ה"ניו יורק טיימס" חשף בשבוע שעבר כי חברתו של ג'ארד קושנר , חתנו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ , ואחד התומכים החשובים ביותר של ראש ממשלת ישראל הנוכחי, בנימין נתניהו (שהיה ראש ממשלה כשקושנר עבד מהבית הלבן מ-20/1/2017 עד 20/1/2021))

על פי הדיווח, חברת קושנר פרייבט אקוויטי קיבלה מאות מיליוני דולרים בהשקעות מאיחוד האמירויות הערביות וקטאר, בעקבות השקעה קודמת של 2 מיליארד דולר מסעודיה עבור הפרויקט שהושק זמן קצר לאחר שהנשיא לשעבר טראמפ פינה את הלבן. בית (20/1/21) וחתנו קושנר עזבו את הבית הלבן באותו יום.

הדו"ח קבע כי קרן הון ריבונית באיחוד האמירויות השקיעה יותר מ-200 מיליון דולר בחברה של קושנר (Affinity Partners), בעוד ישות קטארית ללא שם השקיעה סכום דומה.

נראה כי ההשקעות המדווחות מראות את המשך המאמצים של קושנר ובכירים אחרים בממשל טראמפ הקודם לנצל את היחסים הקרובים שבנו עם המזרח התיכון בתקופת נשיאותו.

קושנר פיתח מערכת יחסים קרובה עם דמויות בולטות רבות ברחבי המזרח התיכון, כולל יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, הידוע גם בראשי התיבות שלו MBS, עמו קיים קשר במשך שנים באמצעות מיילים, הודעות טקסט וצורות תקשורת אחרות. דיווח של הניו יורק טיימס.

בתקופתו בממשל טראמפ, משפחת המלוכה הסעודית העניקה לו במתנה שתי חרבות ופגיון בשווי של כ-48,000 דולר, ובסופו של דבר הוא שילם לממשלת ארה"ב לאחר שעזב את תפקידו, בהתאם לחוק האמריקני.

ובשנת 2021 הקים קושנר את "מכון הסכמי שלום אברהם", המתמקד בנורמליזציה וקידום מסחר ותיירות בין ארבע מדינות ערב וישראל.

והניו יורק טיימס מאשר כי "חצי שנה לאחר שעזב את ממשל טראמפ, קושנר השיג השקעה של שני מיליארד דולר מקרן העושר הריבונית הסעודית, בראשות יורש העצר מוחמד בן סלמאן, וההשקעה הגיעה למרות התנגדויות הציבור הסעודי. יועצי קרנות השקעות, שציינו" חוסר ניסיון ב"ניהול קרנות".

אך למרות מערכות היחסים הללו שקושנר רקם, פקידים באמירות וקטארים נרתעו בתחילה מהשקעה בקרן הפרייבט אקוויטי שלו, בין השאר בגלל הסיכונים הפוליטיים הקשורים להשקעות, כך אמרו ל"ניו יורק טיימס" אנשים שמכירים את הדיונים הפנימיים של שתי הממשלות.

במשך שנים, פקידים לשעבר בארה"ב השתמשו בתפקידם בממשלה כדי לחתום על חוזים משתלמים עם מדינות המפרץ. כמה מחוקקים בארה"ב מתחו ביקורת על כך, אבל יש מעט חוקים לעצור זאת.

באוקטובר 2022, שתי חקירות של ה"וושינגטון פוסט" גילו שמאות קציני צבא ארה"ב בדימוס השתמשו ברקע הצבאי שלהם כדי להשיג עסקאות רווחיות במדינות זרות, בעיקר בין מונרכיות מפרץ כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות. ולפחות 280 גמלאים צבאיים ביקשו אישור לעבוד עבור איחוד האמירויות, כקבלנים צבאיים או יועצים.

וביוני של אותה שנה פתחה ועדת בית הנבחרים לפיקוח ורפורמה בחקירה על עסקיו העסקיים של קושנר במזרח התיכון.

במכתב ביקשה חברת הקונגרס קרוליין מלוני מסמכים בנוגע להשקעה של 2 מיליארד דולר מסעודיה בחברה של קושנר, Affinity Partners.