אשליות ימצאו קץ

אין ספק שכל עמי הארץ, מתחילת החיים, יצרו את המיתוסים שלהם, גיבשו את אמונותיהם וקבעו את חוקים ואמונותיהם התיאולוגיות, למעט מקרה אחד שבו קרה ההיפך, והוא המקרה של הקהילה היהודית במדינת הכיבוש הקולוניאלי הישראלי, אשר נוצרה והתקיימה על פי המיתוסים והאשליות האינסופיות שלה, שהן אשליות "הממלכה" ארץ ישראל השלמה", אשליות אלו של מספר היסטוריונים והוגים הם הבסיס שעליו התבסס הרעיון של הקמת המדינה הדתית היהודית. כדי שהתקווה או האשליה יתממשו, הוגי הדעות והכוהנים של קבוצה זו היו צריכים קודם להגדיר גבולות גיאוגרפיים למדינה או למולדת זו לכאורה, ומכאן הם פנו למיתוס, ואז היה עליהם ליצור היסטוריה עתיקה עבור המדינה הזו. , אז הם פנו שוב למיתוס, ולכן המיתוס היה מקום המפלט ליצירת כל יסודות מדינתם ואשליותיהם, כולל אשליית העם היהודי, שהם לא רוצים להפסיק.

נאמר בספר מחקר ביקורתי של התיאולוגיה של הגזענות הישראלית, "על אף שהחזונות הדתיים הם אחד הקובעים של אסטרטגיות הביטחון המרחיבות של המדינה הכובשת, ובהם המיתולוגי מעורב במציאות ובעבר. ההווה, שבו ההיסטוריה שלהם הופכת לתיאולוגיה והתיאולוגיה שלהם היא היסטוריה המבוססת על הרשעה של מייסדי ומנהיגי ישראל הקולוניאלית שהם היורשים של ממלכת דוד ושלמה העתיקה.

שהתיאולוגיה של הגזענות הישראלית כ"אנרגיה קדושה" משפיעה בעוצמתה ובייחודיותה הגזעית על מה ש"לא קדוש בקרב הלא-יהודים" מבחינת הרשעתם המעוותת הופכת להצדקה לאי-שוויון, ניצול ומלחמות, ונותנת ההצדקה הפסיכולוגית להתנהגותם של היהודים הישראלים כלפי אחרים, במיוחד לעם הפלסטיני שלנו.

זה מבטא חלק מההצדקות למה שקורה היום, לא רק מחוגי המפלגות הציונות הדתיות, אלא מכל הציונים שהצליחו להגיע לממשלות מדינתם. עם זאת, למרות רעיון עליונותם והטוהר האתני של היהודים בהם הם מאמינים, קיים מגוון רב של רמות תרבותיות ואתניות של קבוצות יהודיות ויחידים יהודים שרמותיהם המנטליות והתרבותיות משתנות בהתאם לחברות שבהן הם. lived before the Zionist movement implemented its plan by pushing them to separate from their societies in which they lived, whether European or Arab. And the arrangement of their settlement immigration to Palestine, and this is one of the aspects on which the division between them is מבוסס.

כעת, הפער האתני והשוני הזה של מוצא לאומי מחד, ובין אותם זרמים ציוני-דתיים פונדמנטליסטיים וחילוניים ליברליים מאידך, מהווה את ממשק המחלוקת והקונפליקט הקיים כיום בין מרכיביהם, בנוסף לגורם. של הבדלי מעמדות שהחלו להתרחב בחברה היהודית הישראלית מבלי שהם היו הגורם לאותם סכסוכים.נושא הדיכוי של עמנו או המשך הכיבוש הקולוניאלי.

תיאור הסכסוך כיום או הגבלתו לירושלים בשל חשיבותו ההיסטורית והפוליטית יחד עם משמעויות המורשת הערבית הדתית עבורנו, או הדגשתו כמאבק דתי על זכאות וזהות המקומות הקדושים מהווה רק סכנה גדולה המובילה להיות נגררו מאחוריהם את ההצדקות הדתיות שלהם, כמו גם מטשטשים את מציאות המאבק על הקיום בשטח ואת משמעותו ומהותו. הציונות, ומעכבת את חשיפת מדינת הכיבוש הגזעני כמכלול משולב ואת ההתנגדות למדיניותה. כישות מחליפת מתנחלים בכל פלסטין בעלת תפקיד התפשטותי וכבסיס קולוניאלי אסטרטגי למערב.

