דרום לבנון עוברת שלב מורכב ביותר מבחינה שטחית ומדינית, כאשר מהלכים דיפלומטיים משתלבים עם המשך ההפרות הישראליות בשטח. למרות שהושג הסכם מסגרת בחסות אמריקאית, יישום הנסיגה הישראלית עדיין נדחה, מה שמעלה שאלות רציניות לגבי עתיד הרגיעה וייצוב היציבות באזורי הגבול.
נתוני השטח מצביעים על כך ששלטונות הכיבוש מקשרים את תחילת הנסיגה ההדרגתית עם הסדרים ביטחוניים נוספים וקבלת ערבויות אמריקאיות ספציפיות. עיכוב זה מכפיל את סבלם של תושבי כפרי הגבול הממתינים להסרת ההגבלות הביטחוניות ולחזרת החיים הנורמליים לעיירותיהם שנפגעו כתוצאה מהפעולות הצבאיות המתמשכות.
מצידו, הדגיש הנשיא ג'וזף עאון כי כינון הריבונות הלבנונית המלאה מתחיל בנסיגת כוחות הכיבוש מכל השטחים הכבושים. עאון אישר כי צבא לבנון הוא הכוח היחיד המוסמך להגן על הגבולות, וראה בהישארות הכוחות הישראליים מכשול לפריסת המוסד הצבאי וערעור סמכות המדינה הרשמית.
בהקשר של ההסלמה הפוליטית, טענותיו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לגבי רצונם של כפרים נוצריים בגבול להצטרף לישראל עוררו גל זעם רחב. הפעילים המקומיים והמוכתרים בכפרים אלה מיהרו להכחיש טענות אלה מכל וכל, והדגישו את נאמנותם המוחלטת לזהות הלאומית הלבנונית.
יושב ראש הפרלמנט נביה ברי נכנס לקו העימות הפוליטי, ושיבח את עמדות תושבי כפרי הגבול שהציגו מודל של עמידה איתנה ונאמנות לאדמה. ברי הזהיר מפני היגררות אחר הנרטיבים הישראליים המטעים שמטרתם לפגוע באחדות הפנימית הלבנונית ולפרק את המרקם החברתי בדרום.
ברמה האזורית, בלטה העמדה האיראנית באמצעות הצהרותיו של יושב ראש הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף, שאישר כי כל משוואת שלום באזור אינה יכולה להתעלם מתפקידה של טהראן. קאליבאף הבהיר כי לבנון וחזית ההתנגדות מייצגות קווים אדומים בכל משא ומתן שמנהלת ארצו עם הכוחות הבינלאומיים, במיוחד ארצות הברית.
קריאה אנליטית של התמונה חושפת שלוש תפיסות מתנגשות; בעוד שישראל מציבה תנאים ביטחוניים מורכבים לנסיגה, המדינה הלבנונית מתעקשת על נסיגה מלאה כתנאי מוקדם ליציבות. לעומת זאת, איראן רואה את התיק הלבנוני קשור קשר הדוק למאזני הכוחות האזוריים הגדולים ולתפקידה באזור.
בהקשר זה, מקורות תקשורת הבהירו כי ביירות מצפה להגעת משלחת צבאית אמריקאית בימים הקרובים כדי לדון במנגנוני יישום מה שמכונה 'אזורי ניסוי'. המשלחת שואפת להעביר את התגובות הישראליות לדרישות הלבנוניות שנמסרו בעבר למתווך האמריקאי, באווירה של זהירות וציפייה.
משקיפים רואים כי הסכם המסגרת הנוכחי נראה תלוי ולא ניתן ליישום בפועל בהיעדר הסכמה פוליטית פנימית רחבה לגביו. כמו כן, נסיגתם של חלק מהגורמים הרשמיים מאימוץ מלא של ההסכם משקפת את היקף הלחצים והמורכבות סביב סעיפי ההבנה המוצעת.
מצד שני, ניתוחים מומחים בענייני ישראל מצביעים על כך שממשלת נתניהו השתמשה בהסכם ככיסוי פוליטי להפסקת אש מבלי להציע ויתורים מהותיים. מהלך זה נועד להציג את הרגיעה כהישג דיפלומטי עם הממשלה הלבנונית, כדי להימנע מלהיראות כמי שמסכים עם אג'נדות אזוריות אחרות.
למרות החגיגה הישראלית הראשונית של ההסכם, הערכות מאוחרות יותר בתוך תל אביב הפחיתו מחשיבותו של 'הישג' זה, וראו כי היישום בפועל קשור למצבי שטח מורכבים. אנליסטים מאשרים כי נתניהו מנסה לשווק תמונת ניצחון בפני הציבור הפנימי שלו, למרות אי השגת היעדים האסטרטגיים המוצהרים של המלחמה.
האזרחים בכפרי הגבול נשארים החוליה החלשה ביותר בסכסוך המתמשך הזה, כאשר הם חיים בין הריסות ההרס וציפייה ללא נודע. ההפרות הישראליות היומיומיות הופכות את החזרה הבטוחה לעניין קשה להשגה, ומגבירות את מורכבות המאמצים לשיקום וייצוב התושבים באדמותיהם.
ההתפתחויות המתמשכות מצביעות על כך שהמשבר יישאר פתוח לתרחישים מרובים, בהמתנה לתוצאות הלחצים הבינלאומיים והמשא ומתן המתמשך. בין התנאים בשטח והדרישות הריבוניות, הסכם המסגרת נשאר רק דיו על נייר אלא אם כן יהיה רצון אמיתי לסיים את הכיבוש ולהפסיק את ההפרות.
לסיכום, העמדה הלבנונית המאוחדת מאחורי הצבא והמוסדות הרשמיים מהווה את חומת המגן הראשונה בפני הניסיונות הישראליים לכפות מציאות חדשה על הגבול. עם המשך הפעילות הדיפלומטית, ההימור נשאר על יכולתה של המדינה הלבנונית להשיג את זכויותיה הריבוניות במלואן ללא כל הגבלה או תנאי ביטחוני הפוגע בכבודה הלאומי.
המשך הנוכחות הישראלית מערער את סמכות המדינה ומפריע לפריסת הצבא על כל הגבול הדרומי, ואופציית המשא ומתן הפכה לנתיב היחיד.
שתף את דעתך
דרום לבנון: יישום הסכם המסגרת נתקל בקשיים על רקע הפרות ישראליות ומתיחויות פוליטיות