הקרמלין נשבע ביום שלישי לנקוט "צעדי נגד" לאחר הצטרפותה של פינלנד לנאט"ו, ותיאר את הרחבת הברית כ"מערערת את ביטחונה" של רוסיה .

דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר לכתבים: "זוהי הסלמה חדשה של המצב. הרחבת נאט"ו מהווה הפרה של ביטחוננו ושל האינטרסים הלאומיים שלנו".

"זה מאלץ אותנו לנקוט בצעדי נגד. נעקוב מקרוב אחר הנעשה בפינלנד (...) איך העניין הזה מהווה איום עלינו. יינקטו צעדים רלוונטיים. הצבא שלנו יציג (התפתחויות) את המצב בזמן המתאים ," הוא הוסיף.

לאחר שאימצה מדיניות של אי-התארגנות צבאית במשך שלושה עשורים, פינלנד הצטרפה שלשום לנאט"ו בשינוי אסטרטגי שנגרם על ידי המתקפה הרוסית על אוקראינה.

הצטרפותה של פינלנד מאפשרת לברית להכפיל את אורך גבולותיה, אותם חולקים חבריה עם רוסיה, מה שמעלה את מורת רוחה של מוסקבה.

רוסיה רואה בברית בראשות ארה"ב את אחד האיומים העיקריים על ביטחונה. רצונה של קייב להצטרף לברית היה אחת הסיבות שציינה מוסקבה כדי להצדיק את התקפתה הצבאית על אוקראינה.

"פינלנד מעולם לא הפכה לאנטי-רוסית ואין אי הסכמה" איתה, אמר פסקוב, והסביר כי הצטרפותה לברית "יכולה להשפיע רק על אופי היחסים שלנו" מכיוון שהברית "איננה ארגון ידידותי, אלא עוין. לרוסיה ביותר מרמה אחת".

משרד החוץ הרוסי מצדו אישר כי "צעדי הנגד" שתנקוט מוסקבה "יהיו תלויים במיוחד בהצבת נשק נאט"ו או לא ובאיכותם בשטח פיני".

"צעדים קונקרטיים הקשורים להגנה על גבולות צפון-מערב רוסיה תלויים בתנאים הקונקרטיים להצטרפות (של פינלנד) לנאט"ו, במיוחד פריסת התשתית הצבאית ומערכות הנשק של נאט"ו המסוגלות לבצע פשיטות על שטחה", הוסיף המשרד בהצהרה.

שלשום הצטרפה פינלנד לנאט"ו, והפכה לחברה ה-31 במערכת זו, לאחר מדיניות אי-התארגנות צבאית שאימצה במשך שלושה עשורים, המהווה נקודת מפנה אסטרטגית לברית שהכעיסה את רוסיה.

ומשרד החוץ הרוסי סבר כי בהצטרפותה לנאט"ו, פינלנד נטשה את "זהותה" ו"כל עצמאות".

לפי משרד החוץ, "פינלנד הפכה לאחת המדינות החברות הקטנות בברית שלא מחליטה דבר ומאבדת את קולה בעניינים בינלאומיים".