מסמך שהודלף חושף מאפייני ממשל עזה: חסינויות נרחבות ל'מועצת השלום' וסמכויות ביטחוניות מוחלטות

מקורות עיתונאיים בינלאומיים חשפו טיוטת החלטה שהודלפה, המשתרעת על פני ארבעה עמודים, ומתארת מסגרת מוצעת לניהול רצועת עזה תחת המטריה של מה שמכונה 'מועצת השלום'. מסמך זה, המסווג כ'רגיש ולא סודי' ומתוארך ליוני 2026, מעניק לחברי המועצה ולעובדיה חסינויות משפטיות רחבות היקף המעלות שאלות עמוקות לגבי אחריותיות.

החסינות המוצעת, על פי הטיוטה, כוללת את חברי המועצה ומנגנונה המנהלי, בנוסף לטכנוקרטים פלסטינים, כוחות בינלאומיים וקבלנים זרים המעורבים בפעולות. צעדים אלו נועדו למנוע מעצר, עיכוב או העמדה לדין של אנשים אלו בפני כל גורם שיפוטי מקומי בתוך רצועת עזה, ובכך לספק להם הגנה משפטית מוחלטת במהלך מילוי תפקידם.

על פי המסמך, הסמכות להסיר חסינות מכל אדם הכלול בה מוגבלת באופן בלעדי ליושב ראש המועצה, ובתנאי שיתקבל אישור רוב החברים. הסדר זה מציב את סמכות ההחלטה המשפטית בידי המבנה המנהלי של המועצה עצמה, הרחק מכל רשות שיפוטית עצמאית או מקומית שעשויה לנסות לתבוע הפרות אפשריות.

הטיוטה מעניקה ל'מועצת השלום' זכות מוחלטת להשתמש במטות, מתקנים ורכוש ציבורי ברצועת עזה ללא תשלום כל תמורה חומרית. צעד זה נכלל במסגרת ההסדרים המנהליים והביטחוניים המוצעים, כולל אבטחת צרכי הכוח הבינלאומי המתוכנן להיפרס ברצועה, מה שעורר חששות לגבי ניהול נכסי המדינה הציבוריים.

הפרטים שהודלפו מצביעים על תוכניות שאפתניות להקמת תשתית ביטחונית ולוגיסטית משולבת לכוח בינלאומי, שמשימתו העיקרית תהיה פירוק נשק תנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס). מהלך זה מתרחש בהקשר של מסגרת רחבה יותר שמטרתה לנהל את שלב השיקום, למרות שהסדרי המימון לפעולות ענק אלו טרם הושלמו באופן סופי.

שמות של אישים אמריקאים בעלי משקל בולטים בוועד המנהל של המועצה, ביניהם ג'ארד קושנר, חתנו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, והשליח המיוחד סטיב ויטקוף. הוועדה כוללת גם את שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו וסוזי ויילס, מה שמשקף משקל פוליטי אמריקאי ישיר בעיצוב עתיד המגזר המנהלי והביטחוני.

בתגובות ראשוניות, הבית הלבן הפנה שאלות הנוגעות למסמך להנהלת 'מועצת השלום', שבתורה מיהרה להכחיש קיומה של מסגרת תקפה המעניקה חסינויות באופן זה. המועצה הדגישה בהצהרות קצרות כי כל המשתתפים יהיו כפופים לכללים משפטיים ולמנגנוני פיקוח, אך לא סיפקה פרטים ברורים לגבי מהות מנגנונים אלו או הגורם המפקח.

מצדם, מומחים משפטיים שסקרו את הטיוטה הזהירו כי המסגרת המוצעת מקימה מערכת משפטית פנימית סגורה המעניקה לעובדים חסינות מפני תביעה פלילית ואזרחית. המומחים ציינו כי המסמך כולל מנגנון פנימי לבחינת תביעות הנוגעות לנזקים, בין אם מדובר בפגיעות גופניות, מקרי מוות או אובדן רכוש כתוצאה מפעילות המועצה.

משקיפים מתחו ביקורת על היעדר כל פיקוח חיצוני עצמאי במסמך, וציינו כי הוא שונה מהסכמי 'מעמד כוחות' מסורתיים המסדירים את פעילות הכוחות הזרים באזורי סכסוך. לדעתם, היעדר מסגרת חקיקתית ברורה מקשה על הטלת אחריות משפטית על כל צד במקרה של הפרות זכויות אדם או חריגות בשטח.

המומחים הגיעו למסקנה כי הסדרים אלו סוללים למעשה את הדרך להקמת מערכת משפטית מקבילה ייעודית ל'מועצת השלום', שתטפל בסכסוכים ותביעות באופן פנימי הרחק ממנגנוני המשפט הבינלאומי. מגמה זו מעלה ספקות לגבי מידת התאמת תוכניות אלו לריבונות הפלסטינית ולכללי הצדק הבינלאומי, במיוחד בהיעדר כל פיקוח שיפוטי חיצוני יעיל.

הטיוטה המוצעת מקימה מערכת משפטית פנימית המעניקה למועצת השלום חסינות רחבה מפני תביעה, וחסרה כל פיקוח חיצוני עצמאי.