מאחורי הקלעים של המעבר הנסתר: כיצד ניהלה וושינגטון את מבצע העברת הנפט במצר הורמוז?

הסכסוך בין ארצות הברית לאיראן נכנס לשלב חדש המאופיין באופי של מלחמה קרה מאז הפסקת האש באפריל האחרון, כאשר מצר הורמוז הפך לזירה מרכזית לתנועות אסטרטגיות בלתי מוכרזות. התפתחויות אלו מגיעות על רקע מאמצי שני הצדדים להפעיל לחצים הדדיים במסגרת מסלולי המשא ומתן המורכבים סביב ביטחון השיט וזרימת האנרגיה.

נתונים חקירתיים חשפו כי וושינגטון ביצעה מבצע שזכה לכינוי "המעבר הנסתר", שמטרתו הייתה לאבטח נתיבים חלופיים למכליות נפט הרחק מהפיקוח האיראני ההדוק. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז כי משימה סודית זו הצליחה לסייע לכ-200 ספינות, הנושאות כמעט 100 מיליון חביות נפט, לעבור את המצר בשלום.

נתונים כרונולוגיים מצביעים על כך שהמבצע החל למעשה בתחילת חודש מאי האחרון, במקביל להשעיית מה שמכונה "פרויקט החירות". גורמים אמריקאים אישרו בהצהרות מאוחרות יותר את הצלחת כוחותיהם בהוצאת עשרות ספינות מהאזור הרגיש בתוך שבועות ספורים, ללא עורר רעש תקשורתי או התנגשות ישירה.

החקירות התבססו על מעקב אחר תנועת השיט באמצעות מקורות פתוחים, כאשר נתוני אתר "מרין טראפיק" הראו דפוס חריג בתנועת המכליות. דפוס זה התבטא בהיעלמות הספינות ממכ"מי המעקב הבינלאומיים בעת כניסתן למצר, לפני שהופיעו מחדש במים של מפרץ עומאן.

הפעילות הימית האינטנסיבית התרכזה בשני אזורים אסטרטגיים: מול נמל פוג'יירה באיחוד האמירויות ובקרבת נמל סוהאר בעומאן. מקורות דיווחו כי אתרים אלו הפכו לנקודות איסוף בטוחות לארגון מחדש של שיירות ימיות ופריקת מטענים הרחק מאיומים ישירים בלב המצר.

תצלומי לוויין מסוג "סנטינל" חיזקו השערות אלו, כאשר זיהו התקבצויות גדולות של ספינות בתאריכים ספציפיים בחודש יוני. תמונות אלו רומזות כי הספינות עברו תהליכי הגנה והכוונה מדויקים על ידי הכוחות האמריקאים הפרוסים באזור כדי לאבטח את נתיבי השיט.

הטקטיקות ששימשו במבצע כללו השבתת מערכות זיהוי אוטומטיות (AIS), שהן אמצעי טכני המונע מעקב מדויק אחר מסלול הספינה. כמו כן, הכוחות המפקחים על המבצע נקטו בביצוע העברות נפט בין ספינות בלב ים כדי לפזר סיכונים לוגיסטיים ולהקל על המעבר.

שמות של מכליות ספציפיות כמו "ג'י דרים" ו"אטוקוס" בלטו ברשימות שחוו הפרעה באותות השיט במהלך השבוע הראשון של יוני. מומחים סבורים כי מניפולציה זו של האותות הייתה חלק מתוכנית הטעיה שמטרתה לבלבל את חדרי המבצעים הימיים של משמרות המהפכה האיראניים.

המבצע לא היה חף ממתחים צבאיים בשטח, כאשר נצפתה תקיפת מסוק אפאצ'י אמריקאי על ידי כטב"ם איראני ליד חופי עומאן. משקיפים רואים באירוע זה את שיא ההסלמה הקשורה לניסיונות טהראן לסכל את מבצעי העקיפה האמריקאים על השפעתה הימית.

וושינגטון השתמשה במשימה זו בשילוב של כטב"מים ומסוקי תקיפה כדי לספק כיסוי אווירי מתמשך מעל נתיבי המכליות. תיאום צבאי זה תרם ליצירת מסדרונות בטוחים יחסית, למרות הסיכונים הגבוהים הכרוכים בשיט באחד האזורים המתוחים ביותר בעולם.

דוחות טכניים תיעדו תשע העברות מטען בין ספינות ביום אחד ליד חופי סוהאר, מה שמעיד על היקף העבודה הלוגיסטית העצום. פעולות אלו נמשכו בקצב הולך וגובר במהלך חודש יוני, עם התעצמות הפעילות באתרים הנחשבים מחוץ לתחום השליטה האיראנית הישירה.

הטקטיקות שנקטו הכוחות האמריקאים במבצע זה דומות לשיטות שבהן משתמשים בדרך כלל "ציים סמויים" כדי לעקוף סנקציות בינלאומיות. אולם, ההבדל כאן טמון בכך שהמטרה הייתה לאבטח את הסחר העולמי ולהבטיח את זרימת הנפט לשווקים הבינלאומיים תחת איומי סגירה או עיכוב.

תצלומי לוויין שצולמו בסוף חודש יוני הראו המשך פעילות העברת מטענים באזורי פוג'יירה וסוהאר, מה שמאשר את קיימותו של נתיב חלופי זה. נראה כי ארצות הברית החליטה לאמץ שיטה זו כאסטרטגיה ארוכת טווח להתמודדות עם אתגרי הביטחון במצר הורמוז.

לסיכום, מבצע "המעבר הנסתר" משקף את מורכבות הסכסוך הימי בין וושינגטון לטהראן, כאשר טכנולוגיית השיט שולבה עם כוח צבאי. משימה זו נותרה עדות לשינוי מאזן הכוחות באזור ולתלות הגוברת במבצעים סודיים לאבטחת אינטרסים כלכליים גדולים.

כוחות אמריקאים ביצעו משימה סודית כדי לסייע לספינות תקועות לעקוף את השליטה האיראנית במצר הורמוז ולאפשר להן לעבור בבטחה.