מקורות עיתונאיים בינלאומיים חשפו עלייה חסרת תקדים בהשפעה האמריקאית בוונצואלה, כאשר שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו מתואר כשליט בפועל של המדינה ממשרדו בוושינגטון. התפתחות זו מגיעה בעקבות המבצע הצבאי שביצעה ארצות הברית ואשר הוביל למעצרו של הנשיא ניקולס מדורו בינואר האחרון, מה שפתח את הדלת לתקופת מעבר תחת פיקוח ישיר של הממשל האמריקאי.
הדיווחים מצביעים על כך שהשפעתו של רוביו התרחבה לכלול את ניהול משאבי הטבע וההחלטות הפיננסיות של הממשלה הזמנית בראשות דלסי רודריגז. מקורות תקשורתיים ציטטו גורמים המקורבים לבית הלבן כי הנשיא דונלד טראמפ הביע את רצונו שרוביו יהיה המנהיג הבא של ונצואלה, והציע בעבר לשלוח אותו להתגורר בקראקס לצמיתות כדי לפקח על השינויים המתחוללים.
למרות שרוביו נשאר בוושינגטון, הוא מנהל את התיקים הרגישים בוונצואלה באמצעות הטלפון ואמצעי תקשורת מודרניים, מה שגרם למשקיפים להשוות את מצבו למצבו של פול ברמר, המושל האזרחי שניהל את עיראק לאחר הפלישה האמריקאית בשנת 2003. הממשל הנוכחי בקראקס מסתמך על הנחיות ישירות מוושינגטון בחלוקת המשאבים ובניהול המשברים הכלכליים החונקים הפוקדים את המדינה.
המידע שהודלף התבסס על ראיונות עם למעלה מ-12 גורמים ואישים המקורבים למעגלי קבלת ההחלטות בוושינגטון ובקראקס, שכולם אישרו כי רוביו מחזיק במושכות הכספיות. התוכנית האמריקאית, כפי שהוכרזה בעבר על ידי רוביו, נועדה למנוע קריסה מוחלטת של המדינה הוונצואלית לפני המעבר לשלב ההתאוששות הכלכלית שתבטיח גישה של חברות מערביות לשוק האנרגיה.
מגזר הנפט הוונצואלי בולט כאחת העדיפויות החשובות ביותר בסדר היום האמריקאי הנוכחי, כאשר וושינגטון שואפת להבטיח את זרימת האספקה ולפתוח את הדרך להשקעות אמריקאיות. רוביו מפקח אישית על ניסוח מדיניות הנפט החדשה שמטרתה לשלב מחדש את הכלכלה הוונצואלית במערכת העולמית לאחר שנים של בידוד וסנקציות שהוטלו בתקופת מדורו.
בנוגע ליחסים בין וושינגטון לממשלה הזמנית, המקורות חשפו קשר יומיומי ואינטנסיבי בין רוביו לדלסי רודריגז באמצעות אפליקציית "וואטסאפ". שיחות אלו חורגות מהנושאים הפוליטיים הרשמיים וכוללות שיחות צדדיות ותיאום מדויק לגבי מהלכים תקשורתיים, כאשר רודריגז מבקשת אישור מראש מהממשל האמריקאי לפני מתן הצהרות לכלי תקשורת בינלאומיים.
הסדרים אלו משקפים את אופי היחסים הלא שוויוניים בין שני הצדדים, שכן הצהרותיה של הבכירה הוונצואלית כפופות לבדיקה מדוקדקת על ידי גורמים אמריקאים לפני פרסומן. תמונה זו מצביעה על היקף ההגמוניה שמפעילה וושינגטון על השלטון החדש בקראקס, מה שמעלה שאלות לגבי מידת העצמאות של ההחלטה הלאומית הוונצואלית בשלב הנוכחי.
אנליסטים רואים במודל זה התגלמות של מדיניות "הכוח הקשה" שמנהל ממשל טראמפ, כאשר תנאים נכפים על הצדדים המובסים ללא התחשבות רבה בעקרונות הריבונות המסורתיים. גישה זו מזכירה מנהגים קולוניאליים ישנים שארצות הברית נטשה לפני עשורים, במיוחד באזורי השפעתה ההיסטוריים באמריקה הלטינית.
בהקשר קשור, מקורות דיווחו כי וושינגטון העבירה כמויות של אורניום מועשר מכור ישן בוונצואלה לשטחה, בצעד שתואר כהבטחת חומרים רגישים. צעד זה מגיע כחלק מסדרת צעדי ביטחון שננקטו על ידי הכוחות האמריקאים כדי להבטיח שטכנולוגיות או משאבים מסוכנים לא יגיעו לידי גורמים עוינים במהלך תקופת המעבר.
למרות הפיקוח האמריקאי הצמוד, הממשלה הזמנית מתמודדת עם אתגרים גדולים הקשורים ללגיטימציה העממית, שכן היא לא הגיעה דרך קלפיות אלא כתוצאה מהתערבות צבאית ישירה. הדרישות הפנימיות והבינלאומיות גוברות לצורך השקת תהליך מעבר פוליטי אמיתי שיוביל לבחירות חופשיות והוגנות, הרחק מהחסות החיצונית המתמשכת המיוצגת על ידי משרדו של רוביו.
דו"חות מודיעיניים מזהירים כי הסתמכות יתר על התמיכה האמריקאית עלולה להוביל לתוצאות הפוכות אם לא תושג יציבות כלכלית מוחשית שהאזרח הוונצואלי ירגיש. היעדר שלטון החוק וההסתמכות על "ניהול מרחוק" עלולים לעכב משיכת השקעות ארוכות טווח שהמדינה זקוקה להן כדי לבנות מחדש את התשתיות הרעועות שלה לאחר שנים של ניהול כושל.
השאלה נשארת פתוחה לגבי משך הזמן שבו וושינגטון תמשיך לנהל את ענייני ונצואלה מבחוץ, והאם אסטרטגיה זו אכן תוביל למערכת דמוקרטית יציבה. בעוד שהממשל האמריקאי מתעקש שמטרתו היא יציבות, מבקרים רואים שוושינגטון בונה מחדש את המוסדות הוונצואליים באופן שמשרת קודם כל את האינטרסים הגיאופוליטיים והכלכליים שלה.
רוביו מפעיל השפעה על מדינה ריבונית באופן הדומה לתפקיד שמילא המושל האזרחי האמריקאי פול ברמר בעיראק לאחר הפלישה בשנת 2003.





שתף את דעתך
רוביו "שליט בפועל".. איך מנוהלת ונצואלה ממשרדי וושינגטון לאחר הדחת מדורו?