ליברמן ואייזנקוט מכחישים את נתניהו: לאיראן אין נשק גרעיני וראש הממשלה מטעה את הציבור

הזירה הפוליטית הישראלית עדה לגל של ביקורת חריפה המופנית כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר יו"ר מפלגת 'ישראל ביתנו', אביגדור ליברמן, האשים אותו בהפצת מידע מטעה ולא מדויק בנוגע ליכולות הגרעין האיראניות. ליברמן טען כי טענות אלו נועדו בעיקר להסיט את תשומת לב הציבור מכישלונות ביטחוניים ופוליטיים שהתרחשו לאחר אירועי השבעה באוקטובר.

ליברמן הבהיר בהצהרות רדיו כי הדיבורים על כך שלטהראן יש פצצה גרעינית כרגע חסרי בסיס, ותיאר את הצהרות נתניהו ושר הביטחון שלו כ'שקר מוחלט'. הוא ציין כי נרטיב זה משמש ככלי פוליטי לשרת את האינטרסים של הממשלה הנוכחית ולהתחמק מאחריות לגבי החזיתות הבוערות.

למרות הכחשתו כי לאיראן יש נשק גרעיני כעת, ליברמן הזהיר כי טהראן מתקרבת למטרה זו באופן מדאיג, והטיל את האחריות להתקדמות זו על נתניהו. ליברמן טבע את המונח 'פצצת הורמוז' לאיומים החדשים שאיראן הצליחה לפתח כתוצאה ממה שתיאר כמדיניות הכושלת של ממשלת ישראל בריסון ההשפעה האיראנית.

בהקשר דומה, גדי אייזנקוט, מנהיג מפלגת 'יש עתיד' מהאופוזיציה, תקף באופן דומה את ראש הממשלה, ותיאר את הצהרותיו בנוגע לאיום גרעיני קרוב כ'מבישות'. אייזנקוט אישר, בהתבסס על הערכות ביטחוניות, כי איראן עדיין לא הגיעה לשלב של החזקת נשק גרעיני, מה שמטיל ספק רב בנרטיב של נתניהו.

נתניהו ניסה בעבר להגן על מדיניותו בכך שהצביע על כך שישראל ביצעה תקיפות ישירות נגד יעדים איראניים כדי למנוע את מה שתיאר כ'השמדה גרעינית'. הצהרות אלו עוררו זעם רחב בקרב האופוזיציה שראתה בהן הגזמה מכוונת של סכנות חיצוניות כדי לכסות על האתגרים הפנימיים הגוברים.

ליברמן מתח ביקורת על חוסר יכולתה של הממשלה לקבל החלטות נחרצות כלפי כוחות אזוריים המתנגדים לישראל, וציין את התעצמות כוחם של חמאס, חיזבאללה וקבוצת החות'ים בתימן. יו"ר 'ישראל ביתנו' סבור כי התנהלות פוליטית וביטחונית מבולבלת היא המאפיין העיקרי של ביצועי הקבינט הישראלי בהתמודדות עם ריבוי החזיתות.

הוויכוחים הללו מתרחשים בזמן שהמפה הפוליטית הישראלית מתכוננת לבחירות צפויות באוקטובר הקרוב, כאשר התחרות בין קטבי האופוזיציה מתחזקת. ליברמן, נפתלי בנט ואייזנקוט בולטים כמועמדים פוטנציאליים להוביל מחנה שמטרתו להפיל את שלטון נתניהו הנמשך שנים.

הדיווחים מצביעים על כך שהמאבק בתוך האופוזיציה אינו מוגבל רק לביקורת על הממשלה, אלא מתרחב לניסיון לבנות בריתות המסוגלות לגייס את הרוב הדרוש בכנסת. על פי השיטה הפרלמנטרית, כל מועמד לראשות הממשלה זקוק לתמיכה של לפחות 61 חברים מתוך 120 מושבים כדי להקים קואליציה ממשלתית יציבה.

משקיפים סבורים כי תיק הגרעין האיראני יישאר חומר עשיר לוויכוחים בבחירות, כאשר כל צד מנסה להוכיח את יכולתו להגן על הביטחון הלאומי של ישראל. בעוד נתניהו דבק בנאום 'הסכנה הקיומית', האופוזיציה שואפת להציג חלופה המתמקדת בתיקון הכישלונות הצבאיים והשבת ההרתעה שנפגעה באופן משמעותי במהלך השנה האחרונה.

מה שנתניהו ושר הביטחון מציגים לגבי הפצצה הגרעינית האיראנית הוא שקר מוחלט, ומשמש למטרות פוליטיות פנימיות.