חנק ההתנחלויות מתהדק על חקלאי הגדה: חדירה לשטחים ומניעת כלי רכב

השערים והמחסומים הצבאיים הישראליים בגדה המערבית חרגו מתפקידם המסורתי בהפרדה בין אזורים, והפכו לכלי ענישה קולקטיבית שמטרתו לחנוק את החקלאי הפלסטיני ולמנוע ממנו גישה למקור פרנסתו. סבל זה בא לידי ביטוי בבירור בעיירה חלחול מצפון לחברון, שם התושבים מתמודדים עם הגבלות חמורות המונעות מהם לטפל בכרמי הענבים באזורים המסווגים כ'שטח C'.

מקורות מקומיים דיווחו כי חקלאי חלחול נאלצים כעת להיכנס לאדמותיהם בחשאי ולהימנע מסיורים צבאיים כדי לבצע עבודות חריש וגיזום הכרחיות. אדמות אלו נמצאות בשליטה ישראלית מלאה על פי הסכמי אוסלו, מה שמעניק לרשויות הכיבוש עילה קבועה לרדוף את בעלי הקרקע ולמנוע מהם לנצל אותה חקלאית.

פעולות דיכוי אלו גרמו להרס שטחים נרחבים של אדמות ולנזק ליבולים המהווים את ההכנסה העיקרית של מאות משפחות פלסטיניות. בעוד שהפלסטינים נמנעים מגישה לאדמתם, ניתנים למתנחלים הקלות מלאות להרחיב את תקיפותיהם ולרדוף חקלאים תחת הגנת כוחות הכיבוש.

פרקי הסבל בחלחול החלו להחמיר באופן חד מאז שנת 2020, עם תחילת בניית המאחז 'מעלה חלחול' על פסגת הר הגולגולת. הר זה נחשב לאחת הפסגות הגבוהות ביותר בפלסטין ההיסטורית, מה שהפך אותו למטרה עבור עמותות התיישבות שדחפו את ממשלת ישראל להפקיע אותו ולהפוך אותו למרכז התיישבותי.

המאחז הראשוני התרחב והתפצל לשבעה מאחזים נוספים, שהתפשטו כתמנון על אדמות פרטיות של אזרחים, מה שהוביל לכליאת כ-14 אלף דונם מאחורי גדרות תיל. התרחבות התיישבותית מהירה זו נועדה ליצור מציאות גאוגרפית חדשה שתבודד את הכפרים הפלסטיניים מסביבתם החקלאית החיונית.

מול מציאות מרה זו, נותרו לחקלאים רק אפשרויות קשות להגיע לשדותיהם, בין אם באמצעות הסתננות בחסות החשיכה תוך סיכון להיחשף לתקיפות חיילים, או באמצעות תיאום ביטחוני מורכב שלעתים רחוקות מצליח. החקלאים מדגישים כי האדמה שפעם המה אלפי עובדים, מגיעים אליה כעת רק עשרות ובקושי רב.

החקלאים נאלצים ללכת מרחקים ארוכים ברגל, המגיעים לכמה קילומטרים, בשל סירוב רשויות הכיבוש לאפשר הכנסת כלי רכב או ציוד חקלאי דרך השערים הצבאיים. בזבוז זמן ומאמץ פיזי זה משפיע לרעה על איכות העבודה החקלאית, כאשר חלקם מסתפקים בצילום מהיר של אדמותיהם לפני העזיבה מחשש למעצר.

ההגבלות הישראליות השפיעו ישירות על התפוקה החקלאית, כאשר כמויות היבולים המסופקות לשווקים המקומיים ירדו באופן ניכר בהשוואה לשנים קודמות. סוחרים בשוק הירקות המרכזי אישרו כי עיכוב בהגעת המוצרים מוביל לקלקול חלקים גדולים מהם ולירידה בערכם השוקי, מה שמחמיר את ההפסדים הכלכליים של החקלאים.

במחוז קלקיליה שבצפון הגדה, הוציאו רשויות הכיבוש צו צבאי חדש האוסר על חקלאים להכניס את כלי רכבם לאדמות הנמצאות מאחורי גדר ההפרדה הגזענית. החלטה זו מאיימת להרוס את המגזר החקלאי באחד האזורים הפוריים ביותר בפלסטין, המפורסם בייצור גויאבה, אבוקדו והדרים.

חקלאים בקלקיליה הסבירו כי החלטה זו תחזיר אותם לימי קדם, שכן הם ייאלצו להשתמש בבהמות להובלת יבולים למרחקים ארוכים, דבר שאינו מעשי לכמויות גדולות המיועדות לייצוא. קלקיליה תורמת כ-20% מכלל התפוקה החקלאית הפלסטינית, מה שהופך את פגיעתה למכה קשה לביטחון המזון הלאומי.

נתונים של הרשות למאבק בגדר ובהתנחלויות מצביעים על קיומם של 916 מחסומים ושערים צבאיים הפרוסים ברחבי הגדה המערבית, מה שהופך אותה לקנטונים מבודדים. מאז השבעה באוקטובר 2023, הכיבוש הגביר את הצבת המכשולים על ידי הקמת 243 שערים חדשים, בצעד שמטרתו להטיל מצור כולל על התנועה הפלסטינית.

חקלאים וארגוני זכויות אדם קראו לקהילה הבינלאומית ולארגונים הומניטריים להתערב באופן מיידי כדי לעצור מדיניות זו שמטרתה לגרש פלסטינים מאדמתם באמצעות הרעבה והפחדה. החקלאי הפלסטיני נשאר איתן באדמתו, מנסה לקטוף את פירות עמלו למרות שערי הברזל והרובים האורבים לו בכל פינה.

במשך 30 שנות עבודתי בשוק, לא עברתי מצב גרוע מזה, הכיבוש ממשיך לבנות מאחזים על חשבון אדמתנו.