אסטרטגיית 'קצה התהום': האם הימורו של טראמפ יצליח להכניע את טהראן או שידרדר למלחמת התשה?

אזור המזרח התיכון שב להתמודד עם גורל מעורפל עם התחדשות רוח הרפאים של עימות צבאי ישיר בין ארצות הברית לאיראן, בעקבות קריסת הפסקת האש היחסית שנכפתה על ידי הבנות החודש שעבר. מצרי הורמוז עומדים בלב הסכסוך הזה, כאשר וושינגטון שואפת לשבור את מה שהיא מתארת כניסיונות טהראן לכפות הסדרים חד-צדדיים על תנועת הספנות הבינלאומית.

מקורות דיווחו כי מהות ההסלמה הנוכחית טמונה ברצונה של המשטר האיראני להדק את שליטתו על המצר האסטרטגי, גם אם הדבר יעלה בכניסה לעימות מזוין רחב היקף. בתגובה, ארצות הברית הגיבה בסדרת תקיפות אוויריות אינטנסיביות שכונו נגד התשתית הצבאית האיראנית כדי להגן על חופש הסחר העולמי.

ניתוחים כלכליים מצביעים על כך שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מאמץ אסטרטגיית 'קצה התהום', אותה מדיניות שבה נקט בעבר בסכסוכי הסחר הבינלאומיים שלו. אסטרטגיה זו מבוססת על הפעלת לחץ צבאי מרבי ואיום בהשמדת מתקנים חיוניים כדי לאלץ את היריב לחזור לשולחן המשא ומתן בתנאיה של וושינגטון.

למרות עוצמת התקיפות שביצע הפיקוד המרכזי האמריקאי, שפגעו ביותר מ-170 מטרות ביומיים בלבד, הדוקטרינה הפוליטית של טראמפ עדיין מסרבת להיגרר ל'מלחמות נצחיות'. הוא שואף להשיג הכרעה צבאית טכנית שתחסוך ממנו את עלות הכיבוש היבשתי או הפלת המשטר, בהתאם להבטחות הבחירות שלו לבוחריו.

מומחים צבאיים סבורים שהימור וושינגטון מבוסס על ההנחה שהיריב רציונלי וייסוג מול כוח מופרז, הנחה שעלולה לקרוס אם טהראן תחליט לנקוט במדיניות של הסתבכות. במקרה של כישלון ההרתעה, האזור עלול להידרדר למלחמת התשה לא סימטרית שבה איראן תשתמש במל"טים ובטילים בליסטיים נגד בסיסים אמריקאים.

המסלול השני שחוששים ממנו המשקיפים הוא 'האופציה השמשונית', שבה איראן עלולה לנקוט בסגירה פיזית מלאה של מצרי הורמוז באמצעות מיקוש ותקיפת מכליות. צעד כזה עלול לגרום להלם כלכלי עולמי, שיוביל לזינוק מטורף במחירי הנפט ואינפלציה שתשפיע ישירות על השווקים האמריקאים.

כל קריסה כלכלית הנובעת מסגירת המצר עלולה להפוך ל'התאבדות פוליטית' עבור טראמפ מבית, שכן פרנסת האזרח האמריקאי הממוצע תיפגע. איום זה מהווה קלף מיקוח חזק בידי טהראן, המודעת היטב לרגישות הממשל האמריקאי ליציבות מחירי האנרגיה העולמיים.

בהיעדר קונצנזוס פוליטי פנימי בוושינגטון לגבי אופן הטיפול בהשלכות קריסת המשטר האיראני, עולה בעיית הבלבול כמסלול שלישי אפשרי. לוושינגטון אין תוכניות מוכנות לשלוט בכאוס שעלול לנבוע מתקיפות אוויריות אינטנסיביות או מהצורך להנחית כוחות יבשה כדי לאבטח את החופים.

אם הממשל האמריקאי ירגיש שהדברים יוצאים משליטה, צפוי שטראמפ יחפש מוצא דיפלומטי מסורתי באמצעות מתווכים בינלאומיים כמו סולטנות עומאן. הבית הלבן עשוי אז להציע 'ענף זית' מפתיע באמצעות קריאה לפסגה ישירה ובלתי מותנית עם המנהיגים האיראנים להפסקת אש.

בסופו של דבר, טראמפ יפעל לתאר כל נסיגה או הסכם דיפלומטי כ'עסקה היסטורית' שהשיגה את מטרותיה ומנעה שפיכות דמים, וזאת כדי להימנע מלהיראות כמפסיד צבאית. עם זאת, הצלחת תרחיש זה תלויה בעמדת טהראן ובמידת נכונותה לחדש את תהליך המשא ומתן לאחר המכות הקשות שספגה.

אסטרטגיית קצה התהום שטראמפ נוקט בה מבוססת על הנחה מסוכנת, והיא שהיריב ייסוג כאשר יתמודד עם כוח מופרז.