המתיחות הנמשכת זה ימים במסגד אל-אקצא , מזרחית לירושלים, מבשרת על הסלמה גדולה ומקיפה יותר, שעשויה לכלול עימות רב-חזיתי, לדברי משקיפים פלסטינים.

באופן יוצא דופן וחסר תקדים, ספגה ישראל ירי רקטות מדרום לבנון, לאחר מכן מסוריה וכן מרצועת עזה, בתקופה שבה נמשכו פעולות הירי בגדה המערבית והותירו הרוגים ופצועים.

זאת לאחר שמסגד אל-אקצא היה עד, מאז תחילת הרמדאן, לעימותים ליליים, בעקבות הסתערותו של משטרת ישראל על מנת לסלק את המתפללים ששהו בתוכו, בטענה שהם חמושים באבנים ובזיקוקים.

קטעי וידאו הראו שוטרים רעולי פנים חמושים באלות תוקפים את המתפללים על ידי הכאתם וירי גז מדמיע ופצצות קול, מה שהביא לפציעתם ולמעצר של מאות ועורר ביקורת ערבית ובינלאומית.

כתוצאה מכך הזהירה הנשיאות הפלסטינית את ממשלת ישראל שלא לחצות את "הקווים האדומים" במקומות הקדושים, מה שמאיים ב"פיצוץ גדול והצתת שריפות באזור".

מנגד, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצהיר כי ישראל פועלת "לשמר את המצב הנוכחי ולהרגעת האווירה במסגד אל-אקצא", והדגיש את מחויבותה "לשמור על חופש הפולחן ולאפשר לאנשים מכל הדתות גישה. המקומות הקדושים ללא הפרעה."

מכתבים שהוחלפו באש

משקיפים מזהירים, בהצהרות נפרדות לשינחואה, כי ההסלמה של ישראל באמצעים ובנוהגים שלה במסגד אל-אקצא, אחד האתרים הרגישים ביותר למוסלמים, מחמירה את המצב הביטחוני ומאיימת בתגובות והתקפות מכמה חזיתות.

אחמד רפיק עוואד, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת אל-קודס, אומר כי ישראל "הופתעה מנוכחות האחדות בזירות ומהתיאום בפעולה נגדה, ופנתה לתגובות מוגבלות כדי להימנע מפתיחת עימות עם כמה חזיתות בו זמנית."

עוואד סבור כי ישראל "חווה משבר פנימי שהפך אותה מבולבלת וסוערת, והחלטתה המדינית אינה מאוחדת ולא עקבית, מה שמסביר את תגובתה המדודה, שכללה מעין בלימה של תגובות".

על פי ההערכות, הזירה צפויה למתח רב יותר בימים הקרובים, אם כי כל הצדדים לא רוצים להיכנס לעימות רחב היקף, תוך ציון כי חזית הגדה המערבית וסוריה צפויה לראות הסלמה נוספת בשטח. .

במהלך חודש הרמדאן בשנת 2021, מסגד אל-אקצא היה עד לעימותים בין משטרת ישראל למתפללים פלסטינים, שהסלימו לסבב לחימה ברצועת עזה שנמשך 11 ימים בין ישראל לתנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס).

המסגד הוא כתובת קבועה למתח בסכסוך הפלסטיני-ישראלי.

זה כולל את "מתנת המנהרה", שפרצה ב-1996 במחאה על חפירת ופתיחת המנהרה המערבית מתחת למסגד אל-אקצא, שנמשכה חצי שנה ברחבי השטחים הפלסטיניים.

בשנת 2000, ביקורו של ראש ממשלת ישראל לשעבר אריאל שרון עורר את ההתקוממות הפלסטינית השנייה, המכונה "אינתיפאדת אלאקצא", שנמשכה מספר שנים.

סכנת פיצוץ נרחבת

טלאל אוקל, סופר ומנתח פוליטי מעזה, אומר כי להישנות ה"התקפות" של ישראל על מסגד אל-אקצא ומתפלליו "לא יכולות להיות השלכות ללא תגובות פלסטיניות".

אוקל מדגיש כי לירושלים ולמסגד אל-אקצא יש מעמד ערבי ואסלאמי, "לכן יש יותר מאינדיקציה אחת המעידה על כך שהתקופה הקרובה עשויה להיות עד להסלמה של העימותים עם ישראל מיותר ממקום אחד".

הוא מציין כי המצב בשטחים הפלסטיניים השתנה לאור נוכחות ממשלת ישראל הנוכחית בראשות בנימין נתניהו, שהוא יותר "ימני, עקוב מדם וקיצוני", וכי ממשלה זו רואה את עצמה אחראית לפתרון הסכסוך בגדה המערבית ובירושלים.

הוא סבור שהתגובה הישראלית לירי רקטות מוגבל מרצועת עזה, דרום לבנון וסוריה "סיפקה אינדיקציות לפלגים הפלסטיניים לירידה בהרתעה של ישראל".

נתניהו ובעלי בריתו מהימין הקיצוני זכו ב-64 מושבים בבחירות שנערכו ב-1 בנובמבר, וממשלתו החדשה הושבעה ב-29 בדצמבר, להיות הממשלה הימנית ביותר בתולדות ישראל.

מאז נכנסה הממשלה לתפקידה, הסלימה המתיחות בין הפלסטינים לישראלים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, מתחילת השנה נהרגו 96 פלסטינים, לעומת הרג של 18 בני אדם בישראל בתקיפות פלסטינים.

תגובות פלסטיניות

לפני חודש הרמדאן נערכו שתי פגישות בעקבה ובשארם א-שייח' בהשתתפות נציגים מארצות הברית, ירדן ומצרים, וכן ישראל והרשות הפלסטינית, בניסיון לעצור את ההידרדרות. לביטחון בשטחים הפלסטיניים.

ראש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת חברון, בילאל אלשובקי, אמר לשינהואה כי התקיפות הפלסטיניות אינן דחיפה של הרגע, אלא תגובה לנוהגים של הרשויות הישראליות בעיירות, בכפרים ובערים. הגדה המערבית וירושלים.

אלשובקי סבור שנתניהו "מוצא את עצמו בפני דילמה מהותית, כשהוא מציג את עצמו כמי שמסוגל לסדר את המצב ברמה האזורית כדי להבטיח שקט בזירה עזה, או בדרום לבנון, אך הוא מופתע מעוצמת הפלסטינים. פעולות שאינן מונעות ארגונית".

אלשובקי מסכים עם קודמיו כי החברה הישראלית "לא מוכנה" לקבל את היקף התגובות בכמה חזיתות בו זמנית, בין אם ברצועת עזה, בדרום לבנון או בסוריה, ומציין כי ישראל "קוצרת את מה שזרעה בתקופה החולפת". וחייב לעצור את ההסלמה".