תרחישי תוקפנות ישראלים אפשריים

אנשים מסכימים שהתוקפנות הישראלית (המתעכבת) מגיעה בהכרח, והם צודקים משתי סיבות: הסיבה הראשונה: הביקורות שהשמיע העורף על ההנהגה על חולשתו וחוסר יכולתו לשלוט ולספק הגנה, והצבא הישראלי על חולשת התגובה הצבאית והאשמתה בכרסום בכוח ההרתעה שלה, ועל הצהרותיהם הרצופות של מנהיגים, מומחים ואנליטיקאים ישראלים הקוראים להסלמה, והסיבה השנייה: הכרתם את טבעו של האויב, השואף תמיד להסלמה. להשיג את יסוד העליונות, אפילו על ידי ביצוע מעשי טבח עקובים מדם, כי הפגם בו מהווה איום קיומי עבורם, והכרתם גם על אויבם, הרואה במלחמה מתיחה, ואי שימוש בכוח ההרס הרגיל הוא טריק ו דחיית תוקפנות כדי להעביר את חגיגת החגים.

זה מחזק חלק מהסימנים שהוזכרו בנאומו של ראש הממשלה נתניהו, שבו חזר לא פעם על הכרה בשחיקה בכושר ההרתעה כשאמר "איבדנו את כוח ההרתעה בגלל פקודות הדחייה בתוך הצבא". הוא אמר שהחזרת ההרתעה דורשת זמן, אבל אנחנו נחזיר אותה. והוא השתמש במונחים כמו הרתעה פגומה, נחזיר את ההרתעה ונתקן את המצב, ואנחנו מוכנים למבצעים חזקים וידינו ארוכה, ואמר שעדיין יש הרבה איומים ואנחנו בשיא קרב מתכונן למבצעים גדולים בכל החזיתות במידת הצורך, אבל הוא הוסיף ואמר שאנחנו לא מחפשים עימות רחב, אבל אם נאלץ נעשה ללא היסוס. לנתניהו יש אינטרס בהסלמה, והוא ספג מהלומות רצופות עם האיתנות האגדית של ירושלים במסגד אל-אקצא, המבצעים ההרואיים בגדה המערבית ואנשינו ב-48, רקטות מרצועת עזה, דרום לבנון ומדרום לבנון. רמת הגולן, ותחת לחץ ההתפוררות הפנימית וההפגנות המתמשכות נגדו במשך תקופה ארוכה, והסחיטה וחניקתו של בן גביר, ואולי הערות מתנגדיו על נאומו דוחפים אותו לזרז זאת, כפי שהעיר גנץ על נאומו. , באומרו: מי שבוכה אינו ראוי להיות מנהיג, כפי שנפתלי בנט הגדיר את נאומו כדל, בעוד ליברמן קרא לחברי הליכוד להפיל את נתניהו, מצדו, לפיד התייחס לנאומו, ואמר בעוד אויבינו ממשיכים להכות אנחנו, נתניהו איבד שליטה מול האומה. מה שמחמיר את המצב הם סקרי ערוץ 13, בהם נאמר כי;

71% מהציבור הישראלי לא מרוצה מתפקודו של ראש הממשלה הנוכחי נתניהו, ומפלגת הליכוד ירדה ל-20 מנדטים בסקרים, בעוד מפלגתו של גנץ עלתה ל-29.

והכי חשוב, מה שנאמר בוושינגטון פוסט, בהתבסס על מסמך שדלף מהפנטגון האמריקני, אומר ש"המוסד" עומד מאחורי ההפגנות נגד ממשלת נתניהו.

לכן, הדלת לאפשרויות להסלמה פתוחה, ואופייה והיקף התוקפנות תלויים במרכיבים הבאים:

תקרת התוקפנות שמאפשרת ארצות הברית של אמריקה ועד כמה היא יכולה לתמוך בישראל בפורומים בינלאומיים, לפי הנתונים החדשים. באשר לצבא, הוא נערך לכך ושלח את הצוללת "USS פלורידה", כפי שנכנסה לאזור לאחרונה והחלה לחצות את תעלת סואץ, והיא מסוגלת לשאת עד 154 טילי שיוט של טומהוק. לפי הצהרות ארה"ב. הצוללת נשלחה לסייע לצי החמישי של ארה"ב להפיץ את הביטחון הימי והיציבות באזור.
הערכת העמדה הצבאית הישראלית על סמך מידע ביטחוני ומודיעיני על היערכות כל הצדדים ויכולתם לשתף פעולה, לתאם ולעבוד במשותף, והאם התוקפנות תהיה בחזית זו או אחרת.
הערכות שר המלחמה, הרמטכ"ל, מנגנוני הביטחון ופיקוד העורף לגבי יכולות ומוכנות צבא ישראל ואפשרות התערבות קרקעית.
המוכנות והנכונות של העורף הישראלי וסיבולתו.
המטרה או היעדים של המבצע הצבאי (הישג מדיני, החזרת ההרתעה, שינוי כללי הלחימה, הצלת פנים).
אפשרות קריאת מילואים וגודלה.
גורם זמן ומשבצת זמן זמינים.

