר שישה עשר שבועות, למרות הקפאת ההחלטה על תיקון החקיקה של נתניהו, ההפגנות הללו, שבהן השתתפו מאות אלפי אנשים. הישראלים לא היו מוגבלים לקבוצה או למגזר ספציפי, אלא כללו כוחות פוליטיים, איגודי עובדים, המגזר הפיננסי והבנקאי, איגודים מקצועיים, ומה שהיה ידוע ככוחות ההתנגדות לדיקטטורה, ולהרחיב את המוסדות הביטחוניים והצבאיים, ולהטיל מחאות עם הצללים וההשלכות שלהן על צבא הישות, מוכנותו ומוכנותו, וניוון הצמיחה הכלכלית וירידת המשק. וכן על דירוג האשראי של כלכלת הישות, בריחתן של חברות הון והשקעות, והגידול בגירוש ההגירה ממדינת הישות. מחוץ לארץ.

נתניהו מודע לחלוטין לכך שהמשברים בישותו עמוקים ומקיפים יותר מהנושא של תיקון חקיקה שיפוטית, שעלול לדחוף אותו לפעולה צבאית כדי לצאת מהמבוי הסתום הזה. עזה צפויה להיות הזירה להסלמה צבאית זו. ..אך ההסלמה והתוקפנות הזו נגד רצועת עזה זהות. על ידי ביצוע חיסולים או מלחמה מוגבלת, האם נתניהו ייצא ממשברו וימנע מחזיתות אחרות להצטרף לעימות, במיוחד מאז שר הביטחון הישראלי יואב גלנט, ציין בבירור ביום חמישי 14/4/2023 את "סוף עידן העימותים המוגבלים", ומתייחס ל"ההכרח להיערך למלחמה בכל הגזרות במקביל, וגלנט הסביר, לפי התקשורת הישראלית, כי על צבא הכיבוש להיערך ל"מלחמה מרובת זירות, שבה יתכן איום ביטחוני ממשי בכל הגזרות, ובמקביל".

הוא הוסיף כי "זהו סוף עידן העימותים המוגבלים", ואמר כי "העבודה מניחה, כבר שנים, אפשרות של עימותים מוגבלים, אך התופעה הזו הולכת ונעלמת. כיום יש תופעה בולטת, והיא מיזוג זירות.

האם נתניהו יצליח להחזיר את כוח ההרתעה ולאחד את החזית הפנימית של מדינת הישות מאחוריו כדי לברוח מסוגיית תיקוני החקיקה...או שהישות תמצא את עצמה בפני שחיקה נוספת של כוח ההרתעה ושעזה תבלע את נתניהו ומפסידה עתידו הפוליטי והאישי..?? ... שאלות שייענו על ידי ההתפתחויות עם סוף חודש הרמדאן וסיום חגי מדינת הישות, השואה, יום העצמאות, הנכבה של עמנו, וזיכרון מה שידוע בשם "איחוד" ירושלים, השלמת כיבוש החלק המזרחי שלה.