הסופר וסיני אל-ערג' חושף את מאחורי הקלעים של הפרויקט הספרותי החדש שלו, העוסק בדמותו של האימאם השייח' מוחמד אל-מגילי, פרויקט שהחל כרעיון לתסריט לאומי לפני שהפך ליצירה רומנית עצומה. אל-ערג' מעלה שאלה מהותית לגבי אופן הטיפול בדמות היסטורית; האם היא מוצגת במלוא תפארתה, כולל השליליות, הטעויות והמאמצים הגדולים, או שהיא מעוצבת בהתאם לדרישות המוסדות הרשמיים, כשהוא נוטה להציג את הדמות בממדיה האנושיים וההיסטוריים המלאים.
דמותו של האימאם אל-מגילי נחשבת לאחת הדמויות הבולטות שסימנו את המאה החמש עשרה לספירה, כאשר מילא תפקיד מרכזי בהיסטוריה של המגרב ואפריקה לאחר מסע הכשרה בין תלמסאן ובג'איה. תפקידו לא הוגבל להפצת האסלאם באזורי סודאן המערבית כמו מאלי וניז'ר, אלא התרחב לכלול הנחת אבני היסוד של המדינה המודרנית באמצעות חקיקה וחוקים המסדירים את היחסים בין השלטון לנתינים, מה שהפך אותו למודל של אינטלקטואל אורגני בתקופתו.
בביוגרפיה של אל-מגילי בולטת 'פרשת היהודים' כאחת הסוגיות ההיסטוריות המורכבות ביותר שעמן התמודד, והיא עוררה ויכוח הלכתי ומשפטי חריף עם האימאם הקאדי אל-עסנוני. בעוד אל-מגילי ראה צורך לשנות את המצב באזור 'תואת' בכוח באמצעות חוק החיסבה בגלל מה שתיאר כהגמוניה כלכלית בלתי צודקת, לאל-עסנוני הייתה דעה אחרת המבוססת על התייחסות אליהם כאל 'אהל אל-ד'ימה' (בני חסות) שיש להגן עליהם ולכבד את קדושתם על פי השריעה.
אל-ערג' מסביר כי אל-מגילי ראה בתלמסאן ובפאס דוגמאות לשילוב כסף עם שלטון ושחיתות, מה שדחף אותו לנקוט עמדות נחרצות כשהגיע למדבר תואת. הוא מצא שם מצב של קיטוב חברתי חריף, כאשר קבוצה מצומצמת שולטת במקורות המים והמסחר, בעוד הרוב סובל מעוני ותלות, מה שגרם לו ליטול את היוזמה הרפורמית שהסתיימה בגירוש הקהילה היהודית מתמנטיט לאחר כישלון מערכת המשפט המקומית בטיפול בעוולות.
אחד ההיבטים המוזנחים בחייו של אל-מגילי, עליו שופך המאמר אור, הוא עמדתו המתקדמת בנוגע לגזענות וסחר בבני אדם באפריקה. עמדה זו באה לידי ביטוי בבירור במהלך ביקורו בעיר פאס, כאשר הציג את מלוויו ה'ממלוכים' כחכמים ושומרי דת בפני הסולטאן והפוסקים, תוך התרסה נגד התפיסה המזלזלת ששררה אז כלפי בעלי עור שחור, ובהתבסס על ערכי השוויון באסלאם.
אל-מגילי התמודד עם מזימות אויבים עקב עמדותיו הנועזות, מה שאילץ אותו לברוח בלילה מפאס לכיוון מדבר תואת ומשם לסודאן המערבית. מסע זה לא היה רק בריחה, אלא מעבר ליישום אמונותיו האינטלקטואליות והדתיות בסביבה חדשה, שם תרם לרפורמה במערכות הפוליטיות והחברתיות בממלכות האפריקאיות שבהן ביקר, והותיר חותם בל יימחה בהיסטוריה של אותו אזור.
אל-ערג' מצביע על קיומם של פערים וסתירות גדולים בחומר ההיסטורי הזמין על אל-מגילי, במיוחד בכל הנוגע לפרטי רצח בנו עבד אל-ג'באר. בעוד שחלק מהדיווחים מצביעים על נקמת היהודים בו, מחקרים אחרים טוענים שהסיבה נעוצה במחלוקות מקומיות על בעלות על אדמות והשקיית 'הפוגארות' (מערכות השקיה תת-קרקעיות), מה שפותח פתח לדמיון הרומני לשחזר אירועים אלה ולבנות מבנה אמנותי מגובש.
בסיום חזונו, הסופר רואה כי החזרה לסכסוכי המאה החמש עשרה אינה רק העלאת העבר, אלא ניסיון להבין את שורשי הבעיות העכשוויות הקשורות לזהויות מנוגדות וסכסוכים דתיים. הרומן 'מלחמת האימאמים' שואף לחקור את ההיסטוריה ולקרוא אותה מחדש באופן עצמי ויצירתי, כדי להציג טקסט המפרש את מורכבות היחסים בין דת, שלטון וחברה בהקשרם ההיסטורי והנוכחי.
אי אפשר לכתוב טקסט לקולנוע או לספרות ללא קריאה פנימית ואף עצמית של ההיסטוריה, ועבודה על שחזור יצירתי של הפערים שהותירו הדיווחים הסותרים.
שתף את דעתך
דילמת ההיסטוריה ברומן 'מלחמת האימאמים': וסיני אל-ערג' מעלה את סיפור חייו של האימאם אל-מגילי