המתח הבינלאומי גובר עם חידוש איומיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לתקוף את מתקן "ג'בל אל-פאס" האיראני, אתר גרעיני מבוצר ביותר הממוקם עמוק מתחת לאדמה. הצהרות אלו מגיעות בתקופה רגישה, כאשר הערכות מצביעות על כך שטهران אולי העבירה חלקים חיוניים מתוכנית הגרעין שלה לאתר זה כדי למנוע תקיפות אוויריות.
מתקן "ג'בל אל-פאס" נחשב לאחד האתרים המסתוריים ביותר באיראן, שכן הוא ממוקם בעומק של למעלה מ-100 מטר מתחת להר "כוח כולאנג גז לא" במרכז המדינה. עומק אסטרטגי זה הופך אותו ליעד מורכב ביותר לכל ניסיון הרס קונבנציונלי, בין אם באמצעות תקיפות אוויריות או פעולות צבאיות ישירות.
עבודות הבנייה באתר זה החלו בשנת 2020, כאשר טהראן הודיעה אז לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי מטרת המתקן היא הרכבת צנטריפוגות. עם זאת, תמונות לוויין עדכניות מצביעות על קיומם של מתחמי מנהרות נרחבים וכניסות מבוצרות בבטון מזוין, מה שמחזק את הספקות לגבי אופי הפעילות בפועל שם.
מקורות יודעי דבר דיווחו כי שירותי המודיעין עוקבים אחר תנועות אינטנסיביות בתוך המתקן, במיוחד לאחר ההתקפות שפגעו בכורים בנתנז, איספהאן ופורדו ביוני 2025. ההערכה היא שאיראן מבקשת להגן על מלאי האורניום המועשר שלה, המוערך בכאלף פאונד, על ידי הפקדתו במנהרות מבוצרות אלו.
מצדו, הנשיא טראמפ המעיט בחשיבות הדיווחים על השלמת העברת צנטריפוגות מתקדמות, וציין כי אין עדויות חד משמעיות עד כה. אך הוא הדגיש במקביל כי ארצות הברית עוקבת מקרוב אחר המצב, ולא תהסס לפעול צבאית אם יתעורר צורך בכך כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני.
מנגד, משרד החוץ האיראני מיהר להכחיש את הטענות הללו, ותיאר את האיומים האמריקאים כניסיון להצדיק מעשי חבלה ותוקפנות. דובר משרד החוץ הדגיש כי האתר אינו מכיל כל פעילות גרעינית סודית, והדגיש כי התוכנית האיראנית מיועדת כולה למטרות שלום וייצור אנרגיה.
מומחים צבאיים רואים בתקיפת "ג'בל אל-פאס" אתגר טכני גדול בהתחשב באופי השטח ההררי והביצורים הבטוניים המגנים על הכניסות. גם במקרה של תקיפות חזקות, הנזק עשוי להצטמצם לשיבוש מערכות האוורור והאספקה מבלי להגיע ללב המתקן הקבור בעומק.
קצב העבודה במתקן גבר באופן משמעותי במהלך השנה האחרונה, מה שמפרשים אנליסטים כתגובה איראנית להתקפות קודמות שהרסו חלקים ממתחם נתנז. נראה כי טהראן פועלת להאיץ את בנייתן של צנטריפוגות חדשות בתוך אתר זה כדי להבטיח את המשך תוכניתה הרחק מעיני הפיקוח והאיומים.
דיווחים טכניים מצביעים על כך שהמתקן מסתמך על תשתית מורכבת הכוללת מערכות קירור וחימום מתקדמות כדי להבטיח את פעולת הצנטריפוגות ביעילות. מערכות אלו, למרות הגנתן, נותרות נקודות תורפה פוטנציאליות שניתן לתקוף כדי לשבש את הפעולות בתוך ההר מבלי צורך לחדור את הסלעים הקשים.
ארצות הברית וישראל רואות בהגעה של איראן לשלב מתקדם של העשרה באתר כמו "ג'בל אל-פאס" קו אדום שלא ניתן לחצות. חוגים מערביים חוששים שמתקן זה יהפוך למרכז סודי לייצור דלק גרעיני הדרוש לפיתוח ראשי נפץ בזמן שיא.
מקורות אישרו כי איראן חיזקה את אמצעי האבטחה סביב האתר, כולל הטמנת חומרי נפץ במעברי הגישה וסגירת חלק מהמנהרות החיוניות. צעדים אלו נועדו לסכל כל ניסיון חדירה יבשתית או פעולות חבלה מבפנים, מה שמגביר את קושי המשימה המודיעינית.
למרות הנזקים הגדולים שנגרמו לתוכנית הגרעין האיראנית בסבבי ההפצצה הקודמים, הערכות בינלאומיות מצביעות על הישארותם של חלקים מהותיים ממנה. גורל האורניום המועשר נותר החשש הגדול ביותר של וושינגטון, המבקשת לאלץ את טהראן להיפטר ממנו או להשמידו במקומו.
חוקרים במוסדות בינלאומיים סבורים כי היכולת האמריקאית להרוס את כניסות המנהרות עשויה לשבש את העבודה לשנים, אך היא לא תמחק את היכולות הידעניות והטכניות שאיראן רכשה. האופציה הצבאית נותרה על השולחן ככלי לחץ פוליטי, למרות הסיכונים הגדולים לפרוץ עימות אזורי כולל.
איראן ממשיכה להדגיש את זכותה להחזיק בטכנולוגיה גרעינית כדי לענות על צרכיה בחשמל ולספק נפט לייצוא. עם המשך האיומים ההדדיים, "ג'בל אל-פאס" נשאר נקודת משען בסכסוך הסמוי והגלוי בין טהראן ליריביה הבינלאומיים, בציפייה למה שיביאו המהלכים הבאים.
אנו כנראה נתקוף את האזור הזה בקרוב מאוד. והם לא יוכלו לעשות דבר בנידון.





שתף את דעתך
איומים אמריקאים לתקוף את מתקן "ג'בל אל-פאס" האיראני המבוצר מתחת לאדמה