משא ומתן לבנוני-ישראלי בוושינגטון לביסוס הפסקת אש על רקע חילוקי דעות עמוקים בנושאי ביטחון וריבונות

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקאת – 24/6/2026

הסיבוב החמישי של המשא ומתן בין משלחות לבנוניות וישראליות החל ביום שלישי בבירת ארה"ב, וושינגטון, ויימשך שלושה ימים, בניסיון לבסס את הסכם הפסקת האש השברירי בגבול הדרומי של לבנון, ולדון בהסדרים ביטחוניים ארוכי טווח שימנעו התחדשות עימותים צבאיים בין הצדדים.

שיחות אלו מתקיימות בחסות אמריקאית ישירה ועל רקע תנועה דיפלומטית אזורית מואצת בעקבות ההבנות האחרונות בין וושינגטון לטהראן, שתרמו להפחתת המתיחות האזורית ופתחו את הדלת למאמצים פוליטיים לטפל במספר מוקדי סכסוך באזור, ובראשם החזית הלבנונית-ישראלית.

הדיונים הנוכחיים מתמקדים בטיפול בסוגיות התלויות ועומדות שמנעו הפיכת הפסקת האש להסכם יציב יותר. המשלחת הלבנונית דורשת נסיגה ישראלית מלאה מהשטחים הלבנוניים שבהם עדיין מוצבים כוחות ישראליים, הפסקת ההפרות האוויריות והפעולות הצבאיות בתוך השטח הלבנוני, בנוסף לקביעת מנגנונים ברורים ומחייבים לפיקוח על יישום הסכם הפסקת האש.

מנגד, הצד הישראלי מתמקד בקבלת ערבויות ביטחוניות מחמירות הנוגעות להרחקת לוחמי חיזבאללה ומתקניו הצבאיים מהאזורים שמדרום לנהר הליטני, חיזוק תפקיד צבא לבנון באותם אזורים, ומניעת כל פעולות צבאיות או התקפות עתידיות מעבר לגבול.

סיבוב זה הוא המשך לסדרת פגישות חסרות תקדים שאירחה וושינגטון בחודשים האחרונים בין נציגים מלבנון ומישראל. סבבים קודמים הניבו הבנות ראשוניות בנוגע להסדרים ביטחוניים ופריסת כוחות לבנוניים בדרום, אך חילוקי הדעות המהותיים נותרו בעינם בנוגע לנסיגה הישראלית, עתיד נשק חיזבאללה ואופי כל הסדר קבע אפשרי.

דיפלומטים המכירים את מהלך המשא ומתן אומרים כי המטרה המיידית של סיבוב זה אינה השגת הסכם שלום כולל, אלא ביסוס השקט בשטח ומניעת חזרה למלחמה, ויצירת מנגנונים מעשיים לטיפול בסוגיות שבמחלוקת באופן הדרגתי.

המשא ומתן מתקיים באווירה טעונה, כאשר הרשויות הלבנוניות דיווחו על שני הרוגים בדרום לבנון כתוצאה מירי ישראלי במקביל לתחילת השיחות, בעוד שישראל אמרה כי היא תקפה גורמים השייכים לחיזבאללה, והדגישה כי היא שומרת על זכותה להגיב על מה שהיא רואה כאיומים ביטחוניים.

המשך אירועים אלו בשטח משקף את גודל האתגרים העומדים בפני מאמצי התיווך האמריקאים, שכן משקיפים חוששים כי כל הסלמה מוגבלת בשטח עלולה לערער את המסלול המשא ומתן ולהחזיר את האזור למעגל העימות הפתוח.

משא ומתן זה חושף שינוי חשוב בגישה האמריקאית לתיק הלבנוני, שכן וושינגטון רואה כעת את יציבות הגבול הלבנוני-ישראלי כחלק ממערכת ביטחון אזורית רחבה יותר הקשורה גם למסלול היחסים עם איראן. מנקודה זו, הממשל האמריקאי שואף לנצל את אווירת הרגיעה הנוכחית כדי לדחוף להסדרים ביטחוניים ברי קיימא. עם זאת, הצלחת מאמצים אלו נותרה תלויה ביכולת המתווכים לטפל בשורשי המשבר, ולא להסתפק בניהול המתיחויות בשטח החוזרות ונשנות באופן תקופתי מזה שנים רבות.

למרות הדיבורים הגוברים על הזדמנויות להגיע להבנות חדשות, הפער בין העמדות הלבנונית והישראלית עדיין רחב. לבנון מקשרת כל הסכם קבע לנסיגה ישראלית מלאה מהשטחים הלבנוניים והפסקת הפרותיה החוזרות ונשנות, בעוד שישראל רואה את תיק חיזבאללה כסוגיה המרכזית שיש לטפל בה תחילה. שוני זה אומר כי המשא ומתן הנוכחי עשוי להשיג התקדמות פרוצדורלית בכמה תיקים טכניים, אך הוא יתמודד עם קושי רב בטיפול בסוגיות הפוליטיות והאסטרטגיות הרגישות והמורכבות יותר.

חשיבות שיחות אלו חורגת מגבולות היחסים בין לבנון לישראל, שכן הן נתפסות כמבחן ליכולתה של ארצות הברית לתרגם את הרגיעה האזורית האחרונה להסדרים פוליטיים קבועים. הן גם מהוות אינדיקטור למגמות השלב הבא במזרח התיכון, שבו מסלולי ההסדר מתחרים עם אפשרויות החזרה להסלמה. אם וושינגטון תצליח לבסס הפסקת אש ולהשיק מסלול משא ומתן בר קיימא, הדבר עשוי להוות מודל שניתן לבנות עליו במשברים אזוריים אחרים שעדיין פתוחים לכל האפשרויות.