בעלות בריתה של וושינגטון מחפשות 'עצמאות' כלכלית וטכנולוגית בעידן טראמפ

מסדרונות הפוליטיקה הבינלאומית עדים לשינוי בולט באסטרטגיות של בעלות בריתה המסורתיות של ארצות הברית, כאשר שותפים אלה החלו לפעול הרחק מאור הזרקורים כדי לצמצם את תלותם ההיסטורית בוושינגטון. מהלכים אלה מגיעים בזמן שארצות הברית מתכוננת לחגוג את יום העצמאות ה-250 שלה, אך שותפיה מבינים כי יחסים אלה אינם מספקים עוד הגנה מספקת מפני שיטות הלחץ שמפעיל ממשל הנשיא דונלד טראמפ.

מקורות אנליטיים דיווחו כי האקלים הפוליטי החדש סביב היחסים ההדוקים עם וושינגטון הפך ממקור כוח לנקודת תורפה פוטנציאלית, במיוחד לאחר שהממשל האמריקאי הוכיח את יכולתו להשתמש בכוח כלכלי נגד ידידים ויריבים כאחד. חשש זה בא לידי ביטוי בהצהרותיה של ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני, שמתחה ביקורת על יחסו של טראמפ לבעלות ברית דמוקרטיות בחריפות העולה לעיתים על יחסו למשטרים אוטוריטריים.

תחום הבינה המלאכותית בולט כאחד משדות הקרב החשובים ביותר על הריבונות הלאומית, כאשר החלטות וושינגטון להגביל את הגישה למודלים מתקדמים כמו 'מיתוס 5' עוררו דאגה רחבה בבירות אירופה. צעדים אלה דחפו את מנהיגי התעשייה באירופה להזהיר מפני הסיכונים של תלות מוחלטת בטכנולוגיה שארצות הברית יכולה לעצור בהחלטה פוליטית פתאומית, מה שמאיים על יציבות הכלכלות הדיגיטליות המתפתחות.

בפריז, ארתור מינש, מנכ"ל חברת הבינה המלאכותית 'מיסטרל', הזהיר כי ריבונות טכנולוגית הפכה לצורך דחוף ולא רק לאופציה אסטרטגית. משקיפים רואים כי מה שמכונה 'רגע מיתוס' שימש כפעמון אזהרה למדינות אירופה לחזק את המודלים שלהן ולהפחית את התלות בחברות אמריקאיות הכפופות לתנודות המצב הפוליטי בבית הלבן.

החשש אינו מוגבל רק להיבט הטכנולוגי, אלא מתרחב גם לתחום הביטחון והנשק, כאשר איומיו הקודמים של טראמפ בנושאי ריבונות כמו 'גרינלנד' הזכירו את היקף התלות הצבאית של האירופים. מציאות זו דחפה חברות ביטחוניות אמריקאיות לחשוש מאובדן שווקים גדולים, לאור נטיית ממשלות אירופה לחפש חלופות מקומיות או לגוון את מקורות הנשק שלהן כדי להבטיח את עצמאות החלטתן הצבאית.

באסיה, הודו בולטת כמודל למדינות שהחלו להעריך מחדש את שותפותן עם וושינגטון כתוצאה ממכסים ומהתקרבות אמריקאית ליריבות אזוריות. מחקרים הצביעו על כך ש'גורם טראמפ' היה מניע מרכזי עבור ניו דלהי בהחלטתה להעדיף רכישת מטוסי קרב צרפתיים על פני מקביליהם האמריקאים, בניסיון להימנע מלחצים פוליטיים הקשורים לעסקאות נשק.

קנדה, השכנה הקרובה ביותר לארצות הברית, אימצה גישה שיטתית יותר להתמודדות עם סוגיית הריבונות הלאומית, במיוחד לאחר הצהרותיו השנויות במחלוקת של טראמפ בנוגע למעמדה הפוליטי. ממשלת קנדה זיהתה תשעה מגזרים כלכליים חיוניים, כולל מוליכים למחצה ומערכות תשלום, וראתה בהם עמודי תווך שיש להגן עליהם מפני כל התערבות או השלכות חיצוניות שעלולות להיכפות על ידי וושינגטון.

