התקפות כיבוש והגבלות על חגים איסלאמיים ונוצרים

כיום נוצרים חוגגים את חג הפסחא המפואר על פי לוח השנה המזרחי, וארצנו, פלסטין, נבדלת כטיירת הדתות ועריסת הדת הנוצרית בפרט, ואין לה שום שווה בכל חלקי העולם. בהקשר זה, יש לציין שמספרם של הנוצרים מועט יחסית והוא הולך ופוחת באופן כללי וכל הזמן מסיבות רבות ושונות.

היום, יום ראשון, חל חג הפסחא המזרחי, והכיבוש, כמו תמיד, הטיל בהזדמנות זו הגבלות על המתפללים, הציב מחסומים ומנע את הגעתם של המבקשים להתפלל, מלהגיע לכנסיות השונות, החשובות שבהן. היא כנסיית הקבר בירושלים העתיקה.

הכיבוש הסתער על מסגד אל-אקצא ותקף את המתפללים במרחב העצום שלו, כלומר הוא אינו מקים כל התייחסות למקומות הקדושים ואינו מהסס לתרגל את התקפותיו בכל הצורות והזמנים. עם זאת, עמנו, המוסלמים והנוצרים, איתנים ודבקים בזכויותיהם, ואף מפלגה, יהירה ככל שתהיה, לא תוכל לחסל אותם או את זכויותיהם ועתידם.

על חינוך ומורים
אין עוררין על כך שהחינוך הוא הבסיס הגדול והחשוב ביותר לפיתוח העמים והעתיד, ואנחנו עם, ללא הגזמה, אחד מהעמים הערבים, האיסלאמיים והבינלאומיים המפותחים ביותר מבחינה מדעית וחינוכית, והאנאלפביתיות היא כמעט לחלוטין. נעלם בחברה שלנו.

בימים אלו אנו עומדים בפני משבר חינוך הקשור בשביתת המורים והפסקת הלימודים לתקופות שונות. הממשלה נקטה ביוזמה לחפש פתרונות למשבר זה על ידי מענה ככל האפשר לדרישות המורים. הבעיה שוחזרה ככל האפשר ובתי הספר פתחו את שעריהם, וההנחה היא שכולם יחזרו לשעות הרגילות ביום זה. מחר יום שני.

מיותר לציין שהשביתה הייתה כמעט קטסטרופה, אם לא קטסטרופה ממשית, כי הפסקת קבלת שיעוריהם של אלפי מורים ואלפי תלמידים ותלמידות משמעה שאנו נכנסים לספירלה של בורות ואובדן העתיד. .

רבים אמרו כי השביתה באופן כללי אינה האמצעי המתאים, וגם אינה פטריוטית, וניתן היה לשבות כיתה אחת ביום או יום בשבוע במקום לשבש את כל הלימוד.

בכל מקרה, מה שמקווה ונדרש הוא המשך לימודים ללא הפרעה או הפרעה, מתוך כבוד לאלפי הסטודנטים והסטודנטיות הללו ולעתיד המצפה לנו ולהם ביחד.

האסירים...הם לפיד החופש
היום, יום ראשון, יודלק לפיד החירות, בסימן תחילת פעילות יום האסיר. למעשה, אנשינו מלאים באסירים, ורבים מהם בילו שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח, כולל מנהיג האסירים מרואן אל-ברגותי, שנכנס לשנתו ה-22 בבתי הכלא של הכיבוש, וכן האסיר אחמד אל-סקאני. האסיר שאדי עבד אל סמי אל-קילאני והאסיר חאדר עדנאן, שפתחו בשביתת רעב גלויה כמעט שבעים יום.

כשלהבת החירות נדלקת לציון תחילת הפעילות של יום האסיר, אנחנו נשארים פחות ממה שמחייב, כי האסירים הם באמת לפיד החופש, ויש להם את כל הכבוד, ההערכה, האהבה והתקווה. הם יקבלו את החופש שלהם.