צעדי הכיבוש הישראלי המתגברים נועדו להטיל מגבלות על מנת למנוע מבני עמנו גישה למקומות הפולחן בכנסיית הקבר, ולהשתתף בטקסים של שבת הופעת האור מכנסיית הקבר זה. יום שבת, שחפף לצעדי הכיבוש בהסתערות על חצרות מסגד אל-אקצא ותרגול צורות הדיכוי הגרועות ביותר במהלך חודש הרמדאן ולפני כן, פלישות המתנחלים נועדו לאשש את חזון התלמוד לכאורה שלהם, שעליו הרעיון הציוני. התבססה בעיקר.
לכן, ניסיונות להסכים על קביעת מספר המתפללים וזמני התפילה משרתים רק את רעיון החלוקה המרחבית והזמנית, המעניקה זכות למי שאין לו זאת על פי עובדות ההיסטוריה ונוכחותנו על פני כדור הארץ.

כעת, השינויים הפוליטיים השונים המתרחשים בעולם והתחלת הגעה לסדר עולמי חדש עשויים להביא צדק לעמים ולזכויותיהם שנעדרו מההגמוניה האמריקנית, ואת הדימוי האמיתי, הגזעני והפשיסטי של המדינה הכובשת. הוצגה על ידי ממשלת הימין הדתי הציוני הקיצוני ביותר מול ידידי מדינתם ואפילו מול קהילות יהודיות ליברליות ברחבי העולם וחשיפת מדיניות ליברלית האפרטהייד המתועב בעיני דעת הקהל הבינלאומית תרם, ב בנוסף לפגיעה בערכים המשותפים כביכול בין ארה"ב למדינה הכובשת, בעקבות החלטות ממשלת נתניהו ותמיכתה של ארה"ב בעקבותיה בחוגי האופוזיציה במטרה להציל ולהגן על המדינה הכובשת, שהממשל האמריקני עדיין צריך כבעל ברית אסטרטגי אמין. לאחר נסיגתו מאזורי מתיחות מסוימים באזור מחד, ומהירות הטרנספורמציות וההטיות בצורה של יחסים פוליטיים בין-ערבים עצמם ועם איראן. מצד שני, סיום החרם הסורי, סיום מלחמת תימן, והופעת בריתות חדשות לאחר עלייתן של סין ורוסיה לקדמת הבמה הבינלאומית, בנוסף להרחבת ברית ה-BRICS והקבוצות. המצב הכלכלי החדש בעולם, ותחילת דרישות אירופה לעצמאות עמדותיה הפוליטיות הרחק מחזון האסטרטגיה האמריקנית, הסובלת ממשבר ממשי בשל מלחמת הפרוקסי שלה עם אוקראינה והירידה במעמד של הכלכלה שלה.

כל הסיבות הללו מתווספות, כמובן, להסלמה של המשבר ולשחיקת הקהילה היהודית בישראל ומורכבותיה, להופעת הבעיות של מערכת הביטחון ולהופעת כמה סימני חולשה בכוח ההרתעה שלה. הפנים של מה שעלול להתפתח בצד הצבאי כתוצאה מההטיות הפוליטיות באזור לאחר כל ההתקרבות המתמשכת שלפנינו.

שכל זה הציב סימני שאלה גדולים כיצד כיוון ההתקדמות או הירידה בתפקידה של המדינה הכובשת ומיקומה הגיאופוליטי, ואף מעלה ספקות בחוגיהם לגבי האפשרות להשלים את יישום הפרויקט הציוני שלהם בפנים. של המצב החדש באזור ודוחף להופעת גורמי תסכול והגירה לרעה, בניגוד למה שהימר עליו החזון שלהם. היינו הרוסים מהתסכול ההרסני של פרויקט השחרור הלאומי שלנו.

לדעתי, זו מהווה כעת הזדמנות הולמת עבורנו לגייס את תפקידנו ולהחזיר את כל החוזקות שלנו כתנועת שחרור לאומית כדי לחסל את מהות הפרויקט הקולוניאלי הגזעני שלהם, שדורש בנייה על השינויים הנוכחיים, אך לפני כן החזרת האמון. של עמנו במרכיבי המאבק הלאומי שלהם והרחבתו כך שתכלול את כל הקשת של החברה הפלסטינית שלנו על פי חזון ברור, תוכנית וכלי מנהיגות יש לה השפעה, על ידי יישום מה שהודיע הנשיא בעבר על קריאה לדיאלוג לאומי מקיף , כמו גם פיתוח מצב של פעולה משפיעה ואמיצה בכל הזירות האזוריות והבינלאומיות כדי להתעמת עם כל ניסיונות להתעסק בזירת ההחלטה הלאומית העצמאית שלנו ולהתרחק מהתעתוע של פתרונות כלכליים וביטחוניים אמריקאים. כמו גם הרחבת בסיס ההשתתפות ההמונית הדרוש להגן על כך באמצעות הפעלה דמוקרטית ועממית של תפקיד מוסדותינו וקיום בחירות כלליות, לרבות בירושלים, כזכות טבעית לכל עמנו וכנשק לפני הקהילה הבינלאומית בתקופה שבה הפשיזם נוהג כעת בדיקטטורה תיאוקרטית במדינת הכיבוש הקולוניאלי שמאבדת את מעמדה.