הזמר הצרפתי יליד אלג'יריה אנריקו מסיאס דוחה את הרעיון לפרוש למרות היותו מעל שמונים וארבע. האמן, שהצליח במהלך 60 שנות קריירה להפוך את המוזיקה הערבית-אנדלוסית לפופולרית בצרפת, טוען כי "התקווה" לחזור למולדתו יישאר.

"מה שאני הכי אוהב בעולם זה להיות זמר, לנגן מוזיקה ולהיות על הבמה!", אמר הבעלים של Gens du Nord ו-Mandiant de l'amour בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית.

"אני שמח שאני עדיין כאן. אני קם בבוקר, נותן ראיונות, נותן קונצרטים... לולא כל זה, הייתי מסיים", מסיאס, המופיע ביום ראשון בפריז , מוסיף.

הוא ממשיך, "כבר 60 שנה אני שר למען שלום ואחווה. אני שמח ובעיקר אסיר תודה על השגחת ה' שאפשרה לי לחיות עד גיל 84 וחצי שנים, ולהמשיך להיות על הבמה ( ...). הקהל נותן לי אנרגיה. הקהל הוא זה שמחזיק אותי בחיים." חיים ותמשיכו לשיר.

כשהאמן, ששיריו מונים 150, הודה למעריציו, הוא פנה למעריציו ואמר: "עליכם לשמור כל הזמן על תקווה, ולעולם לא לוותר לנוכח קשיי החיים".

הזמר היהודי, שנאלץ ב-1961 לעזוב את עיר הולדתו, העיר קונסטנטין באלג'יריה, לאחר רצח חותנו "שייח" ריימונד לייריס במלחמת העצמאות, זוכר שהמוזיקה שליריס לימד אותו. וההצלחה שהשיג עזרה לו "להחלים מהטראומה והקשיים" שחווה.

מסיאס, שזכה בתואר "השגריר הגדול של השלום" על ידי האו"ם ב-1997, מספר: "ביליתי את כל נעורי בעיצומה של אלימות. כשהגעתי לצרפת הייתי, ועדיין, יתום של המולדת, ללא נקמה או שנאה." מדינות) היא התגלמות מושלמת של שלום ואחווה בין בני אדם.

לאחר המעבר לפריז, גסטון גרנסיה, שנולד ב-13 בדצמבר 1938, לקח את שם הבמה אנריקו מסיאס, בעיצומו של גל המוזיקה "יה-יה", שמשמעותו ציטוט של שירי להיטים באנגלית לצרפתית.

הסינגלים הראשונים של מסיאס, Paris, tu m'as pris dans tes bras ("פריז, לקחתם אותי בזרועותייך"), Les filles de mon pays ("הבנות שלי") ו-"Boi boui boui" הפכו במהרה ללהיטים.

מסיאס היה בן שלושים כששר בקרנגי הול בניו יורק, לפני שהופיע ברויאל אלברט הול בלונדון שלוש שנים מאוחר יותר.

"מעולם לא תכננתי את ההצלחה שלי או את הקריירה שלי", אומר מסיאס, "הסם שלי הוא מוזיקה, הוא זורם לי בוורידים, בלב. אני רוצה לשיר כמה שאני יכול, עד נשימתי האחרונה".

לפני כמה שנים כיבדו אותו זמרי הדור החדש, כמו קרלה ברוני, קאלי, קורניי ונטאשה סן-פייר בביצוע שיריו הבולטים. אנריקו ממשיך לעקוב אחר כישרונות חדשים, ומאמין ש"כישרון מורכב מהצגת משהו מיוחד וחדש, והכי חשוב שהקהל יאהב אותו".

אנריקו מסיאס התרחק מספר פעמים מלחזור לאלג'יריה לאור דחייתם של פוליטיקאים אלג'יריים שהאשימו אותו בתמיכתו בישראל. "עדיין תהיה לי תקווה", אמר, "אם נגזר עלי לחזור לאלג'יריה עם מה שנשאר לי, לא אסרב".