מקורות רשמיים בטהראן דיווחו כי המלחמה שנמשכה ארבעים יום גרמה נזקים כבדים לכלכלת איראן, כאשר מוחמד רזא באהונר, חבר המועצה לאבחון האינטרס של המערכת, הצהיר כי המדינה חוותה ירידה בפיתוח ובכלכלה המוערכת בכ-200 מיליארד דולר. באהונר הסביר כי עלויות עתק אלו פגעו במגזרים חיוניים שונים, וציין כי האויב נכשל בהשגת מטרותיו הפוליטיות למרות היקף ההרס החומרי הגדול שהותירו הפעולות הצבאיות.
בהקשר קשור, דוברת ממשלת איראן, פאטמה מהאג'רני, חשפה הערכות ראשוניות חמורות יותר, וציינה כי סך ההפסדים עשוי להגיע ל-270 מיליארד דולר. מהאג'רני הדגישה כי נתון זה עדיין אינו סופי, וממתין לפרסום דוחות מקיפים מכל מוסדות הממשלה והמגזרים היצרניים שנפגעו באופן ישיר או עקיף במהלך תקופת הסכסוך.
מגזר הדיור והשירותים העירוניים ספג הרס נרחב, כאשר למעלה מ-83 אלף יחידות דיור ומסחר נפגעו ברחבי המדינה. לבירה טהראן היה חלק גדול בנזקים אלו, כאשר מקורות רשמו נזק לכ-39,508 יחידות, מה שהחמיר את משבר הדיור והגביר את הלחצים החברתיים על המעמדות הבינוניים והעניים שאיבדו את רכושם.
מוסדות חינוך ובריאות לא נמלטו מההפצצות, כאשר הממשלה הודיעה על הרס של 322 מרכזי טיפול ו-763 בתי ספר ב-12 מחוזות איראניים. גם התשתית המדעית ספגה מכות קשות שכללו 154 מתקני חינוך ומחקר השייכים ל-21 אוניברסיטאות, מה שגרם להפסדים חומריים העולים על ארבעת אלפים מיליארד טומאן במגזר חיוני זה בלבד.
ברמה הכלכלית הכוללת, המרכז הסטטיסטי של איראן רשם שיעורי אינפלציה שיא, הגבוהים ביותר מזה למעלה משמונה עשורים, כאשר השיעור השנתי הגיע ל-62% בחודש יוני 2026. עלייה מטורפת זו במחירים משקפת את הידרדרות כוח הקנייה של האזרחים, כאשר גורמים רשמיים אישרו כי המשכורות הנוכחיות אינן מסוגלות עוד לספק את הצרכים הבסיסיים של משפחות בנות שלוש נפשות.
מגזר האנרגיה, המהווה את עמוד השדרה של כלכלת איראן, היה יעד מרכזי להתקפות, כאשר הפסדיו הישירים הגיעו לכ-14 מיליארד דולר. נזקים אלו התפזרו בין מגזרי הגז, הפטרוכימיה ומתקני הנפט, מה שהוביל לשיבוש שרשרות האספקה ועצירת הייצוא, והדבר השתקף לרעה על הכנסות המדינה הכלליות ותקציבה השנתי.
מיית'ם זוהוריאן, חבר הוועדה הכלכלית בפרלמנט, ציין כי קיימת שונות בהערכת ההפסדים העקיפים, אשר חלקם רואים אותם נעים בין 90 ל-120 מיליארד דולר. הוא הסביר כי נתונים אלו כוללים את השבתת הייצור במפעלים הגדולים ועצירת קווי הספנות והסחר החיצוני, בנוסף לעלייה החדה בעלויות הביטוח על ספינות ומכליות במים הטריטוריאליים.
המלחמה גרמה לירידת שכבות רחבות מהמעמד הבינוני אל מתחת לקו העוני, כתוצאה מהאינפלציה שהצטברה בשיעור של 1000% במהלך שמונה השנים האחרונות. הידרדרות זו ברמת החיים התרחשה במקביל למחסור חמור במוצרי יסוד ועלייה בעלויות התחבורה, מה שיצר מצב של סטגפלציה שהממשלה נאבקת כעת למצוא לה פתרונות דחופים תחת הסנקציות המתמשכות.
בנוגע לשוק העבודה, דוחות רשמיים הראו כי שיעור האבטלה הגיע ל-7.6%, אך המדאיג הוא יציאת חלק גדול מכוח העבודה מהשוק לחלוטין. הנתונים הבהירו כי אחוז גדול מהמובטלים הם בוגרי אוניברסיטאות, במיוחד בקרב נשים באזורים עירוניים, מה שמצביע על משבר מבני בהעסקת כוחות עבודה מיומנים לאחר הרס המתקנים התעשייתיים.
התעשיות הכבדות נפגעו באופן ישיר, כאשר מפעלי הפלדה באיספהאן וח'וזסטאן ספגו נזקים שהובילו להשבתה חלקית בקווי הייצור. השבתה זו לא השפיעה רק על הייצור המקומי, אלא השלכותיה התפשטו לעשרות מפעלים קטנים ובינוניים הקשורים לתעשיות גדולות אלו, מה שהוביל לאובדן אלפי משרות במגזר התעשייתי.
תשתית התחבורה והתקשורת ספגה אף היא נזקים, כאשר ההתקפות כוונו לנמלים, שדות תעופה וקווי רכבת חיוניים. נזקים אלו שיבשו את פעולות הייבוא והייצוא, והעלו את עלות ביטוח הסחורות, מה שתרם באופן ישיר לעליית מחירי הסחורות המיובאות וחומרי הגלם הדרושים לתעשייה המקומית.
הנזקים פגעו גם במגזר הטכנולוגיה והמסחר האלקטרוני כתוצאה מההגבלות שהוטלו על רשת האינטרנט וההפרעות במערכות התקשורת במהלך תקופת המלחמה. מקורות דיווחו כי חברות טכנולוגיה מתפתחות ספגו הפסדים כבדים, מה שהוביל לירידה בהשקעות במגזר זה, שעליו סמכו לגיוון מקורות ההכנסה הלאומית הרחק מהנפט.
ממשלת איראן מתמודדת כעת עם אתגרים עצומים בשיקום, כאשר תיקון התשתיות ההרוסות דורש סכומים עצומים העולים על יכולת התקציב הנוכחי. מומחים מזהירים כי המשך הגירעון הפיסקלי וההסתמכות על הדפסת כסף עלולים להוביל לגל אינפלציוני חדש, מה שיעמיד את היציבות הכלכלית של המדינה בסכנה בתקופה שלאחר המלחמה.
לסיכום, משקיפים סבורים כי ההתאוששות מהשלכות מלחמה זו עשויה להימשך שנים ארוכות, בהתחשב בהיקף ההרס שנגרם למגזרים היצרניים והשירותיים. הנתונים שפורסמו עד כה נותרו בגדר הערכות ראשוניות בלבד, בעוד שהרחוב האיראני ממתין לתוכניות ממשלתיות ברורות להתמודדות עם יוקר המחיה המופרז ולבנייה מחדש של מה שהרס המכונה הצבאית במהלך ששת השבועות העקובים מדם.
המדינה חוותה ירידה בפיתוח ובכלכלה של לא פחות מ-200 מיליארד דולר, ומשכורת של 50 מיליון טומאן אינה מספיקה עוד לפרנס משפחה קטנה.
שתף את דעתך
ההפסדים הכלכליים של איראן עולים על 200 מיליארד דולר ואינפלציה שיא פוגעת במדינה לאחר המלחמה