הכנסת הישראלית הודיעה רשמית כי ה-27 באוקטובר הקרוב יהיה המועד לקיום הבחירות הכלליות, המועד המקסימלי המותר בחוק. הודעה זו מגיעה בתקופה שבה הזירה הפוליטית הישראלית רוחשת, כאשר בחירות אלו נתפסות כמשאל עם על תפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה.
נשיאות הפרלמנט הבהירה כי כהונת הכנסת הנוכחית תסתיים ב-17 ביולי, מה שיאפשר לקואליציה השלטת להשלים את כהונתה במלואה לראשונה מזה עשורים. גורמים פרלמנטריים אישרו כי אין כוונה לקצר את חיי הכנסת, ולכן אין צורך בחקיקת חוק מיוחד לפיזורה, אלא הבחירות יתקיימו על פי לוח הזמנים החוקי הרגיל.
מצידו, בנימין נתניהו, בן 76, אישר את נחישותו להתמודד בבחירות הקרובות ולהתחרות שוב על ראשות הממשלה. נתניהו, הנחשב לראש הממשלה שכיהן את התקופה הארוכה ביותר בתולדות מדינת הכיבוש, הדגיש כי הוא נכנס למערכה זו במטרה לנצח ולהקים קואליציה חזקה שתנהיג את השלב הבא.
שאיפותיו של נתניהו נתקלות במכשולים ציבוריים גדולים, כאשר סקרי דעת קהל אחרונים הראו רצון של פלח רחב מהישראלים שיעזוב את הזירה הפוליטית. הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט בלט כמועמד פוטנציאלי בולט שעלול לאיים על כסאו של נתניהו, על רקע חוסר שביעות רצון מניהול תיקי הביטחון והצבא.
נתונים שפורסמו על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים הכבושה חשפו ירידה חדה בפופולריות של נתניהו, כאשר שיעור התמיכה בו ירד מ-40.5% במרץ האחרון לפחות מ-30% ביוני. הסקר גם הצביע על תסכול נרחב ברחוב הישראלי, כאשר למעלה מ-92% מהנסקרים סבורים שאיראן יצאה מנצחת בעימות האחרון.
נתניהו שואף בקמפיין הקרוב לשנות את שיחתו הפוליטית, תוך רמיזה על הקמת "ממשלת אחדות לאומית רחבה" שתתעלה מעל ההתפלגויות המפלגתיות המסורתיות בין ימין ושמאל. הוא הבהיר בהצהרותיו כי אינו רוצה להסתמך על המפלגות הערביות, אלא שואף לבנות בסיס פוליטי רחב שיתמקד במה שכינה "שינוי פני המזרח התיכון" וקצירת פירות הניצחונות הצבאיים.
סוגיית גיוס החרדים היא אחד התיקים הנפיצים ביותר בתוך הקואליציה השלטת, כאשר בעלי בריתו של נתניהו מאיימים להפיל את הממשלה במקרה של הטלת גיוס חובה עליהם. משבר זה מתרחש במקביל ללחצים גוברים מצד הנהגת הצבא והציבור הדורש שוויון בנשיאת נטל השירות הצבאי, במיוחד על רקע המשך הפעולות הצבאיות.
בנוסף למשברים הצבאיים, נתניהו נרדף על ידי תיקים משפטיים מורכבים הקשורים להאשמות בשחיתות ושוחד שעדיין תלויים ועומדים בפני בתי המשפט הישראליים. כמו כן, תוכנית הרפורמות המשפטיות שאומצה לפני המלחמה מעוררת פילוג חריף בחברה, כאשר מתנגדיה רואים בה ניסיון לערער את הדמוקרטיה ולהגן על ראש הממשלה מפני העמדה לדין.
משקיפים סבורים כי נתניהו מנסה להסיט את תשומת הלב מהכישלונות הביטחוניים של השבעה באוקטובר על ידי התמקדות בעימות עם איראן וחיזבאללה. מגמה זו נועדה להציג את עצמו כמנהיג יחיד המסוגל להתמודד עם איומים קיומיים, ולהפוך את קמפיין הבחירות מדיון על כישלון לדיון על ביטחון לאומי והסכמים פוליטיים אזוריים.
על רקע אי הוודאות האופפת את עתיד רצועת עזה וההסדרים הביטחוניים שלאחר המלחמה, הבחירות הקרובות נותרו הגורם המכריע בקביעת המסלול שישראל תנקוט. או שנתניהו יצליח לחדש את לגיטימיותו באמצעות קואליציה חדשה, או שהקלפיות יניבו הנהגה חדשה שתנסה להתמודד עם השלכות המלחמה והפילוגים הפנימיים העמוקים.
אני מתכוון להתמודד בבחירות ולנצח בהן כדי להקים ממשלת אחדות לאומית רחבה שתשנה את פני המזרח התיכון לאחר הסרת האיום האיראני.
שתף את דעתך
ישראל קובעת את ה-27 באוקטובר כמועד לבחירות הכלליות ונתניהו מכריז על התמודדות