למרות מאמצים אלה, נותרה השאלה לגבי מידת הריאליות של עצמאות מוחלטת מהכלכלה האמריקאית, שכן 70% מהסחר הקנדי עדיין קשור לארצות הברית. כמו כן, חברות סטארט-אפ אירופאיות בתחומי הטכנולוגיה המתקדמת עדיין מתמודדות עם אתגרים גדולים בתחרות עם הענקיות האמריקאיות, בעלות משאבים כספיים וטכנולוגיים עצומים שקשה להתגבר עליהם בטווח הקצר.

אנליסטים מצביעים על כך שהעולם המערבי מתמודד עם דילמה כפולה, המתבטאת בתלות טכנולוגית בוושינגטון ובתלות בסין באספקת מינרלים חיוניים. תלויות עמוקות אלה הופכות את רעיון ההתנתקות המוחלטת לכמעט בלתי אפשרי, אך הן דוחפות מדינות לחפש אסטרטגיות להפחתת ההשפעות השליליות של תלות זו באמצעות בניית בריתות סחר חדשות שאינן כוללות את שני הקטבים הגדולים.

הסכם הסחר החופשי המקיף והפרוגרסיבי לשותפות טרנס-פסיפית (CPTPP) מהווה מודל פוטנציאלי למגמה זו, שכן הוא כולל כוחות בינוניים כמו יפן, אוסטרליה ובריטניה. מתקיימים כעת דיונים בין גוש זה לבין האיחוד האירופי לחתימה על עסקאות סחר שמטרתן להפחית מכסים ולקדם סחר הדדי, הרחק מההגמוניה האמריקאית או הסינית.

חלק מהתפיסות האסטרטגיות מציעות שהפתרון אינו טמון בעצמאות מוחלטת, אלא בבעלות על 'כלי לחץ' כלכליים שניתן להשתמש בהם להרתעה בעת הצורך. מומחים מצטטים את המודל הסיני שהשתמש בהגבלות על ייצוא מינרלים חיוניים כדי להגיב למכסים האמריקאים, אסטרטגיה שהוכיחה את יעילותה באילוץ וושינגטון לבחון מחדש חלק ממדיניותה הנוקשה.

בהקשר זה, הודו יכולה לנצל את מעמדה כיצרנית עולמית של תרופות גנריות כקלף מיקוח בכל עימות כלכלי עתידי עם הממשל האמריקאי. באופן דומה, קנדה מחזיקה במשאבי טבע אסטרטגיים כמו 'אשלג' החיוני לחקלאות האמריקאית, מה שמעניק לה יכולת תמרון במקרה שאינטרסיה הכלכליים יעמדו בפני איומים ישירים משכנתה הדרומית.

אירופה, מצדה, מחזיקה בקלפים טכנולוגיים ותעשייתיים חזקים, כמו חברת 'ASML' ההולנדית השולטת בטכנולוגיות ייצור המוליכים למחצה המתקדמות ביותר בעולם. בנוסף לתפקידה כמקור עיקרי לאורניום וטורבינות, אלה הם מגזרים חיוניים שניתן להשתמש בהם כדי להבטיח איזון כוחות בכל סכסוך סחר שעלול להתעורר עם ארצות הברית בעתיד.

לסיכום, נראה שהעולם שעיצבה מדיניות טראמפ אילץ את הדמוקרטיות המערביות להתכונן לתרחישים שנחשבו בעבר בלתי נתפסים, כולל מלחמות כלכליות בין בעלות ברית. למרות מרירותה של מציאות זו, היא דוחפת לעבר עיצוב סדר עולמי חדש שבו הכוחות הבינוניים שואפים להשיג את ריבונותם ולהגן על האינטרסים שלהם על רקע ירידת האמון במנהיגות האמריקאית המסורתית.

הסכנה הגדולה ביותר עבור אירופה היא שתעשייתה תהיה תלויה לחלוטין בטכנולוגיה שניתן לעצור אם ארצות הברית תחליט על כך.