חזיתות אפשריות של תוקפנות:

קוֹדֶם כֹּל. בחזית אחת, שהיא רצון ישראלי, ככל הנראה רצועת עזה.

שנית. מספר חזיתות במקרה שהדבר ייכפה עליהם, ורצועת עזה ודרום לבנון מועמדים ראשונים, או הגולן ודרום לבנון.

שלישית. חזית איראן, הפצצת כורים גרעיניים ומטרות אחרות.
תרחישי תקיפה:

התרחיש הראשון: רצח מנהיגי או צורי ההתנגדות יהיה בגדר שימור פניו של נתניהו מול מתנגדיו ומבקריו במקרה של חוסר תגובה והסלמה.

א. קרב בין מלחמות שבהן נעשה שימוש בחיל האוויר ובתותחנים, תמרונים קרקעיים וניסיון להסתער על הגבולות, שיטה שיושמה בעבר על ידי הצבא הישראלי.

ב. הסלמה מחושבת ללא הפצצות, תוך שימוש בחיל אוויר, ארטילריה וטילים בלבד ובנק מטרות מצומצם.

עם זאת, שתי מגמות אלו נשלטות על פי אופי התגובה של ההתנגדות, והתגובה היא לרוב חזקה ושווה, בהתאם לאופי התוקפנות וגודל ההפסדים.

התרחיש השני: התקדמות קרקעית מוגבלת תחת תמיכה אווירית, יבשתית וימית כבדה על ציר אחד או יותר בניסיון להשיג הישגים בשטח ולעצור לוחמים או לשחרר אסירים כדי להשפיע על המורל ולראות זאת כהישג שטח.

התרחיש השלישי, שהוא המסוכן ביותר: מלחמה כוללת שבה כיתור, בידוד, פריצה מהירה והתקדמות כוחות היבשה על מספר צירים וגישה לאזורי שיגור טילים תוך שימוש בהפצצה מוקדמת הרסנית ביבשה, בים , ואוויר בתבנית אדמה חרוכה, כפי שקרה ב-1982 בלבנון.

התרחיש הרביעי, המבוסס על הגעת הצוללת הגרעינית האמריקנית וגיוס הצי החמישי: הפצצת כורים גרעיניים איראניים חופפת להפלת אוויר על מטרות ליד הגבול.

באשר להתנגדות, בין אם היא פלסטינית או לבנונית (וישראל מודעת לכך), כל המידע הזמין מעיד על מודעותה והכרתה המעמיקה של מהות האויב, תוכניותיו ומה הוא מסתיר, ויש לה גם מה להפתיע את אויב עם. היא הוכיחה זאת באולמות המבצעים ובשדות הקרב ובתקיפות ישראליות קודמות, והיא לא תסכים לשנות את כללי הלחימה ומשוואות ההרתעה שהושגו בזכות יציבותה, ביצועי הלחימה ההרואיים והחיבוק של עמנו הגדול. זה והקורבנות העצומים שהוא הקריב.

באשר לאיראן, מנהיגיה הצהירו כי הם התכוננו לאפשרות זו, בין אם על ידי פיתוח טילים ארוכי טווח, הגנה אווירית או תאי שינה, וארגון בנק מטרות המקביל לבנק המטרות הישראלי שהוכרז נגדה, כולל העומק. of the Israeli presence in occupied Palestine, in addition to the American bases that will participate in the aggression against it, with the movement of sleeper cells and the closure of sea lanes. According to the developments of the aggression.
לבסוף, זימון ראש האופוזיציה של נתניהו בשבת לישיבת התדריך הביטחוני, בנוכחות בכירי הצבא, הוא עדות לכך שנתניהו מבקש לאשר את תמיכת האופוזיציה בהסלמה מחודשת בחזיתות שבהן הפציצה ישראל.